17 דצמבר 2018,יום שני

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דת בקהילה

במשגב והסביבה

ויחי: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

Share

ויחי: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

מערכת הפורטל
אימרה שבועית:
הלוא פרוש לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם. {ישעיהו, נ"ח, ז'}
סטטוס שבועי:
אמונה בדרך המיוסדת על עקרונות בלבד, אינה מתאימה לטבעו של האדם. אין כל אפשרות לעסוק בתחום הרעיוני בלבד, ויחד עם זאת להעשיר את הנפש ביסודות המוסריים וברעיונות עמוקים. יהדות המתבססת על רעיון בלבד, אין ביכולתה להחזיק מעמד כמה דורות.


ציטוט שבועי:
התורה ביחד עם הארץ יהיה הבנין שלם. אתם תינוקות עמלים תמיד לעשות את הבנין שלם לכן אין מבטלים תינוקות של בית רבן מתלמוד תורה אפילו לבנין בית המקדש שהוא עליון על הכל. שובו לעבודתכם ולתורתכם מפני שזה הבנין החזק והנצחי ביותר. בלעדיו אין שום ערך ליתר עבודתנו. שובו לתלמוד תורה שהוא כנגד כולם. {חיים נחמן ביאליק בנאום לילדי תל אביב}


סיפור שבועי:
אינטרס אמריקאי!


אני שמח על ההזדמנות להסביר לרב למה הכרתי במדינת ישראל. ההכרעה לטובת שש מאות וחמישים אלף יהודים הרוצים מדינה משלהם, כאשר סביבם עשרות מליוני ערבים התנגדים בכל תוקף לקיום המדינה, היתה בניגוד לאינטרס המדיני של ארה"ב. ההתנגדות בארה"ב למהלך זה היתה כה עזה, עד שאחד העיתונים בעיר מגורי יצא בכותרת 'טרומן הבוגד'.
בילדותי הייתי בשכנות עם משפחות יהודיות ומאוד הערכתי אותן, בשבתות הייתי מדליק ומכבה את האור בבית אחת המשפחות היהודיות , וכתמורה הייתי זוכה בפרוסת חלה של שבת.
אבא היה קורא איתי תנ"ך מידי יום ראשון, וכאשר קראנו יחד על המלך כורש מפרס שנתן ליהודים רשות לחזור ולבנות את ביתם בארץ יהודה ואת בית המקדש בירושלים, אמרתי לעצמי יום יבוא ואהיה נשיא של ארה"ב (חלומו של כל ילד באמריקה - כלשונו) וגם אני אתן בית ליהודים.
החלום התגשם, וכאשר הנשיא שלכם, חיים וייצמן, הגיע אלי ובידו ספר תורה שהעניק במתנה, וביקש שאתן הוראה לשגריר ארה"ב באו"ם לתמוך בהקמת מדינת ישראל, נזכרתי בחלומות נעורי.
כמובן שהחלק הרגשי הזה לא היה עומד מול האחריות כלפי האינטרסים של אמריקה והיה אסור לי לעשות זאת, אזי מדוע בכל זאת הוריתי לשגריר להצביע עבורכם? הסיבה היא, כי רק אני וסטאלין יודעים עד כמה העולם בסכנה (הדבר היה לאחר החרבת הערים היפניות הירושימה ונגסאקי על ידי פצצת אטום) מלחמה אטומית יכולה לפרוץ כל רגע ולהחריב את העולם.
ולכן כיון שאני מאמין, שכמו שלפני שלושת אלפים שנה, אתם היהודים הצלתם את האנושות, על ידי התורה שלכם, כך גם היום, העם היהודי יצליח להאיר ולרפא את הלבבות האכזריים שבתקופתנו ולהציל את העולם מאבדון מוחלט.
ולכן הוריתי אישית לתת לכם מדינה כי זה אינטרס של אמריקה...
{תמליל מפגישת חבר הכנסת הרב שלמה לורנץ עם הנשיא טרומן}
 
פרשה שבועית:
פרשת ויחי / 'להיות אדם'
 
אדם הראשון מופיע במקרא כדמות עילאית, השונה מאיתנו בתכלית: אין הוא ילוד אשה. הוא בחיר היצירה, שהאלוקים עצמו נפח בו נשמת חיים. אין ביכולתנו - קרוצי החומר, שאופקינו הרוחניים מצומצמים - להקיף את דמותו הרוחנית במלואה. אנו מתבוננים בפרשת חייו של אדם הראשון מנקודת הראות שלנו בלבד, ממבטנו אנו.
אדם הראשון, עם בריאתו מצא את עצמו בגן עדן. גן מופלא, אשר בו תנאים אידיאליים לחיים מאושרים וחסרי דאגות.
 
לפתע התנפץ האושר אל סלע הפיתוי. פיתוי של נחש ערמומי שינה את חייו ואת חיי אשתו בתכלית. הם גורשו מגן עדן, כדי לטעום את טעמו המר של המוות הממתין מאז לכל חי אי שם בסוף הדרך. בגלותם הם חווים את צער הלידה, סובלים מקשיי פרנסה, ועליהם אף להיאבק ללא הרף נגד איתני הטבע. הם הושלכו לתוככי מערבולת של מאבקי הכוח הנוראים, שהטביעו את הדורות שאחריהם בדם שנשפך במלחמות אין-ספור. רגע הפיתוי, שאדם הראשון לא עמד בו, מהווה אות פתיחה להיסטוריה האנושית, כפי שאנו מכירים אותה.
למקרא סיפורו של אדם הראשון, חולף הרהור בלב: כלום אין תקווה לאדם? כלום עליו לדרוך בנתיב הכשלונות?
 
והנה, בסופו של ספר בראשית, מופיע הקוטב השני בדמותו של יוסף.
הוא היה אב-טיפוס של אדם הסובל מילדות קשה: נער בן שבע-עשרה, יתום מאם, הקשור בעבותות אהבה אל אביו, שלפתע, מושלך אל ארץ אחרת, אלילית, מנוכרת ואכזרית. נסיונות עזים מטלטלים אותו, אך הוא נותר שלם בדרכו, דרך בית אבא.
הוא מוטל לצינוק. בודד, מושפל, מוכה ומבוייש. אכול געגועים גוברים אל אביו, המצוי הרחק ממנו. הזמן חולף, ולפתע חל שינוי במצבו. מבור תחתיות מטפס הוא אל סולם ההצלחה, אל מנעמי השלטון אל השררה של הגדולה שבממלכות. והנה, למרבית הפלא, גם היא אינה משחיתה אותו.
מלווה אותו רצון להיטיב לאחיו על אף שמכרו אותו לעם המצרי שבו משל במשך שמונים שנה תמימות, להיטיב לאוכלוסיית העולם הרעבה - לכולם. בדורות העבר, בעת שמושלים התעמרו בבני עמם, ניצב יוסף הצדיק כסמל למושל האידיאלי, כסמל לאדם!
 
לאחר מות יעקב אבינו, ניצב יוסף מול אחיו החוששים מנקמתו, ומרגיע אותם: "ויבך יוסף בדברם אליו... ויאמר אליהם יוסף: 'אל תיראו, כי התחת אלוקים אני? ואתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה... אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם', וינחם אותם וידבר על לבם" {בראשית נ', י"ז-כ"א}.


יוסף, חותם את ספר בראשית. האיש, שלעולם לא נכנע לגירויי הרגע ולמידות הנפש המנסות לערער את הדרך. האיש, שלא הלך שבי אחר עיניו. האיש שחי תמיד לאורו של חזון בית אבא, הוא החזון האלוקי. האיש שלא שמר טינה לזולת.
אם יכול היה לצמוח אדם כזה, הרי ללא ספק גדול הוא האדם, ויש תקוה לאחריתו!
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ופשרה'}


שבת שלום - יהונתן גרילק
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness