15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

התפתחות אישית

במשגב והסביבה

מלכה פלדשטיין: מה קרה לציידים וללקטיות ומה זה עשה למיניות שלנו?

Share

מלכה פלדשטיין: מה קרה לציידים וללקטיות ומה זה עשה למיניות שלנו?

מלכה פלדשטיין
לפני המון-המון זמן, היינו ציידים-לקטים. הגברים נעדרו (מהבית?) לתקופות ממושכות כדי לצוד, והנשים נשארו באזור המאהל כדי ללקט קטניות ופירות. הליקוט אינו מחייב ריכוז מרבי ולכן נותר לנשים פנאי לגידול ילדים.
כשחזרו הגברים מהציד, היו הנשים מתאחדות אתם, בכל פעם עם גבר אחר. הנשים היו אלה שניהלו את המאהל ומכיוון שהמבנה החברתי היה שבטי ולא משפחתי, גידול הילדים היה משותף ואף לא היה ברור מי האב של הילד. כך התנהלה החברה המטריאכאלית-קומונאלית-פוליגמית.
אם נתבונן בתנועה האנרגטית-מינית של הציידים-לקטים נראה את התופעה הבאה:
הגברים: מפתחים מיומנויות לרבות יכולת ריכוז, ערנות מפני חיות טרף, אוריינטציה והתמצאות בשטח וחוזק השרירים (נו, לסחוב ממותה זה לא פשוט...). הם מבלים זמן רב יחסית במצב זקוף כך שהם באינטראקציה רבה עם האנרגיה של השמים ועם המחזוריות של יום-לילה. בקיצור, הציידים מפתחים את המיומנויות שנחשבות "זכריות", כך שמבחינה אנרגטית, הגבר נטען מטען חיובי. "חיובי" לא במובן של טוב ורע, אלא דומה לקטבים של סוללה חשמלית: הקוטב החיובי הוא הנותן, היוצא אל-, הנע לקראת.
הנשים: מפתחות את היכולת לשתף פעולה זו עם זו, את הכרת הצמחים וסגולותיהם, לומדות לזהות את קולות הטבע, מבלות זמן רב יחסית במצב כריעה, כלומר – הן נמצאות באינטראקציה רבה עם האנרגיה של האדמה ועם המחזוריות של עונות השנה. בקיצור – לקטיות מפתחות את המיומנויות שנחשבות "נשיות", כך שמבחינה אנרגטית הן נטענות מטען השלילי. כמו הקוטב השלילי של סוללה. זהו הצד המקבל, המושך אליו.
ניתן לומר, שבחברה שבה התפקידים והעיסוקים של נשים וגברים ברורים ומופרדים, הגבר יותר "גברי" והאישה יותר "נשית". אם נניח לרגע בצד את כל ה"חסרונות" של חברה שהמגדריות שלה ברורה ודיכוטומית, המשיכה המינית בין גבר לאישה נתמכת על-ידי אורח החיים שלהם.
גם הגעגוע שנוצר כתוצאה מהיעדרותם הממושכת של הגברים יוצר געגוע וכמיהה.
נעשה קפיצה ענקית בזמן למאה ה-21.
המגמה השוויונית נוטה לטשטש את הבדלי המעמדות והתפקידים. נשים נכנסות לתפקידי לחימה בצבא וגברים נכנסים למטבח ולומדים לחתל את ילדיהם.
נשים נכנסות לתפקידי ניהול ולהנהגה וגברים מפתחים את יכולת ההכלה והאינטליגנציה הרגשית. נשים נעות לעבר הקוטב החיובי (יוצאות אל- ) וגברים מחזקים את המטען האנרגטי השלילי, זה המכיל והמקבל. המטען החשמלי המתאפיין בקוטביות הוא היוצר את  המשיכה בין נשים לגברים. השינויים הללו מתבטאים גם בשינויים הורמונליים הדרגתיים, אך לא אכנס לכך...
בפועל, מה שקורה הוא ירידה הדרגתית במשיכה בין נשים ובין גברים, ירידה שמתבטאת בעיקר במערכות יחסים ממושכות. מכיוון שהמטען ה"חשמלי" של כל אחד מן הקצוות הוא חלש יותר (נשים פחות נשיות וגברים פחות גבריים), המשיכה "מספיקה" לזמן קצר יותר מאשר בעבר. כלומר – זוגות חווים היחלשות של המשיכה ביניהם מוקדם יותר מאשר בזמנים שבהם הנשיות והגבריות היו יותר ברורים.
מבחינה פסיכולוגית, אישה שהופכת להיות "בוסית" היא אולי יותר עצמאית ואסרטיבית, אבל מבחינת הגבר היא נחווית כפחות רכה ומושכת (לפעמים התהליך לא מודע, משום שהגבר גאה בפומבי באשתו העצמאית, אך בו זמנית מאבד את המשיכה אליה), וגבר שנעשה מאד אימהי נחווה כחבר טוב וקרוב, אבל גם פחות סקסי ומושך.
 
מה עושים?
לא הייתי רוצה לחזור להיות לקטית ואני גם לא יכולה לדמיין את אישי היקר מביא הביתה פגר של אייל ואני מבתרת אותו וזוללת בתאווה. גם לא הייתי רוצה לחזור לזמנים שבהם נשארתי רק סביב הבית ואהובי לא יודע איך להרדים את בנו התינוק.
הפואנטה היא, שכדי לטפח את המשיכה בין גברים לנשים, עלינו גם לטפח את הנשיות והגבריות הקוטבית שבנו. למצוא דרכים לטפח את השוני ביננו, ולא רק את הזהות. זה מאד ניו-אייג'י להדגיש את האחדות, את הזהות, את המשותף, ואנו שוכחים כמה חשוב השוני, ההשלמה, וכמה יפה זה להיות אישה ואיש.
מומלץ לטפח את שיתוף הפעולה. אפשר וגם כדאי למצוא דרכים לחזק את היתרונות השונים. כשאישי ואני מתכננים רהיט חדש לבית, הוא בונה ואני צובעת. הוא עודר את הערוגות ואני שותלת את הפרחים. זה לא שאני לא עודרת והוא לא מבשל. אלא שאנו שומרים על השוני בעמדה הפנימית בתוכנו למרות שוויון המעמדות. זה נשמע פשטני ולקוח מסיפורי אגדות של פעם, כאלה שכביכול נצמדים למיתוס הנסיכה שמחכה בחלון עם מטפחת לאהובה שיבוא על סוס לבן, אבל זה יותר מורכב ויותר חופשי. יותר מורכב משום שהסיפור החדש מכיל את הגם-וגם. אפשר גם להיות עצמאית וגם לטפח את הרכות. גם לשיר שיר ערש לבנך וגם לעשות את זה כמו אבא ולא כמו אימא. זה מורכב משום שהמסוגלות לטפח חופש ושוויון יחד עם נשיות וגבריות דורש סוג של ג'גלינג.
נשים שכחו בימינו איך לרקום וגברים שנתקלים בבעיה טכנית בביתם עומדים מולה חסרי אונים ומיד קוראים לטכנאי. עדינות נשית הפכה לחולשה, ואסרטיביות גברית הפכה לברוטאליות.
אין ספק שאנו חיים בעידן מאתגר, אך אם אנו רוצים לטפח את המשיכה המינית כדי שתהיה אוהבת ולא שולטת, עלינו להיזכר מאין באנו ומה הטבע שלנו. ככל שהתרחקנו מהטבע, כך התרחקנו מהמשיכה הטבעית בנינו.
אם את אישה ובחרת להיות מנהלת בנק, עשי זאת ברכות. נצלי דווקא את היתרונות הנשיים שלך ואל תנסי להיות "בוס" בכוח.
אם בחרת להיות גנן בגן ילדים, עשה זאת בדרכך והבא את היתרונות הגבריים שלך אל הגן ואל תנסה לחקות מיומנויות נשיות שאינן טבעיות לך.
בואו נהיה בטבע שלנו. רכות ואוהבות, חופשיות ויצריות, נעות עם עונות השנה וחומלות, שמות גבולות בצלילות הדעת, בבהירות מחשבה וקשובות אל הלב.
בואו תהיו בטבע שלכם. יציבים ואוהבים, חופשיים ויפים, בוני יסודות, קשובים בדרככם ומעניקים בנדיבות. 
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness