15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
qtgvryvt
qtgvryvt
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1

ד"ר ישראל בן דור מספר לכם על דני טל

Share

ד"ר ישראל בן דור מספר לכם על דני טל

ד"ר ישראל בן דור
קוראים יקרים, סדרת הכתבות מ"החשבונייה אל "אומת הסטארט-אפ" עוררה עניין וקיבלתי כמה תגובות. בין המגיבים היה דני טל משכניה, איש מחשבים ותיק, פעיל ויושב ראש ועד ההורים בבי"ס יסודי ובתיכון במשגב במשך כמה שנים. 
טל שיתף אותי בסיפורו האישי ומצאתי בסיפור את ההתלהבות ואת העשייה של הראשונים בתחום, כאלו המתמידות אצלו גם היום. היוזמות החינוכיות שבהן נקט, לפני עשרות בשנים, הובילו בוודאי להרחבת מעגל אנשי המקצוע בתחום. יש בסיפור זה כדי לעודד אנשים המעוניינים לקדם רעיון חשוב ולהוכיח, שוב, שלכל יוזמה יש חשיבות ומשמעות. סיפורו יובא בגוף ראשון, בהסתמך על פגישתנו ב-5 באפריל השנה.
 
סיפורו של דני טל
נולדתי בקריית ים בשנת 1956 ובצבא שירתי בהנדסה ימית. לאחר השחרור רציתי להתקבל לחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ובסוף למדתי פילוסופיה והיסטוריה לתואר ראשון. לאחר שהתקדמתי בלימודי הפילוסופיה לתואר שני, הייתי צריך לבחור נושא לתזה ובחרתי את הנושא: האם מחשבים חושבים? זו הייתה שנת 1980 בקירוב ובתחום המחשבים התחוללה מהפכה רבתי, עם הופעתם של המחשבים האישיים הביתיים. בתקשורת ובשיחות עם חברים הפכו המחשבים לנושא מקובל לשיחה ואני נמשכתי לעניין. שותפתי לדירה למדה סטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה וסיפרה לי על מרכז המחשבים. הלכתי לראות במה מדובר ונשארתי...
המחשבים המעטים שהיו אז בשימוש במוסדות ובחברות היו בדרך כלל מחשבים מרכזיים גדולים שהשתמשו בכרטיסים מנוקבים. התחלתי ללמוד מחשבים באופן עצמאי מכיוון שלא היה עדיין מי שילמד אותי.  עם הזמן, הכירו אותי הסטודנטים שבאו לתרגל במרכז המחשבים, מכיוון שביליתי שם ימים וערבים שלמים ונהגתי לסייע להם כמיטב יכולתי. באחד הימים בא מרצה  מהחוג למתמטיקה וסיפר לי שהם מחפשים יועצים לסטודנטים והציע לי להיות יועץ. מוניתי ליועץ ולימים הייתי לרכז הייעוץ לסטודנטים. לימדתי קורסי קיץ במבוא למחשב ועם הזמן הפכתי למרצה לקורס מבוא למחשב בחוגים: פסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה ו-ב.א. כללי ולימדתי קורסים לשנה ב' בכלכלה, דוגמת עיבוד נתונים מנהלי. 
