20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דת בקהילה

במשגב והסביבה

מטות: יהונתן גרילק על פרשת השבע

Share

מטות: יהונתן גרילק על פרשת השבע

מאת יהונתן גרילק
אימרה שבועית:
ציון כלילת יופי, אהבה וחן תקשרי מאז, ובך נקשרו נפשות חברייך. הם השמחים לשלוותך, והכואבים על שוממותך, ובוכים על שברייך. {רבי יהודה הלוי}

סטטוס שבועי:

מדי שנה אנו חוזרים ונזכרים בחורבן בית המקדש, חורבן שפצעיו עדיין לא הגלידו. בכל תאריך המציין שלב נוסף של החורבן אנו עוצרים ומעלים הילוך, ומכאן יוצאת קריאה להתבוננות ולתיקון המצב! יש כאן איתות שאין זו גזירה שאי אפשר לשנותה, אלא הכל תלוי בנו. גם בשלב מתקדם, גם כשלכאורה הכל נראה אבוד, אם נשכיל להתעלות ולשפר את מצבנו הרוחני, תבוא הישועה!

ציטוט שבועי:
הנה זה עומד אחר כתלנו האדיר - הנעלם ורואה בעמדנו. לתפילה בחוץ - אלי שריד מלכותנו. בלי גג הזהב של הדביר לראשנו, הוא רואה ומקשיב עמוקות לנפשנו. {אורי צבי גרינברג{

סיפור שבועי:
אבנים עם לב...
אפלטון, הפילוסוף היווני הגדול, הגיע לירושלים עם נבוכדנצר, מלך בבל, מחריב בית המקדש. לאחר החורבן עבר אפלטון ליד הר הבית, וראה את ירמיהו הנביא יושב, בוכה ומקונן על החורבן. התפלא אפלטון: כיצד אתה, ירמיהו החכם הגדול, בוכה על עצים ואבנים? הוא הוסיף ושאל: מה התועלת בבכי, הרי הבית כבר חרב? ואין זה ראוי לחכם לבכות על העבר.
השיב לו ירמיהו: כלום יש לך ספיקות פילוסופיים אשר אינך יודע את פתרונם? השיב לו אפלטון: אכן, יש לי ספקות רבים, אשר אין אדם בעולם שיוכל לפשוט אותם. אמר לו ירמיהו: הצג נא בפני את ספקותיך, ואפתור לך אותם. ואכן כך היה, אפלטון שאל וירמיהו השיב לו בנקל. נדהם אפלטון ותמה האמנם העומד לפניו הינו ילוד אשה, שכן לפי חכמתו נראה היה שאין מדובר באדם קרוץ-חומר. לנוכח פליאתו זו, אמר לו ירמיהו: אתה בודאי תמה, ואני אומר לך שאת כל החכמה הזו שאבתי מעצים ואבנים אלו! זו התשובה לשאלתך מדוע הנני בוכה על עצים ואבנים שחרבו.

 

 

 

פרשה שבועית:
פרשת מטות / 'שיתוק מוחין'

"ויקצוף משה... ויאמר אליהם: החייתם כל נקבה? הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל בה' על דבר פעור ותהי המגפה בעדת ה'" {במדבר ל"א, י"ד-ט"ז{
משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה יצאו אל מחוץ למחנה לקדם את פני הלוחמים, כששבו מן המערכה. משה גילה שצבא ישראל הפר את רוח פקודת המבצע. בעת הפשיטה על מעוזי המדיינים ועריהם הרגו הלוחמים רק 'כל זכר', ואילו את הנשים הותירו בחיים. מיד קצף עליהם משה על סטייתם במילוי פקודות.
ואז, לפתע, נדם משה, ואלעזר הכהן נטל את שרביט הדיבור. הוא המשיך בהוראה של הלכות מלחמה לאנשי הצבא בנקודה, שבה פסק משה רבו (שם פסוקים כ"א-כ"ד). הוא לימדם כיצד לנהוג בכלי נכרים שלקחו שלל: בכלי הכסף, הזהב, הנחושת, הברזל וכו' (שם). כיצד ניתן לטהרם ומה לעשות כדי להכשירם לשימוש בהתאם לחוקי התורה.

השאלה היא: מדוע החל אלעזר ללמד את אנשי החיל הלכות המתחייבות ממצב המלחמה? הלא משה עומד לידו!
אלעזר הכריז קבל עם ועדה, שהוא משמיע באוזניהם הלכות שלמד ממשה. מדוע לא איפשר למשה לסיים את שיעורו, כמתבקש?

בעיון נוסף, מתברר, ששתיקת משה היתה שתיקה מאונס. לפתע לא יכול היה להמשיך בהרצאה של הלכות השבים ממערכות המלחמה. לעיני כולם שכח את החייב להיאמר.

היה זה רגע מביך. מביך מאד ומכאיב מאד, לכל הדעות. החיילים וראשי העם צפו בחוסר האונים הרוחני שהשתלט לעיניהם על משה מנהיגם, מורם ורבם. הם מחכים לשמוע, מה עוד יש לו להשמיע לאחר דברי המוסר והצווים הספורים שאמר, והוא - המילים נעתקו מפיו. כלום יכולים אנו לתאר עונש גדול יותר למשה? עונש העמידה החשופה הזו, באזלת יד, בפני עמו, עד כי זקוק הוא בדחיפות לתלמידו שיחלצו ממצוקת השכחה?

לימדונו חז"ל, ששכחה זו נבעה ישירות מעובדת כעסו. לא חשוב כלל שצדק בכעסו בטענות החמורות שהעלה.

כי הכעס משנה את מהות האדם. הכעס מנמיך את קומתו הרוחנית. בעת התפרצות הזעם מתקלפות ונושרות המעלות והמידות התרומיות העוטפות את נשמת האדם. קשה לתקן בבת אחת את הנזק שגרם לנשמתו. 'אם חכם הוא', אומר התלמוד, 'חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא, נבואתו מסתלקת ממנו' {פסחים ס"ו}

כי שונה היא התורה ולימודה מלימוד שאר החכמות:

והתורה לא תשכון בגוף שאינו נקי ממידות רעות. משום שהתורה שייכת לעצמות האדם. ומדברי חז"ל למדנו, שלא רק כשמידות האדם פגומות אין בכוחו לרכוש תורה וחכמתה, אלא שגם החכמה, שהיתה לו מקודם, מסתלקת ממנו משעה שבא לכלל כעס... משום שכלי הקיבול לחכמת התורה הוא גוף נקי ממידות רעות. {רבי חיים שמואלביץ זצ"ל}

הוא מה שקרה גם למשה, האדם הגדול בענקים. אף שבודאי היה כעסו מורגש בקושי, וללא ספק נקי לחלוטין מביטויי הזעם שאנו, עבדי הכעס, מצויים אצלם.

למרות כל אלו, זה קרה...

{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ופשרה'}

שבת שלום - יהונתן גרילק


קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness