20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

תלמידים ונוער

במשגב והסביבה

ירון מאיר על אלימות בקרב בני נוער

Share

ירון מאיר על אלימות בקרב בני נוער

מאת ירון מאיר
בגיליון הקודם של "א-לה-גוש" דנתי הבאתי לדיון את נושא ה"סמים הקלים" עם המסקנה שסמים הם סמים כמותווה בחוק ושאין דבר כזה "סמים קלים". היום אדבר על אלימות, בדגש על אלימות בקרב נוער, מתוך כוונה למצוא דרכים לטפל בתופעות אלה אצלנו בקהילה.
ובכן, יש המון תת התנהגויות של אלימות. בראש ובראשונה – האלימות הפיזית מחד גיסא, ומאידך גיסא – האלימות המילולית. אלימות כנגד נשים, כנגד חסרי ישע, כנגד בעלי חיים, כנגד מורים, אלימות באינטרנט, "שיימינג", והרשימה עוד ארוכה.
מה שמאפיין את כל סוגי האלימות היא המטרה (הכוונה הפלילית). המטרה היא תמיד להתגבר על הקורבן, נשוא האלימות, בדרך הקלה, מתוך כוונה להשיג את מה ששייך לו – לפעמים זה גם מעמד חברתי, המאפיין את כל החרמות בחברה, בכיתה ובתנועת הנוער. לפעמים זה סתם אופניים שאין לאחר ולעיתים רחוקות זה אפילו פורקן מיני של רגע.
לפני זמן לא רב הופתענו לשמוע במהדורת החדשות על 3 בני נוער שאנסו נערה צעירה מהם ולא די בכך, הם הנציחו את גבורתם ושידרו את הסרטון בווטסאבפ שהועבר ופרסם בכל רחבי הארץ. איך זה קרה? איך זה מתחיל?
כל המחקרים מוכיחים שאין מאפיין סוציו אקונומי ליחידים אלימים או לקבוצת אלימים. צריך להבחין בתוך הקהילה בהתגבשות הקבוצה, בהתבדלות, בשפת הקודים שנוצרת. לאחר מכן באירועי האלימות הראשונים, כמו: ), נזק לגן הילדים שביישוב, שבירת חלונות של בניין לא מאויש, הצתת רכוש ציבורי, ספסל או תחנת האוטובוס, וכד' -  אירועים שנגמרים בשיחות ובבקשת סליחה (לא אמיתי).
ואז קורים 3 דברים במקביל: א. היישוב מבליג. – "לא נעים – בנים של חברים". ב. הקבוצה האלימה נדחקת אל מחוץ לחברה הלגיטימית הכוללת. ג. מתחילה ההסלמה בהתנהגותם האלימה. וזהו השלב הקריטי. אם לא יתערב במצב גורם חיצוני חסר פשרות, אזי במקרה הטוב יערבו את המשטרה והשוטרים יפרקו את הקבוצה בכוח החוק וישליטו חוק וסדר. ולא – תיחשף הקבוצה לאירועי אלימות חמורים בהרבה, כדוגמת אירוע האונס.
וראיתי אותם. ראיתי את ההורים היושבים בערב בכניסה לבית המעצר כשהעצורים חוזרים מבית המשפט אחרי דיון בעניינם והאימא שואלת אותי על הבן שלה "איך הוא מסתדר?" "מה אוכלים שם?" אני שותק ובתוך תוכי אני צועק "ואיפה היית עד עכשיו?"
הורים צריכים להיות קשובים למעשי ילדיהם תמיד. כשילד שחוזר מביה"ס מדוכדך צריך מיד לתשאל אותו. להבין מה קורה ולהתערב. זה מתחיל במכות באוטובוס, זה ממשיך בחרם חברתי שהוא בהחלט סממן להתנהגות אלימה, מן הקשות שיש. צריך להתערב. לא רק ההורים של הקורבן אלא גם ההורים של הילד האלים. אל תשבו בצד ותיהנו מהעוצמה החברתית של הבן שלכם. זו לא עוצמה חברתית אמתית. זו פשוט אלימות!
מי שרוצה מחשב משלו או טלפון סלולרי מתקדם, חייב לאפשר להורים גישה לקבצים. בייחוד לווטסאפ ולדומיו. וצריך לקרוא! אסור להתעצל.
בחופשים צריך לדעת היכן הילדים נמצאים. מה קורה במקומות המחבוא, בבידוד החברתי, ובשם האלוהים – אל תטילו את משימת המעקב בלילה אחרי ילדיכם על שומר הלילה או על הרב"ש. דחילק, אין לו שום ידע או ניסיון. בביה"ס קיים כלל נקוט: התגובה לאירועי אלימות בביה"ס היא השעיה! זה מתחיל בשיחה עם המורה היועצת וממשיך להשעיה למספר ימים. ועם מי נפגש המושעה בבית? עם שאר חבריו שהושעו. וכך נוצרת ומתגבשת הקבוצה. אולי ניסע לקריון או לקניון? אולי יישארו ביישובם משועממים וגם צמאי נקם? אפשר לנקום ברכוש ואפשר לקחת נקם גם מהתלמיד "שהלשין" עליהם. ויש פתרונות. רק צריך שהם יינתנו ע"י מי שיודע מה לעשות ולא ע"י מי שנבחר על ידי האסיפה.
אני שומע תמיד שבסוף כולם הולכים לצבא ושם כבר "יישרו" אותם. זה נכון, אבל לא מדויק. הצבא "מיישר" את החיילים באלימות. טרטורים זו אלימות וריתוק שבת זו אלימות. אבל ישנם מקרים שבהם הצבא מראש לא לוקח את הבנים האלימים ליחידות איכות, ואז הם מוצאים את עצמם ביחידות שבהן האלימות היא שפה. שמעתם פעם מה קורה בתוך הכלא הצבאי? רק 21 יום!
לסיכום, כפי שציינתי במאמר הקודם, אלימות בקרב הנוער היא התנהגות אסורה שמתחילה במאפיינים קלים ומידרדרת. צריך להתערב וכמה שיותר מוקדם כן ייטב. אל תתעצלו. אל תעצמו עיניים.
לפני שבוע התקשר אליי הורה לנער. לבנו נפתח תיק פלילי בגין שימוש בסמים בפעם השנייה. ההורה ביקש ממני עצה: שם של עורך דין טוב. אבל למה עורך דין? ועד עכשיו? וידעת? אכן ידעת, התעלמת, לא הגבת ועכשיו אתה מחפש עורך דין.
לייעוץ, לשאלות ולתשובות – אני נמצא, אני זמין. תתקשרו.
 
 
קטגוריה: 

הוסף תגובה