באוניברסיטה היה "מיני מחשב" – מעין מחשב מרכזי מוקטן. מסופים רבים היו מחוברים אליו. יכולת הזיכרון שלו הייתה צנועה ביותר בהשוואה למקובל היום (32K בלבד למשתמש) והוא קיבל פקודות ממקלדות טלטייפ – מקלדות שנראו כמו מכונות כתיבה. במקביל הייתי צריך להגיש עבודות לאוניברסיטה ועבדתי עם מכונת כתיבה עתיקה. הייתה תוכנת עריכה בסיסית במחשב ואני חשבתי שאולי אפשר לכתוב תוכנה שתערוך את הטקסט. כתבתי תוכנה לעריכה בשפת המחשב בייסיק. זאת הייתה תחילת עבודתי בתחום המחשוב, תחום שבו אני ממשיך גם היום.
חבר טוב שלי, משוויצריה, פול מילר (כיום פרופסור חבר, ראש החוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה), עבד אז בעמותת "שמע". העמותה הוקמה בשנת 1968 ונועדה לסייע לילדים חירשים וכבדי שמיעה. פול אמר לי שייתכן שעבודה באמצעות מחשבים תסייע להם מאוד. בהתאם להצעתו, בניתי ולימדתי קורס ראשון במחשבים לילדים חירשים. למדתי את שפת הסימנים והייתי צריך לתרגם משפת ה"בייסיק", שפת המחשב, לשפת הסימנים. הבנתי שההתגברות על מחסום השפות כרוכה בקושי רב. לכן המצאתי שפה שקראתי לה "בסיסית" ובה תרגמתי את כל הפקודות לעברית, כדי  שהילדים יוכלו להפעיל את המחשב ביתר קלות. במבט לאחור, מן ההכרח לזכור שפירותיו של התהליך החינוכי מבשילים רק לאחר זמן רב. לשמחתי, נודע לי לאחרונה שכ-60% מהילדים מעמותת "שמע" שלימדתי – עובדים היום במקצועות המחשב.
בסוף שנת 1982 הופיעו בארץ מחשבי "קומודור 64", מן המחשבים האישיים הפופולאריים ביותר בשנות ה-80. אחד המאפיינים שלהם היה ריבוי משחקי המחשב. התלהבתי והחלטתי להקים בי"ס ללימודי מחשב. רכשתי 8 מחשבי "קומודור 64" והקמתי בי"ס ללימודי מחשב שפעל ב"בית אבא חושי" בחיפה. ביה"ס למחשבים היה נייד. ארזתי את המחשבים במזוודה ובהדרגה רכשתי מחשבים נוספים. בשנת 1984-1983 בקירוב המצאתי מכשיר שאִפְשֵר לחבר את כל המחשבים לרשת מקומית. התקנתי במכשיר מחוון עם ספרות שלפיו ניתן היה לראות איזה מן המחשבים המחוברים "מושך" מידע. קראתי למכשיר "ספיידרלאן". השם "ספיידרלאן" מכיל את ראשי התיבות באנגלית (LAN): רשת תקשורת מקומית (local Area Network). המתקן אִפְשֵר גישה של מספר מחשבים לכונן דיסקטים אחד שהיה יקר במיוחד בזמנו ופעל בביה"ס למחשבים שהפעלתי ב"בית אבא חושי", במועדון "דניה" ברמות רמז ובמשרדי העסק במרכז "זיו" בנווה שאנן. מבחינה טכנולוגית הייתה זו פריצת דרך משמעותית, אבל מבחינה עסקית הרעיון נכשל עקב ההתקדמות בתחום תואמי המחשבים האישיים  - אלה שהחלו להופיע ואשר דחקו את מחשב "הקומודור" לשוליים (ראו להלן).

  


המשכתי לפתח את מעבד התמלילים ופיתחתי מעבד תמלילים בשפות עברית, אנגלית וערבית, ששמו היה "תמלילית" ומכרתי 3 עותקים. הרוכשים היו: חני – חוקרת של השפה הערבית מאוניברסיטת חיפה, היא סייעה לי בפיתוח האותיות בערבית ובעיצובן; רופא שיניים מת"א ורונית קיטאי – כתבת המקומון החיפאי "כלבו". התוכנה הייתה עבורם הצלה ממש. עצם היכולת להקליד, לערוך ולעבד את הטקסט, לשמור את הקובץ ולהדפיס, הייתה חידוש מרהיב. לא היו מדפסות לייזר באותה עת ולתוכנה היה ממשק פיזי למכונת כתיבה חשמלית. מכונת כתיבה כזו הייתה אז המכשיר האיכותי ביותר בעיבוד תמלילים.
בהדרגה התרחב תחום המחשבים האישיים והשוק התמלא בתוכנות גנובות. החוקים לשמירה על זכויות יוצרים לא הוטמעו עדיין והעתקת התוכנות הייתה מקובלת ביותר, אפילו בחנויות. הופיעו מחשבים אישיים תואמי יב"מ, מחשבי "אפל" ((Apple ואחרים, שדחקו את רגליו של ה"קומודור". המחשב האישי עם הדיסקטים החליף את המחשבים המרכזיים עם הכרטיסים המנוקבים. המחשבים באוניברסיטה התחילו להיות אינטראקטיביים, כלומר ביצעו מיד את הפקודות, בניגוד לשיטת האצווה (batch) שבה היה צורך לתת את הפקודות למחשב מבעוד מועד כדי לקבל תשובות לאחר פרק זמן.
בחוג למתמטיקה באוניברסיטת חיפה הקימו את מעבדת המחשבים ואני מוניתי לאחראי על המעבדה. באחד הימים בא אליי מרצה ואמר לי: "בוא תראה תופעה מוזרה. רואים כדור עולה ויורד". היה זה וירוס המחשב הראשון שראיתי מעודי. לימים נודע בשם "וירוס הפינג פונג". האנטי-וירוס הראשון בישראל הומצא על ידי החברה הירושלמית "בר"מ" (BRM). חברה זו המציאה תוכנה המנקה את המחשב. שם החברה הורכב מהאות הראשונה של שמות המשפחה של שלושת המייסדים: ברקת, רכבי, מן. ניר ברקת, אחד מן המייסדים, הוא כיום ראש עיריית ירושלים. אחד הווירוסים שהחברה איתרה נקרא "וירוס ירושלים" (...בהמשך ל"סינדרום ירושלים" המציין הפרעות בתחום הנפשי), והחברה התמודדה עמו בהצלחה. אלה נמנו ככל הנראה על הווירוסים הראשונים בעולם. חברה זו השקיעה לימים 400,000 דולר בחברת "צ'ק פוינט" הישראלית, חברה שהוקמה בשנת 1990 והייתה לאחת החברות הגדולות בעולם בתחום אבטחת המידע. בראש חברת "צ'ק פוינט" עומד כיום גיל שווייד, אחד משלושת מייסדיה, שהפך למיליארדר. ההשקעה הצנועה של חברת בר"מ הניבה אחר כך מיליונים רבים...
נשארתי באוניברסיטת חיפה עד שנת 1989 ועבדתי בשתי משרות וחצי. מספר התלמידים בביה"ס למחשבים הגיע ל-150. נראה לי שכיום ניתן לערוך מחקר מרתק ולבחון לאן התקדמו תלמידיי במשך העשורים שחלפו מאז. גם ילדים עם צרכים מיוחדים באו ללמוד והצליחו להתקדם בצורה יוצאת דופן. בין היתר לימדתי בת של רופאת שיניים. הרופאה העניקה לי הנחות מפליגות בטיפולי שיניים מכיוון שהייתה מרוצה מאוד מההתקדמות של בתה. לימדתי את הילדים בשפת מחשב "לוגו" שהובאה לארץ ע"י ד"ר למתמטיקה אורי לירון. בשפה הזו יש חוכמה רבה כי פיתחו אותה לפי העקרונות של ז'אן פיאז'ה, הפסיכולוג השוויצרי הנודע שתורתו השפיעה במידה רבה על עיצוב התפיסה החינוכית במאה ה-20.
בשנת 1989 התקבלתי ל"אינטל ישראל", חברת בת של "אינטל", ענקית המחשבים העולמית, שהוקמה בחיפה (משנת 1974) על ידי פרופסור דב פרוהמן. פרוהמן ביטא את גישתו להדרכה באומרו: "תביאו אלינו אנשים ואנחנו נכשיר אותם". ב"אינטל" לא התרשמו יותר מדי מתארים ומתעודות. לשמחתי התקבלתי לתפקיד האחראי על המחשוב האישי בחברה. ב"אינטל" הקמתי את רשת המחשבים האישיים הראשונה.
עבדתי ב"אינטל" עד שנת 1993, השנה שבה התקבלתי לרפא"ל, ועברתי לגור בשכניה. לאחר כ-5.5 שנים, בדצמבר 1998, התקבלתי לתפקיד מנהל מערכות מידע של "סימנס דטה קומיוניקיישנס", שהוקמה כחברה ישראלית בשם "אורנט" ונמכרה לחברת "סימנס" הגרמנית (ראו להלן). 
בשנת 1993 הוקמה חברת "אורנט" על ידי ד"ר ארנה ברי ביחד עם אילון ליטויץ וכמה חברים מיובלים.  חברת "אורנט" בנתה מתג (סוויץ'), שהיה אחד הראשונים בעולם שאִפְשֵר לחבר כמה מחשבים ברשת ובמהירות של 100 מגה, מהירות שנראתה אז דמיונית. לאחר ש"אורנט" השתתפה בתערוכה בינלאומית, התקבל הפיתוח שהציעה ובשנת 1995 נמכרה החברה ל"סימנס" ושינתה את שמה. "אורנט", בשמה החדש "סימנס דטה קומייוניקשיין" פעלה בכרמיאל עד שנת 2000 והיו בה למעלה מ-100 עובדים. היה זה  ה"אקזיט" השני של חברה ישראלית לקונצרן אירופי. ד"ר ארנה ברי מונתה בשנת 1997 למדענית הראשית ולמנהלת מערך המחקר והפיתוח התעשייתי של משרד התעשייה, המסחר והתחבורה. בכך היא הייתה לאישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה.
(לאחרונה, ב-15 ביולי 2016, השתתפה ארנה ברי  כאישיות ציבורית מובילה בתחום היזמות הטכנולוגית בכנס "עסקים וקהילה" שנערך במועדון יובלים).
לאחר שחברת "אורנט" לשעבר נסגרה, הועברו חלק מהעובדים למרכז של "סימנס" שהוקם ביוקנעם. אני הייתי העובד האחרון במקום והחזקתי את רשת המחשבים הארצית. הצלחתי ב"סימנס" בזכות כמה יתרונות אישיים: ראשית, אני דובר גרמנית שוטפת מהבית וכך הצלחתי ליצור קשר עם מרכז החברה בגרמניה. בנוסף לכך, הצלחתי לבנות רשת תקשורת בין כל האתרים של החברה בארץ ו"סימנס" קנתה אז חברות ישראליות נוספות. במקביל קמה חברת "סימנס ישראל". המשכתי בתפקידיי ב"סימנס ישראל" במשך 11 שנה שבהן הייתי מנהל  מערכות מידע ומנהל אבטחת המידע הארצי של הקונצרן. בשנת 2010 פרשתי מסימנס והקמתי עסק עצמאי שנקרא CIO1, עסק שמספק לעסקים קטנים ובינוניים שירותים של מנהל מערכות מידע:CIO Chief Information Officer כמו בחברה גדולה, על בסיס יום בשבוע או שעות ייעוץ.
מאז שאני תושב משגב אני מתנדב לפעילות ציבורית ובין היתר הייתי יו"ר ועד ההורים בביה"ס היסודי משגב, חבר ועד ההורים המרכזי בביה"ס התיכון האזורי ובמשך 3 שנים הובלתי את פרויקט "יזמים צעירים". ממרץ 2016 קיבלתי על עצמי את תפקיד יו"ר עמותת "עסקימשגב", ובכנס "עסקים וקהילה", שהוזכר לעיל, הושקה הפעילות של העמותה המתחדשת. במסגרת פעילות ההתנדבות אני גם מתנדב לעמותת "צופן", עמותה המחברת בין אוכלוסייה יהודית לבין אוכלוסייה ערבית על ידי פעילות משותפת בתחום היזמות הטכנולוגית, ואני שותף להאקטונים (מרתונים של האקרים) ופעילויות דומות כמנטור.
במבט אל העבר אני מבקש מהקוראים לסייע באיתור ה"ספיידרלאן" שאבד בשנות ה-90  כדי שאוכל לתרום אותו למוזיאון המחשבים במרכז ההדרכה של ג'ון ברייס בצומת הקריות. אשמח גם לקבל תגובות מוותיקי "אינטל" ו"אורנט". אני מזמין את ד"ר ישראל בן דור להוסיף ולכתוב כתבה מיוחדת על ד"ר ארנה ברי שהשפיעה רבות על היזמות בתחום ההיי-טק בישראל בכלל ובמשגב בפרט.
במבט אל העתיד אני מודאג ממצבו של החינוך הטכנולוגי בעשורים האחרונים. החינוך הטכנולוגי  בארץ נמצא בירידה ויש מחסור של ממש באנשי מקצוע בתחומים רבים. גם במערכת החינוך במשגב ראוי לחזק את החינוך הטכנולוגי וליצור מגמות ללימודי מחשב, מגמות שיכשירו את הנוער לקראת העתיד ויסייעו לשמור על מעמדה של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ".
במסגרת מאמציי לקדם את תחום המחשוב והתוכנה, תפתח עמותת "עסקימשגב" בשנה הבאה את הקורס "יזמות ותלת מימד" המיועד לכל המעוניין. כחלק מהלימודים, יקבלו התלמידים מדפסת תלת מימד לתרגול בבית.
לתגובות ולמידע נוסף: עסקימשגב: IskiMisgav@misgav.org.il. ניתן לפנות אליי ישירות במייל: Dani.Tal@cio-1.com

הוסף תגובה

randomness