18 נובמבר 2018,יום ראשון

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

משגב

במשגב והסביבה

מלכה מאור "כלים שלובים"

Share

מלכה מאור "כלים שלובים"

מאת: מלכה מאור
החודש (נובמבר) הוכרז כחודש בריאות הנפש העולמי # בכתבה זו מופנה הזרקור אל בני המשפחה המתמודדים עם נפגע נפש במשפחה # "נושא בריאות הנפש הוא נושא עם סטיגמה חזקה מאוד. הוא נושא שבעצם פוגש בני משפחה של פגוע נפש במצב לא נורמטיבי ולא שגרתי, מצב שפוגע בכל רמות התפקוד", מסבירה נטע גלמידי – מנהלת מרכז "מיל"ם" (מרכז ייעוץ לבני משפחה מתמודדים) בכרמיאל # # איך מתמודדים עם הסטיגמה? איך מתנהלים מול בן המשפחה פגוע הנפש? # איך מתפקדים בחיי היום-יום ומנהלים חיים תקינים למרות המשבר? # אם אתם נמנים על משפחות כאלה – אל תהססו לפנות לשירות מיל"ם # תמצאו במקום בית חם עם אנשי מקצוע שיסייעו לכם, שיקלו עליכם את ההתמודדות ושיעניקו לכם כלים לנהל שגרת חיים נורמטיבית # בזכות "מיל"ם" כרמיאל תרגישו שאתם לא לבד # 
 משרדי מיל"ם כרמיאל החדשים והיפים נמצאים בקניון "לב כרמיאל" (הקניון "החדש") בקומה העליונה החדשה בקניון (במעלית – קומה 2). המקום חם ומזמין ועוד יותר מזמינות ומחבקות נשות הצוות היושבות בו.   
את מיל"ם כרמיאל מנהלת נטע גלמידי. היא תושבת יובלים, נשואה ואימא ל-4 ילדים, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית בהשכלתה, ובימים אלה מסיימת את עבודת הדוקטורט שלה העוסקת ביחסי הגומלין בין תהליכי ההחלמה של נפגע הנפש לבין תהליכי ההחלמה של משפחתו. לאורך כל השנים היא עוסקת בתחום של בריאות הנפש – בטיפול, בשיקום ובבני המשפחה.
כשהיא מדברת על העשייה של מיל"ם כרמיאל העיניים שלה נוצצות וניכר בה שהיא גאה בעשייה הזו.
את אחד הקירות בחדרה מעטרים 3 ציורים של אימא של נפגעת-נפש. את הציורים היא ציירה בסדנאות שבהן היא משתתפת ב'מיל"ם', כחלק מתהליך ההתמודדות. הציורים מתארים את התהליך שעברה המשפחה ב- שלבים: רגע הגילוי המכאיב, ההזדקפות והצמיחה. סדנאות האמנות הן חלק מהתהליך שעוברות המשפחות במקום.
מיל"ם הוקם כשירות של עמותת "אנוש" (העמותה הישראלית לבריאות הנפש), לאחר שהעמותה זכתה במכרז של משרד הבריאות להקמתו. השירות נמצא בפיקוחו.
גלמידי מציגה את השירות ואת מטרותיו: "השירות הוקם בארץ לפני כ-10 שנים, בעקבות הכרה של משרד הבריאות בצורך של משפחה שמתמודדת עם בן משפחה העובר משבר נפשי, כי משפחתו זקוקה לסיוע ולתמיכה נפרדים, במקביל לשיקום ולטיפול שבן המשפחה מקבל. ההכרה הזאת בעצם, היא הכרה מאוד מהפכנית – אם אנחנו מסתכלים בראייה יותר גלובלית, אז מדינת ישראל מאוד מתקדמת בתחום הזה וביכולת שלה לראות את מקום המשפחה, את חשיבותה, את התהליך שהמשפחה נדרשת לעשות, על מנת לקדם את התהליך שעמו בן המשפחה מתמודד".
גלמידי מונה 6 מרכזי מיל"ם הפועלים היום בארץ: ירושלים, נתניה, חדרה, תל אביב, חיפה וכרמיאל. מיל"ם כרמיאל הוקם בשנת 2011. כשהוקם, הוא היה אמור לתת מענה לכל אזור הצפון, אולם לאור ההבנה שהשירות צריך להיות נגיש לכל האזורים המרוחקים והפריפריאליים, יש למיל"ם-כרמיאל הנגשה של השירות גם בנהריה, בקריית שמונה ובטבריה,  וימים אלה נפתחת שלוחה מרכזית שלו בעפולה (לחברה הערבית ניתן השירות באמצעות יזם מהמגזר).
 
 
 
"למגר את הסטיגמה" והנקודה המשגבית
מחדדת גלמידי: "נושא בריאות הנפש הוא נושא עם סטיגמה חזקה מאוד. הוא נושא שבעצם פוגש בני משפחה של פגוע נפש במצב לא נורמטיבי ולא שגרתי, מצב שפוגע בכל רמות התפקוד של המשפחה והיא מצטמצמת ומתנתקת לרוב מהמעגל של הקרובים וגם מהמעגל החברתי. להתמודדות של המשפחה מתלווים הרבה פעמים בושה, כעס ותחושה של אשמה בעוצמות מאוד גבוהות, ויש לכך לפעמים השלכות משמעותיות גם על התפקוד הנפשי וגם על התפקוד הפיזי של  בני המשפחה. ולכן, אחת מהמשימות המאוד חשובות שלנו היא גם להתמודד עם הנושא של הסטיגמה בחברה. אנחנו עושים את זה דרך פעולות הסברה בבתי"ס, בקרב אנשי מקצוע, בקהילות שונות, ועוד. פעולות ההסברה בבתיה"ס, לדוגמה, מלוות בסדנאות – עם בני משפחה ועם נפגעי נפש בעצמם המספרים את סיפור ההתמודדות שלהם. כל אלה – כדי למגר את הסטיגמה".
לשאלתי על פעילות שלהם בעל יסודי משגב בנושא, היא עונה כי פעילות כזו מתוכננת להתקיים בביה"ס בשנה הבאה.
ובנושא משגב היא מוסיפה ומדגישה: "אם אנחנו מדברים על משגב כמועצה שיש בה יישובים קהילתיים, אחד האתגרים המאוד גדולים של כל קהילה וקהילה הוא באמת לקבל את השונה שבתוכה, כי לרוב אנחנו אוכלוסייה מאוד דומה ומאוד הומוגנית, וכשקורה משבר נפשי בתוך משפחה בכל אחד מהיישובים האלה – המשפחה זקוקה להרבה מאוד קבלה ותמיכה, ליכולת להרגיש מקובל, לא אשם, לא מבויש במה שקרה, ולקהילה כאן יש ערך מאוד גדול.
האגף לשירותים קהילתיים במשגב משתף איתנו פעולה סביב כל מיני מקרים של נפגעי נפש בגוש, וביחד אנחנו בונים תוכנית שמשלבת גם כוחות של המשפחה, ובמקרים מסוימים ניתן לשלב בה גם היערכות קהילתית למשפחה כולה".
 
מיל"ם תופר את השירות לפי הצרכים של המשפחות
כיצד פועל מיל"ם-כרמיאל?
"מיל"ם נותן את השירות שלו בחינם. הוא נותן מענה מגוון מאוד של שירותים לבני המשפחה, מתוך הכרה שבני משפחה מתמודדים נמצאים בשלבים שונים, ושיש להם צרכים שונים בהתמודדות: יש משפחות שמעוניינות בתהליך של ליווי פרטני, יש משפחות שעדיין לא בשלות לתהליך פרטני והן נעזרות בנו דרך ההיצע המאוד מגוון שלנו. צרכי המשפחה מכתיבים את התכיפות של המפגשים בין אנשי הצוות לבין בני המשפחה. השירות שלנו הוא דיסקרטי, כמובן".
ההיצע שלנו במיל"ם כולל:
מענה פרטני קצר מועד לבני המשפחה – המשפחה יכולה לקבל מענה גם להורים, גם לאחים, גם לכל אחד מההורים בנפרד, או למשפחה כמכלול.
סדנאות – מעורבות טיפולית שיכולה להיות חד פעמית, יש הרצאות, יש ימי עיון ויש כנסים.
בימים אלה פתחנו שירות נוסף – משפחה תומכת משפחה. בתהליך הזה אנחנו מלמדים בני משפחה שעוברים תהליך של התמודדות ושעברו תהליך טיפולי, לתמוך בבני משפחה אחרים, ובעצם להיות מומחים מתוך הניסיון של עצמם.
'מועדון משפחות' שהוקם ע"י קהילת בני המשפחה. המועדון פעיל אחת לחודש והוא מקיים מפגשים שונים. המפגשים הם לא באוריינטציה של הנושא של בריאות הנפש, אלא דווקא מפגשים בנושאים של פנאי ושל שיח על נושאים שונים.
שירות נוסף – הטיפול הקבוצתי. שירות משמעותי זה מאפשר מפגש של בני משפחות שונות המתמודדים עם בן משפחה המצוי בשלבים שונים של המחלה. הוא מאפשר פתיחה והתמודדות, התמודדות שהיא בדרך כלל יותר מצמצמת ומאוד מנתקת מהסביבה. הטיפול מאפשר פתיחה והתחברות מחדש לאנשים שמתמודדים עם דברים דומים.
נמצא שההתערבות הקבוצתית היא אחת ההתערבויות היעילות ביותר והמקדמות ביותר בתהליכי ההתמודדות של בני המשפחה. הקבוצות כאן יכולות להינתן או על פי יחסי קִרבה, כמו: קבוצת הורים, קבוצת אחים או קבוצת בני זוג, או שהן יכולות להיות קבוצות הטרוגניות על פי נושא, כמו, למשל: התמודדות עם תחלואה כפולה, התמודדות באמצעות התערבות מאוד ספציפית, או התמודדות עם סטיגמה או עם סטיגמה עצמית".
במיל"ם כרמיאל יש ועד פעילים העובד לצד הצוות בחשיבה על תוכנית הפעילות השנתית, על הצרכים של בני המשפחות ברמה הקהילתית, על הפעלת מועדון המשפחות, ועוד.
מרחיבה גלמידי: "באופן הזה יש למשפחות המקבלות אצלנו את השירות אפשרות גם להשפיע, גם לקחת תפקידים מנהיגותיים – יש להם אפשרות לקחת חלק בפורומים מקצועיים ובפורומים פוליטיים כדי לשנות מדיניות וכדי להשפיע על הקמה של שירותים נוספים. כלומר, השירות שלנו מאפשר איזשהו תהליך המשלב גם טיפול וליווי תמיכתי יחד עם צמיחה להובלה ולהשפעה על קובעי מדיניות".
חשוב לה להדגיש כי "אנחנו מאוד מנסים לגרום לכך שהשירות שלנו יהיה באוריינטציה של בית. בני המשפחה מתקבלים כאן בחום ובהרבה רגישות, ויש כאן באמת תחושה של חמימות. את זה אנחנו מאוד משתדלים לשמר ולטפח כחלק מהמענה הכולל שלנו מול החוויה של משבר נפשי, משבר שיותר המון בדידות".
כל השירותים הנ"ל למשפחות המתמודדות פועלים ככלים שלובים להשגת המטרה – יכולת התמודדות של המשפחה בסיטואציה הלא קלה של בן משפחה הנמצא במשבר נפשי. ויתרה מזו - לצד ההתמודדות הם מביאים גם לצמיחה של המשפחות.
מיהם אנשים הצוות במקום?
"נכון להיום מונה הצוות 6 אנשים. לכולם יש התמחות טיפולית עם רקע בשיקום ובבריאות נפש. בנוסף, קיבלנו 2 תקנים מיוחדים – לסטודנט (תואר שני) ולבן משפחה מומחה. בן משפחה מומחה  הוא אדם שבעצם מתמודד עם משבר נפשי במשפחה, ולאחר תהליך של טיפול הוא בשל לסייע גם לבני משפחה נוספים, ממקום של מומחיות כתוצאה מניסיון ההתמודדות שלו. הרבה פעמים בני משפחה בוחרים לעשות שימוש במענה הזה כמפגש עם מישהו שבעצם דומה להם בהתמודדות, השונה ממפגש טיפולי".  
 
 
המשפחות המתמודדות
בעבר ראו בהן אנשי המקצוע כגורם הפתולוגי האחראי למחלות
מהי הדרך שבה אתם מגיעים למשפחות וכיצד נבנית התוכנית הטיפולית?
"המשפחות מגיעות אלינו במספר דרכים: או דרך פעולות השיווק שאנחנו עושים לאנשי מקצוע, למסגרות שיקום, למסגרות טיפול, לבתי"ס ולמחלקות רווחה ברשויות השונות – בכל אזור הצפון, או שמשפחות מגיעות אלינו דרך האינטרנט או דרך הפרסום בעיתון. המשפחות מרימות אלינו טלפון ונקבעת להן באופן מיידי פגישת קבלה עם איש מקצוע. בפגישה זו נבנית תוכנית טיפולית במשותף עם המשפחה".
לדבריה, קיימת היענות גבוהה מאוד של המשפחות המתמודדות להיעזר בשירותי מיל"ם: "היום אנחנו נותנים מענה לכ-1,000 בני משפחות בטווח של 5 שנים".
גלמידי מבקשת לסקר את המקום של המשפחה בטיפול, מההיבט ההיסטורי: "במאה הקודמת ראו אנשי המקצוע את המשפחות של פגועי הנפש כגורם פתולוגי,  כגורם האחראי למחלות הנפש. בשנת ה-50, ה-60 וה-70 של המאה ה-20 נעשו מחקרים שהתחילו להאיר את המשפחה באור אחר. היום מתייחסים להתפתחות של מחלה נפשית במשפחה כהתפתחות רב-סיבתית הכוללת בתוכה הרבה מאוד מרכיבים כוללים שאינם מתמקדים במשפחה, חלילה, אלא רואים את המשפחה כשותפה מאוד משמעותית לטיפול, לתמיכה וכמובן לשיקום ולהחלמה של בן המשפחה פגועה הנפש.
ב-20 השנה האחרונות אנחנו מדברים כבר על מושגים חדשים בתחום של בריאות הנפש – אנחנו מדברים על 'החלמה', בניגוד ל'הבראה'. זה לא אומר שהמחלה נעלמת, אלא זה אומר שהאדם מסוגל ויכול להתמודד עם המחלה הנפשית ולחיות לצדה עם איכות חיים ועם משמעות, ולתפקד כאדם עצמאי – דרך תהליך של שיקום וצמיחה.
לצד זה אנחנו יותר ויותר מדברים גם על בני המשפחה. סביב המשבר של בן המשפחה אנחנו מזהים טראומה וטראומה משנית, אנחנו מדברים על מהלך שכרוך בתהליכים של אבל (על האדם המוכר שמשתנה בצורה דרסטית) ושל משבר, וכמובן אנחנו יכולים יותר ויותר לראות תהליך של צמיחה בתוך משפחות, ותהליכים של החלמה. בתהליכים של החלמה, משפחה יכולה להיעזר בגורמי טיפול ובשירות כמו מיל"ם כדי לקדם את התהליך. ככל שהתהליך של בני המשפחה מתקדם, יש לזה הקבלה והשקה להחלמה של בן המשפחה המתמודד".  
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness