17 דצמבר 2018,יום שני

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

qtgvryvt
qtgvryvt
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1

יהונתן גרילק על סוכות

Share

יהונתן גרילק על סוכות

אימרה שבועית:
ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סוכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים. {נחמיה ח', ט"ז}

 

 
סטטוס שבועי:
כל עוד האדם חי תחת קורת הגג של ביתו, הנותן לו מחסה 'לכאורה' מפגעי הטבע וממצוקות הזמן, הוא חי בתחושה שביכולתו להגן על עצמו. בצאתו אל הסוכה, שהיא 'דירת ארעי', הוא מחדיר לעצמו את התודעה האמיתית, שהוא תחת חסותו של אדון כל.

ציטוט שבועי:
כשעמי-העולם עולים בימי הסוכות לבירת ישראל, הרי אינם באים כדי להכיר במנהג מיוחד, שכשהוא לעצמו אינו עולה בחשיבותו על שאר כל מנהגינו הלאומיים הרבים, או כדי להישמע לאיזו מצווה או תקנה מסוימת, אלא הם באים כדי להביא לידי גילוי את הסכמתם עם השקפת-עולמו של ישראל. משום שיודעים הם, כי עתידה של האנושות תלוי בעתידו של ישראל. {צבי פרץ חיות}

סיפור שבועי:
סוס לסוכות..

רבי מרדכי משריז היה סוחר טרם התמנותו לרב. בכל ריוח עסקי במשך ימות השנה, הפריש סכום מסויים למטרת קניית אתרוג יפה ומהודר. 
לקראת חג הסוכות לקח את צרור מלא המעות שנאספו על ידו במשך כל השנה, ונסע לעיר המחוז לבחור אתרוג כלבבו. בדרך פגש בשואב מים שהוביל מים בעגלה הרתומה לסוס, כשהוא בוכה.
שאלו רבי מרדכי: מדוע אתה בוכה?
ענה לו שואב המים: סוסי מת, ומטה לחמי נשבר.
ללא אומר ודברים, הוציא רבי מרדכי את כספו שיועד למען קניית האתרוג המהודר ומסרו לשואב המים.

כשחזר לעירו, באו מכריו ובני משפחתו לחזות ביופי והדר האתרוג שקנה. 
אמר להם רבי מרדכי: השנה כל העולם יברכו על אתרוג, ואני אברך על סוס...

רגל שבועי:
משפחה מיוחדת במינה...

כשם שארבעת המינים מהווים מבחינת קיום המצווה יחידה אחת, ולא ניתן לקיים את המצוה ללא אחד מהם, כך גם כל השכבות המרכיבות את עם ישראל וכל סוגי האנשים המצויים בו, משלימים האחד את רעהו. מצוות ארבעת המינים מרמזת לארבע שכבות הציבור שמהן מורכב עם ישראל. כולם יחד נושאים בעול שליחותו ההיסטורית.
האתרוג, שיש בו טעם וריח, רומז לאותם אנשים שיש בהם גם חכמה וגם מעשים, הדר הם לכל רואיהם, בדרכיהם הישרות והמתוקנות ובחכמת התורה שבהם.
ההדס מכוון כנגד אותם אנשים נפלאים שיש בהם מעשים טובים, ריחם הטוב נודף למרחוק, אך הם לא זכו לטעמה הערב של חכמת התורה.
הלולב, שבא מעץ התמר הערב יש בו טעם, הוא כנגד אותם אנשים שיש בהם חכמה אך אין בהם מעשים, ריחם אינו ערב, ואין רוח הבריות נוחה מהם.
וישנם גם כאלו, חסרי טעם וחסרי ריח, בדומה לערבה. אין בהם לא חכמה ולא מעשים, חייהם נעדרי תוכן.
ובכל זאת, בהגיע חג הסוכות, כולם שווים לטובה, הם נאגדים באגודה אחת, ומונפים בחיבה של קודש מעלה ומטה ולכל ארבע רוחות השמים.

דומה כי יש במצווה מיוחדת זו לימוד גדול, הן לכל אדם במישור האישי משפחתי, ובמישור הכלל ישראלי.
בכל משפחה כוחות שונים, כל ילד וכוחותיו, כל ילד וכשרונותיו, וכל אחד מהם בדרך בה בחר לו. לא תמיד אנחנו מסכימים עם הדרך, לא בהכרח שהדרך בה הוא בחר לצעוד מהווה מיצוי לכשרונותיו וליכולתו, ובהחלט שאין חובה לאהוב את דרכו. אך הוא נותר חלק מהמשפחה, הוא מהווה יחידה בתוך הפסיפס המגוון שממנה מורכבת המשפחה על כוחותיה. ככזה גם שמור לו מקום של כבוד כיחידה עצמאית השייכת למשפחה. בלעדיו, תהיה המשפחה חסרה מרכיב חשוב ושוב לא תהיה מושלמת. עם חסרונו של אחד ממרכיביה, תמצא המשפחתיות פגומה.
חובה עלינו לזכור, לכבד כל אחד כמות שהוא, על מעלותיו ומגרעותיו, כישוריו וכוחותיו, לייחד לו מקום בלבנו, ולדעת שהוא חלק מאיתנו לטוב ולרע, וכל עוד הוא מצוי במסגרת המשפחתית, מקומו איתן וכוחו רב.
בדיוק כבארבעת המינים, שאילו חסר אחד מהם, אפילו תהיה זו הערבה, תהיה המצוה פגומה ובלתי שלימה. כי שלושת המינים גם אם משובחים הם, עדיין אין בהם שלימות, כל עוד הערבה איננה חלק מהם.

במשפחת עם ישראל מצויים בני אדם מכל הסוגים והגוונים עד לאין ספור. כל אחד מצוייד בכשרונות משלו ובאפשרויות ייחודיות לתרום לחברה האנושית. אולם קיימת דרישה אחת המשותפת לכולם: על האדם להשתדל שכל מעשיו יצטיינו באיכות, שהפעולות שהוא עושה בחייו תהיינה בבחינת 'הדר', כפי שדורשת מצוות נטילת ארבעת המינים.

חג שמח - יהונתן גרילק
 
קטגוריה: 

הוסף תגובה