15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

משגב

במשגב והסביבה

דודי שבי טוען: " האחריות היא שלי"

Share

דודי שבי טוען: " האחריות היא שלי"

מערכת הפורטל
לקיחת אחריות על עצמנו במקרים שבהם כשלנו, אינה מורידה או פוגעת בכבוד ובערך העצמי שלנו, להיפך! לקיחת אחריות על המעשים שלנו מראה שאנו מסיקים מסקנות ומעבירים ביקורת עצמית, ומעוניינים ללמוד מהטעויות של עצמנו. ההתייחסות לספורטאי או למאמן שיודע לקחת אחריות על המתאמנים שלו ולהודות שהוא טעה בשיקול הדעת, היא סלחנית. בעצם, לקיחת האחריות מגדילה את האמון של המתאמנים ושל ההורים במאמן, והיא מאפשרת את המשך תהליך האימון שבו כל אחד ניתן לביקורת, ולכל אחד יש חלק מרכזי גם בהצלחה וגם בכישלון.
 
מהם הערכים שאימצנו?
כולנו מכירים את האמרות ואת המשפטים שמאפיינים את קו המחשבה של מאמנים ושחקנים לאחר כישלון. המאמן יאמר: "השופט היה נגדנו", או "יש לו משהו אישי נגדי כבר שנים", "השחקנים לא באו מוכנים", ועוד.  שחקנים מסוימים יעדיפו להאשים את האחרים: "אבל המאמן הוא זה שלא מסר לי טוב", "הוא בכל מקרה היה קולע – לא הייתה סיבה לרדת להגנה", "איך אני אמור לשמור עליו? הוא יותר מהיר ממני", "אתה מלחיץ אותי! אני לא יכול לשחק ככה".
נדיר לשמוע מאמנים שלוקחים אחריות מלאה על הטעויות שלהם. לקיחת אחריות לאו דווקא אומרת שהם צריכים להתפטר מתפקידם. בכל תיאום ציפיות בין מאמנים לבין אגודות ובין מאמנים לבין מתאמנים ברור שכולם עלולים לטעות, אבל כשאנו טועים אנו נמדדים על האופן שבו בחרנו להגיב ועל הערכים שאימצנו כשכל העיניים מופנות אלינו באשמה. האם בחרנו בערך של ביקורת עצמית וחשבון נפש, או שבחרנו לגלגל את האחריות לאחרים?
 
להתחיל מבראשית
אחד מהילדים שהשתתף בקורס "ספיד סטאקס" בביה"ס, הצליח תמיד לסבך את עצמו עם הסביבה. גם כשהוא השתדל להימנע מבעיות, רדפו אחריו הבעיות כל הזמן. כשהייתי שואל אותו למה הוא בחר להתנהג ולהגיב כך הוא לא היה מדבר, אלא היה מתכנס בעצמו ושותק. יום אחד ניגשתי אליו ואמרתי לו שמיד כשמנסים להאשים אותו, שיענה: "טעות שלי, סליחה אני לא אעשה את זה יותר". לאחר מכן שיחשוב על מה שהיה. אך קודם כול שישנה גישה ושייקח אחריות. תרגלנו את זה מספר פעמים במהלך השיעורים הבאים, והוא למד שלא קרה לו כלום לאחר שהודה בטעותו, ולהפתעתו הביקורת התקצרה ובקושי הושמעה. קשה לצעוק על מי שלקח אחריות והבטיח לתקן.
היכולת להתחיל מחדש צריכה להיות תמיד לנגד עינינו, וחשוב שהילדים יידעו שבכל יום ניתן לבחור התנהגות חדשה ולאמץ ערכים שיעזרו לנו להיות הכי טובים. לקיחת אחריות על המעשים שלנו מאפשרת גם לילדים אחרים ללמוד איך רצוי להתנהג כשטועים.
 
לקיחת אחריות בהוראה
מאמנים ומורים משקיעים שעות מרובות בבית בהכנת תוכנית שנתית, ומתכוננים, כמובן, לכל שיעור. הרבה פעמים קורה שלאחר הכנה מרובה של שיעור או של אימון, הכיתה בכלל לא בעניין והתלמידים אינם מתחברים לשיעור, או שהילדים מגיעים לאימון קצת עייפים ואין להם את הגירוי והחשק להתאמן.
מה עושים? קחו אחריות! אולי החומר הנלמד הוגש באופן משעמם ולא מעניין. אולי לא לקחתם בחשבון את סדר היום של התלמידים ואת העומס שהשיעור שלכם או האימון שלכם עלול ליצור. אולי לא הצלחתם לגרות את הילדים ללמידה. אולי הגעתם לשיעור להוטים מדי להעביר את החומר הכל כך חשוב, אבל לא שמתם לב לאותם הילדים שעדיין לא סיימו את המריבה מההפסקה וכתוצאה מכך הם אינם מרוכזים. אולי התעלמתם מהבקשות הדחופות של הילדים ולא נתתם להם זמן מספיק לשאלות, כי אתם חייבים להספיק את החומר?
ברגע שנלמד את עצמנו להשתמש בכלי החשוב הזה של ביקורת עצמית וניקח אחריות, נגלה שאפשר לעצור גם באמצע האימון או השיעור ולהגיד: התרגיל הזה לא מתאים כרגע, אנסה באימון הבא. המורה לא צריך להתאכזב אם הכיתה לא מתעניינת בחומר כפי שהוא היה רוצה. אפשר להתגמש ולהגיע לשיעור הבא עם דרך חדשה ומעניינת יותר.
אני מאחל לכולנו שנה של לקיחת אחריות על המעשים שלנו. שנדע לעמוד זקוף ולהגיד שטעינו ושנהיה הוגנים ואמיתיים מול הילדים בדרכי ההוראה שלנו. שנה לימודים ואימונים פורייה!
  
הוא שונה ממך ואתה נשאר אתה
התופעה של אי לקיחת אחריות והסתכלות משווה מול הסביבה, פוגעת ביכולת התפתחות האישית. לדוגמא: ניקח שני שחקני 

קטגוריה: 

הוסף תגובה