22 ינואר 2019,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

qtgvryvt
qtgvryvt
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1

ד"ר ישראל בן דור: הונגריה והיהודים מן התפארת אל השקיעה (חלק ב')

Share

ד"ר ישראל בן דור: הונגריה והיהודים מן התפארת אל השקיעה (חלק ב')

ד"ר ישראל בן דור
 קצת היסטוריה יהודית-הונגרית...

היהודים קדמו להונגרים בנוכחותם במרחב שבו קמה הונגריה. במאה הראשונה הגיעו ראשוני היהודים לפאנוניה (Panonia), הפרובינציה הרומאית, עם החילות הרומיים שדיכאו את המרידות היהודיות בארץ ישראל. כמה מצבות מן המאה השלישית ועליהן מנורת שבעת הקנים והמילים "יהודי" מעידות על כך. אולם מכאן ואילך, ככל הנראה עקב ריבוי הכובשים, נעלמו העקבות (פרי, פרקים בתולדות היהודים בהונגריה בימי הביניים, עמ' 38-29). על פי מטבעות שנמצאו בשרידים של מחנות צבא רומיים ליד בודפסט, ניתן להעריך שכוחות צבא רומיים נשלחו לארץ ישראל והשתתפו בדיכוי מרד בר כוכבא (גיחון, דרך כוכב מיעקב, עמ' 227).
ברור כי יישוב יהודי רציף התפתח לפחות מהמאה ה-11 ואילך, עם בואם של יהודים מגרמניה, מצ'כיה וממורביה. היהודים סבלו מרדיפות אך בהונגריה קמו גם קהילות גדולות ומרכזי תורה חשובים. בימיו של המלך מתיאש הוניאדי, במחצית השנייה של המאה ה-15, נהנו היהודים מיחס טוב.
במאה ה-16, לאחר הכיבוש העות'מאני בשנת 1526, הגיעו להונגריה וטרנסילבניה יהודים ממגורשי ספרד. רוב היהודים בקהילות הראשונות בטרנסילבניה היו ממוצא ספרדי. תחת השלטון העות'מאני, במאות ה-16 וה-17, הוקל מצבם. רבים מהיהודים עזבו כאשר העות'מאנים הובסו ונאלצו לסגת. במאה ה-18 הגיעה לטרנסילבניה אוכלוסייה אשכנזית, ממוצא צ'כו-מוראבי, גליצאי והונגרי. בראשית המאה ה-19 הגיעו לטרנסילבניה גלי הגירה משטחי האימפריה ההבסבורגית ובהם רבים היו דוברי השפה הגרמנית. עד לראשית המאה ה-19 נטמעו היסודות הספרדיים של האוכלוסייה היהודית בטרנסילבניה ברוב האשכנזי. בדומה ליהודי מרכז אירופה, טיפחו היהודים את הגרמנית כשפה שנייה ליידיש. באזורים מסוימים (דוגמת קלוז') טופחה הלשון ההונגרית ובאזורים אחרים השפה הרומנית. הרומנים אף טענו שהיהודים בטרנסילבניה מבצעים "מדיאריזציה" (כלומר, מחדירים את התרבות ההונגרית) לאוכלוסייה הרומנית. לאחר האמנציפציה הצליחו היהודים להתקדם אל העילית החברתית בטרנסילבניה. כמה מאות משפחות (בעלי אחוזות, בעלי יערות, סיטונאים ותעשיינים) חדרו לשכבות העליונות של החברה המקומית. בין שתי מלחמות העולם, היה משמעותי חלקם של היהודים בצפון-טרנסילבניה במסחר, בתעשייה, במקצועות אקדמיים, בתרבות ובאמנות. לכאורה, ניתן היה לומר שהיהודים בטרנסילבניה נטו להתבולל, אך הייתה בה גם תנועה ציונית חשובה וגם יהדות אורתודוקסית חזקה שכללה קהילות של חרדים וחצרות חסידיות. היהודים היו פעילים גם בתנועה הקומוניסטית החשאית. היהודים בטרנסילבניה אחזו בתרבות ובשפה ההונגריים, אך גם השפה העברית נשמרה וב-20 ערים ועיירות נדפסו בין השנים 1940-1870 כ-900 ספרים בעברית בקירוב, מהם כ-100 בקלוז' לבדה (אנצ'ל ולביא, פנקס קהילות רומניה, עמ' 56-3).
בשנת 1735 נמנו בהונגריה 11,600 יהודים בלבד ואילו בשנת 1910- 911,000. הגידול העצום, שנבע בעיקר מהריבוי הטבעי הגבוה, התמיד למרות ההגירה הגדולה במאות ה-19 וה-20 לארצות המערב ובעיקר לארה"ב. היהודים התנדבו לצבא המורדים במרד ההונגרי בשנים 1849-1848 אולם הם קיבלו את האמנציפציה רק בשנת 1867, כאשר הממלכה ההבסבורגית הפכה לממלכה דואלית: ממלכת אוסטרו-הונגריה.
לאחר שהיהודים קיבלו אמנציפציה, נהנתה הקהילה היהודית בהונגריה "הגדולה", בקיסרות האוסטרו-הונגרית, משגשוג ומגידול דמוגרפי חסרי תקדים. בתי הכנסת המפוארים שנותרו בבודפסט (Budapest),  בקצ'קמט Kecskemét)) ובאזורים שהם היום חלק מרומניה (כגון בטימישווארה, Timişoara) מעידים יותר מכול על תפארתה של היהדות ההונגרית. הונגריה שלטה על עמים רבים והיהודים ראו עצמם כנושאי התרבות ההונגרית, התבוללו בקרב העם ההונגרי ומילאו חלק מרכזי, מעל ומעבר למשקלם באוכלוסייה, בכלכלה, במשפט, בעיתונאות, בספרות ובתחומים אחרים.
אולם יהדות הונגריה הייתה מפולגת בתוכה מכיוון שהיהודים הגיעו ממקומות שונים והשקפותיהם היו שונות. לאחר גירוש התורכים מהונגריה (1686) ירד משקלה של היהדות הספרדית ורק כמה קהילות נותרו עד סוף המאה ה-19. מרבית היהודים בהונגריה באו ממזרח אירופה, מבוהמיה וממורביה וחלקם מגרמניה. כך התיישבו בהונגריה יהודים חרדים ממזרח אירופה ויהודים שנטו להשכלה ולרפורמה דתית. הבדלי הדעות הובילו לקרע בקונגרס היהודי שהתקיים בבודפסט ב-10 בדצמבר 1868. חלק מהצירים נטה לתיקונים בחינוך ובסדרי תפילה ואילו החרדים התנגדו ועזבו במחאה. כך נפרדו היהודים בהונגריה ל-3 קהילות: הקהילה האורתודוכסית; הקהילה הקונגרסאית, או הניאולוגית (רפורמית); הקהילה בשם סטטוס-קוו-אנטה, (מעין קונסרבטיבים) שמאוחר יותר התלכדה עם ארגון הקהילות הניאולוגיות (כרמלי-ויינברגר, ספר זיכרון ליהדות קלוז'-קולוז'וואר, עמ' לא).
כוחם של האורתודוכסים ניכר בעיקר באזורי השוליים, אזורים שנלקחו מהונגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה (קרפטורוס, סלובקיה וטרנסילבניה). ההתבוללות בהונגריה האתנית הייתה חזקה מאוד. שיעור נישואי התערובת הגיע בשנות ה-30 לחמישית מכלל הנישואים וגם ההתנצרות גברה מאוד.
חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל, נולד בבודפסט בשנת 1860. ביתו נמצא סמוך לבית הכנסת הגדול הניאולוגי (ברחוב דוהני, Dohány), בית הכנסת המשמש כיום כמוזיאון היהודי של העיר. בקרבת בית הכנסת נמצאים המוזיאון היהודי וקבר אחים שבו נקברו בזמן מלחמת העולם השנייה כאלפיים יהודים שמתו מרעב ומקור בגטו של בודפשט.
בהונגריה, רק חוג קטן של משכילים ומעט מאוד חרדים תמכו בציונות, ואילו המתבוללים ורוב החרדים התנגדו לציונות בחריפות. הרצל לא זכה בימי חייו לאהדה, והציבור היהודי בהונגריה, ברובו המכריע, דחה את הרעיון שיש לשאוף להקמת מדינה ליהודים. הרצל השמיע באזניו של ארנו מזאי, אחד מראשי הקהילה וגם ציר בפרלמנט ההונגרי, את דברי הנבואה הבאים:
"גם אל יהודי הונגריה יגיע האסון, וככל שיתאחר, כן יהיה איום יותר; ככל שיתמידו להישאר בארצם, כן יהיה חמור יותר. אין מנוס מפני שנאת היהודים...ובינתיים אנו, שהיום היינו ללעג, נבנה בית מרווח לאלה, אשר עתה אינם רוצים לשים לב אלינו" (הציטוט אצל כרמלי-וינברגר, תולדות יהודי טרנסילבניה, עמ' 178).
אולם היו להרצל גם תומכים נלהבים. הרב משה שמואל גלזנר, שכיהן כרב הקהילה האורתודוכסית בקלוז' (בשנים 1923-1877), שנחשב גדול בתורה, היה בין תומכיו הראשונים של הרצל וצידד בתנועה הציונית, התנועה שהחלה להתארגן בעיר ואשר יסדה את התנועה הציונית בטרנסילבניה, בתום מלחמת העולם הראשונה. עקב ההתנגדות של האנטי-ציונים בקהילה עזב את כהונתו ובשנת 1923 עלה לארץ. גלזנר היה בין מייסדי התנועה העולמית של המזרחי (אנצ'ל ולביא, רומניה, עמ' 246-245).
הונגריה הייתה אחת המדינות הראשונות שבהן הופיעה האנטישמיות המודרנית במחצית השנייה של המאה ה-19. במלחמת העולם הראשונה האנטישמיות גברה, למרות ההשתתפות הניכרת של היהודים במלחמה – ברכוש ובנפש, ועל אף מותם של 10,000 יהודים בקרבות. חלקם של היהודים במרד הקומוניסטי קצר הימים (מרס-אוגוסט 1919), מרד שהונהג על ידי בלה קון (Kun Béla, יהודי מקלוז'), גרם להתחזקותה של האנטישמיות. הצבא, שדיכא את הקומוניסטים, כיוון את "הטרור הלבן" נגד השמאל ונגד היהודים, ורצח כ-3,000 יהודים. 
בשתי מלחמות העולם במחצית הראשונה של המאה ה-20, נלחמה הונגריה לצידה של גרמניה. במלחמת העולם הראשונה הייתה הונגריה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. בתום מלחמת העולם הראשונה, בחוזה טריאנון (1920), הושם הקץ ל"הונגריה הגדולה" והיא איבדה שני שלישים משטחה, וכ-3 מיליון הונגרים (מתוך 11 מיליון) נמסרו לשלטון רומניה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ואוסטריה. הימין האשים את היהודים באחריות לתבוסה, לניסיון ההפיכה הקומוניסטי (ב- 1919) ולאובדן עוצמתה של הונגריה. בדומה למה שקרה לגרמניה ולאוסטריה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בנוסף לאובדן השטחים, קוצץ צבאה של הונגריה והיא גם נאלצה לשלם פיצויים. מכאן ואילך, בין שתי מלחמות העולם, הדריכה את מדיניות החוץ של הונגריה השאיפה להחזיר לשליטתה את השטחים ואת העוצמה והתפארת שאבדו עם פירוק הקיסרות האוסטרו-הונגרית.
בשנות ה-20 הפליגו האידיאולוגים של הימין למאה ה-19 וטענו שהמשטר הכלכלי הליברלי בימי המלוכה המשותפת גרם לעליית כוחם של היהודים. היהודים הואשמו בחדירה ללאומיות ההונגרית ובהריסת "הרוח המדיארית", בהטפה לתיקונים חברתיים, בעידוד הבדלנות של המיעוטים הלאומיים ובהובלת מעמד הפועלים ההונגרי למהפכות הקומוניסטיות בשנים 1919-1918. כך נוצרה הגרסה ההונגרית לאגדת "הסכין בגב האומה" שאפיינה את התעמולה הנאצית. לפיכך, מבחינת התעמולה הלאומנית ההונגרית, מן ההכרח היה לדחות ולבודד את היהודים מהלאום ההונגרי ולהוביל להתחדשות נוצרית ולאומית. זו הייתה האידיאולוגיה הרשמית של המשטר והימין הקיצוני אף אימץ אותה במיוחד (קצבורג, אנטישמיות בהונגריה 1944-1867, עמ' 109-107).
המשך יבוא

קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness