דודי שבי על אתגרים ביישום החינוך הגופני בביה"ס

בניית תוכנית שנתית עבור המורה לחינוך גופני היא קשה, וצריכה לכלול מרכיבים רבים. חלקם ניתנים לביצוע וחלקם בלתי אפשריים, למרות רצונו של המורה. המורה לחינוך גופני יכול לבנות תוכנית שנתית רק לאחר בחינה של כל האמצעים שעומדים לרשותו ברמה הטכנית ובהתאם לרמת התלמידים. במאמר הנ"ל הבאתי חלק ממחקר שנעשה בנושא מעניין זה.

מאפייניו הייחודיים של המקצוע
מקצוע החינוך הגופני הוא יוצא דופן בהשוואה למקצועות אחרים הנלמדים בביה"ס, בשל התמקדותו בטיפוח היכולות גופניות-תנועתיות של התלמיד ולא רק בהקניית ידע, בטיפוח חשיבה, בקידום חינוך חברתי ובחינוך לערכים, כמקובל במקצועות אחרים. מאפיין זה מעצים את אחריותם של המורים לחינוך גופני לרווחתם הבריאותית ולשלמותם של התלמידים בביה"ס, אך גם תובע מהם להשתלב בביה"ס ובתהליכי החינוך והלימוד המתקיימים בו.
 
צורך בתנאים פיסיים ובציוד ייחודי
כדי ללמד חינוך גופני יש צורך בתנאים פיזסים מיוחדים: מרחבים גדולים כמו אולמות ספורט מאובזרים, מגרשי ספורט מאובזרים וחללים שבהם התלמידים יוכלו לנוע וללמוד תוך כדי תנועה. עוד נדרש ציוד אישי ייחודי דוגמת חישוקים, כדורים, מזרנים וספסלים, ציוד שבו משתמשים התלמידים בשיעור. יש פערים גדולים בין בתיה"ס במתקנים ובציוד העומדים לרשותם, דבר המשפיע במישרין על ההזדמנות ללמוד ענפים מסוימים ולגוון את השיעורים. במהלך כתיבת תוכנית הלימודים יש להתייחס למציאות הקיימת בארץ, מציאות שבה קיימים פערים גדולים בתנאים הפיסיים.
 
ריבוי תחומי הידע
המורה לחינוך גופני נדרש לידע בסיסי, תאורטי ויישומי, כמו מגוון של מדעים – מדעי החיים: אנטומיה, פיזיולוגיה ותורת התנועה. מדעי החברה וההתנהגות דוגמת חינוך, פסיכולוגיה וסוציולוגיה, ומדעי הרוח דוגמת אתיקה, אסתטיקה ולשון. כל אחד מתחומי דעת אלו הוא בעל מבנה חשיבה שונה בתכלית. תהליך רכישת הידע בכל אחד מתחומי ידע אלה הוא מאתגר, וכמוהו הצורך לשמור על עדכניותו לאורך זמן. הצורך של המורים לרכוש ידע בכל אחד מתחומים אלה הוא תובעני ומכביד על יכולת העוסקים במקצוע להפוך למקצועני. האתגר הוא להכיר בקושי זה ולאפשר תוכנית לימודים שבה נהירים למורים תחומי הידע השונים , תחומים שתכני ההוראה נשענים עליהם.
 
נושאי לימוד רבים ומגוונים
המורה לחינוך גופני נדרש ללמד נושאים רבים, נושאים השונים זה מזה לא רק בתכנים אלא גם במבנה הדעת ובדרכי ההוראה. כך למשל, לימוד של משחקי כדור כמו כדורסל וכדורעף שבהם המשחק עומד במרכז שונה מלימוד התעמלות ספורטיבית שבה המיומנות המוטורית עצמה עומדת במרכז; חינוך לתנועה התובע פתיחת אפשרויות רבות שונה מלימוד של מקצועות ספורט כמו אתלטיקה והתעמלות ספורטיבית, התובעים ביצוע אחיד ומדויק; קידום בריאות המעמיד את הפרט במרכז שונה מלימוד מקצועות הספורט המעמידים את ההישג במרכז. נושאי הלימוד הרבים והמגוונים מקשים על המורה הן בתהליכי ההכשרה והשמירה על המקצועיות הן ברכישת ידע מקצועי המתאים לכל נושא וכולל דרכי הוראה המותאמות לו. כך למשל, השימוש בדרכי הוראה המפתחות יצירתיות שונה מהשימוש בדרכי ההוראה של מיומנויות מוטוריות, וזה האחרון שונה מהשימוש בדרכי הוראה הננקטות לשם הכוונת הילד לבחירה מושכלת בפעילות גופנית עתידית שיבצע כמבוגר. הכרה בריבוי האפשרויות מחייבת קבלת החלטות באשר לנושאי ליבה מחייבים ולנושאי בחירה שבהם המורים ירכשו ידע מספק כדי שיוכלו ללמד תחומים אלו כראוי.
 
מילוי תפקידים נוספים בביה"ס
מורים לחינוך גופני נדרשים, בדרך כלל, לבצע תפקידים רבים בביה"ס, בנוסף למלאכת הוראת החינוך הגופני שהם מופקדים עליה. כך למשל מעורבים מורים לחינוך גופני בארגון ובהפעלה של הפסקות פעילות, בארגון ובניהול ימי ספורט בביה"ס ובליווי ילדים לאירועי ספורט המתקיימים מחוץ לביה"ס. ריבוי תפקידים זה עלול לפגוע במילוי התפקיד הגרעיני של המורה לחינוך גופני – הוראת החינוך הגופני בשיעורים. פעמים רבות המורים עסוקים במילוי תפקידיהם האחרים על חשבון ההוראה עצמה. זאת ועוד, המורים לחינוך גופני מודעים לכך שמעמדם בביה"ס ייקבע לא רק לפי איכות ההוראה שלהם, אלא גם לפי האופן שבו הם ממלאים את תפקידיהם הנוספים בביה"ס. לכן יש צורך למסד את התפקידים האלו ולכלול אותם בהגדרת תפקידי המורה לחינוך גופני שלא על חשבון ההוראה, ולדאוג להכשרת המורים למילויים.
 
בדידותו של המורה לחינוך גופני
כאמור, מקצוע החינוך הגופני שונה ממקצועות אחרים הנלמדים בביה"ס במהותו, בשפתו, באופיו הפעלתני-משחקי ובמרחבים שהוא נלמד בהם. ייחודיות זו הופכת את המורה לחינוך גופני לבודד במערך הבית-ספרי. בבתי"ס יסודיים רבים אין למורה לחינוך גופני עם מי להתייעץ ועם מי לחלוק הצלחות בהוראה או בעיות המתעוררות במהלכה משום שהוא, בדרך כלל, המורה היחיד המלמד מקצוע זה. יש לחשוב על דרכים שיאפשרו למורים לחינוך גופני לקבל תמיכה מקצועית מובנית דוגמת קבוצות להפריה הדדית בין מורים העובדים בבתי"ס סמוכים או בין מורים בתי"ס בעלי מאפיינים משותפים.
 
מקורות:
מופ"ת – בי"ס למחקר ולפיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות
http://www.mofet.macam.ac.iI/