14 נובמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

משגב

במשגב והסביבה

ד"ר ענת בלנק: עושים סדר בבדיקות הדימות

Share

ד"ר ענת בלנק: עושים סדר בבדיקות הדימות

מאת: ד"ר ענת בלנק
מי מאיתנו לא נזקק במהלך חייו לבדיקת דימות כלשהי – אולטרה סאונד, CT או MRI? אך כמה באמת יודעים מה ההבדל בין הבדיקות השונות ולאיזה מקרים או אבחנות הן נועדו?
למעשה, כל בדיקות הדימות קשורות לתחום הרדיולוגיה – תחום שבו מצלמים בעזרת טכנולוגיה מתקדמת את החלקים הבלתי נראים לעין של גוף האדם והופכים אותם לנראים לעין.
את הצילומים מבצע בדרך כלל רנטגנאי (שאינו רופא) ומי שאמון על הפענוח ומתן ה"משמעות" לצילומים הוא רופא רדיולוג. חשוב לציין שתשובת הפענוח הניתנת למטופל יחד עם הצילום אינו פלט אוטומטי של מחשב, אלא חוות דעת מקצועית של הרדיולוג המופקת בזכות מיומנות גבוהה.
אומנם, יש כמובן חשיבות רבה לביצוע הצילומים באופן הטוב ביותר על ידי הרנטגנאי (כמו ההבדל בין צלם טוב לצלם גרוע), אבל עוד יותר לפענוח הנכון שלהם. לשם כך צריך את העיניים, הראש והניסיון של הרדיולוג, שכן קצת כמו פענוח תצ"א (תצלומי אויר) בדיקת דימות איננה רק התמונות אלא המשמעות שלהן.
הרדיולוגיה נחשבת תחום של "רפואת צללים" או "רפואה שקופה", כיוון שמרבית הנבדקים מופנים לבדיקה מסוימת ולא לרדיולוג ספציפי ולמרבית הרדיולוגים אין קליניקה או מטופלים ישירים, אך יש לתחום זה חשיבות קריטית לאבחון ולטיפול נכון – יש מצבים שבהם פענוח מדויק יכול להוות את ההבדל בין חיים ומוות. זו גם הסיבה שכיום יותר רופאים מטפלים מפנים לרדיולוג מסוים שעליו הם סומכים, שיבצע או שיפענח את הבדיקות של המטופלים שלהם באופן המיטבי.
 
אילו אמצעי דימות עומדים לרשותנו?
אולטרסאונד – בדיקה הנעשית בעזרת גלי קול בעלי תדר גבוה. מדובר בבדיקה זמינה ויעילה שאינה כרוכה בקרינת רנטגן. למרות היותה בדיקה זולה יחסית, היא עדיין הבדיקה הטובה ביותר להדגמת עוברים, לבירור ראשוני של בעיות בילדים, ובאיברים כגון כיס המרה, אשכים והערכת קשריות בבלוטת התריס, אשר באמצעות הבדיקה ניתן להעריך על פי המראה אם הן חשודות או לא חשודות כממאירות.
מבין כל בדיקות הדימות, זוהי הבדיקה שהיא הכי "תלוית בודק", כלומר יש חשיבות קריטית ליד ולעין של מי שמבצע את הבדיקה.
באולטרסאונד, יותר מכל שאר בדיקות הדימות, אם לא מבצעים את הבדיקה באופן הנכון, דהיינו אם לא מניחים את המתמר (חיישן) במיקום הנכון, אפשר לפספס ממצאים רבים. בזכות זמינותה הגבוהה והיעדר הקרינה זוהי בדיקה מצוינת כ"בדיקת קו ראשון" ובהתאם לממצאים בבדיקה זו ניתן להחליט על המשך הבירור.
CT (טומוגרפיה ממוחשבת) – מכשיר שבעזרתו מפיקים תמונה של פנים הגוף ע"י קרן רנטגן הנעה סביב החולה מזוויות שונות. האותות המוחזרים למחשב מעובדים ויוצרים את התמונה.
מדובר בבדיקה זמינה ויעילה, כאשר תוך זמן קצר (מספר דקות בדרך כלל) ניתן להדגים למעשה כמעט מקצה הראש עד כפות הרגליים, אבל היא כרוכה בקרינה מייננת (קרינת רנטגן), לכן יש לצמצם את השימוש בה בעיקר באוכלוסיות עם רגישות גבוהה לקרינה, כמו: נשים בהיריון, ילדים ומבוגרים צעירים (עד גיל 40).
בדיקת ה-CT נכנסה לשימוש מסחרי בשלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת ועשתה מהפכה באבחון וברפואה בכלל. לא בכדי הבדיקה נחשבה ל"המצאה הטובה ביותר מאז הלחם הפרוס", שכן בבדיקה זו מתקבלים צילומים שבהם רואים את פנים הגוף כמו פרוסות.
MRI תהודה מגנטית – מכשיר לסריקה לא פולשנית בשיטה המבוססת על שדה מגנטי חזק, כאשר נתוני הסריקה מעובדים לידי תמונות ברורות. בשונה מבדיקת CT, הגוף לא נחשף לקרינה מייננת.
בדיקת ה-MRI  אורכת בדרך כלל יותר זמן מ- CT (אורך בדיקה הנו לפחות 20 דקות) והיא רגישה יותר לתזוזות הנבדק ולשיתוף הפעולה שלו. כמו כן, לעיתים אנשים עם קוצב לב, משאבות אינסולין, ושתלים מסוימים אינם כולים לבצע את הבדיקה בגלל השדה המגנטי. גם לאנשים הסובלים מקלסטרופוביה עלולה הבדיקה להיות קשה ולעיתים בלתי אפשרית. ילדים קטנים נזקקים לעיתים להרדמה כללית על מנת לבצע את הבדיקה ללא תזוזה.
הדעה הרווחת היא שבדיקת MRI, בגלל היותה טכנולוגיה חדשה יותר ויקרה יותר, היא בהכרח טובה יותר ונכונה יותר בכל המצבים – אך לא כך הוא. אומנם יש מצבים רבים שבהם MRI היא הבדיקה העדיפה, אבל במקרים רבים אחרים דווקא בדיקת CT היא הבדיקה העדיפה.
כך למשל, CT היא הבדיקה העדיפה במקרה של חבלה קשה, זאת משום שיש חשיבות קריטית למהירות ההדגמה של מערכות גוף רבות (מוח, ריאות, עצמות), על מנת לייצב את הנבדק ולבחון אילו מערכות נפגעו ובאיזו מידה. בדיקת MRI בנבדק לאחר חבלה קשה, לא רק פחות טובה מבדיקת CT לגילוי שברים או חזה אוויר, היא גם אורכת זמן רב, זמן שעלול להיות קריטי להמשך טיפול.
מצבים נוספים, כגון: אבנים בדרכי השתן, אוויר חופשי בחלל הבטן, גוש קטן בריאה, היצרות בכלי דם בלב – הם מצבים ש- CT מדגים בצורה מדויקת ויעילה, בעוד שב- MRI ניתן לפספס אותם.
MRI הִנה בדיקה עדיפה באפיון רקמות רכות, למשל: הדגמת רקמת המוח וחוט השדרה או הדגמת הסחוסים, הגידים והשרירים בפגיעות ספורט, לאחר שנשללה בעיה בעצמות (בצילום רגיל או ב- CT). כיום ניתן לבצע גם MRI  לעוברים כאשר האולטרה סאונד אינו מספק תשובה חד משמעית.
אם כך, איזו בדיקה עדיפה? מסקירה של בדיקות הדימות השונות עולה כי יש להתאים את סוג הבדיקה לבעיה הספציפית של הנבדק. למשל, בירור כאבי בטן בבחורה צעירה בת 20 שונה מבירור כאבי בטן בגבר בן 63 עם היסטוריה של סרטן במעי הגס. מרבית הרופאים המפנים יודעים לאיזו בדיקה להפנות ואת היתרונות של בדיקה מסוימת במצב רפואי מסוים. אבל אם לא – מרבית הרופאים יתייעצו עם רדיולוג, ובמרבית קופות החולים יש כיום "מרכז דימות" שבו נמצאים יועצים רדיולוגים שמטרתם בין השאר, לעזור לרופא המטפל להפנות את הנבדק המסוים לבדיקה המתאימה ביותר לשאלה האבחנתית העומדת על הפרק.
ד"ר ענת בלנק היא מנהלת יחידת ה- MRI במרכז רפואי ת"א, מומחית בדימות גוף במרכז רפואי א.ר.ם לרפואת א.א.ג בבית חולים אסותא ת"א
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness