15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

בעלי חיים

במשגב והסביבה

דורון שגיב על חיסונים לכלבים וחשיבותם

Share

דורון שגיב על חיסונים לכלבים וחשיבותם

דורון שגיב
בטור הפעם אנסה להסביר מעט על החיסונים שכלבים מקבלים ועל חשיבותם.
אספר לכם על עכו, גור כבן חודשיים שובב וחמוד מאוד. עכו אומץ על ידי בעליו באחד מטיוליו בעיר העתיקה (נחשו איפה? נכון, בעכו...). עכו נמצא משוטט ונטוש וללא אמו. כפי שתיווכחו בהמשך – עכו הוא כלב חזק ובר מזל, שכן מצא אותו בעלים מסור ואכפתי. חייו של הגור השתנו מבלי היכר כשנאסף מן הרחובות הקשוחים ועבר לבית נעים ומפנק. בתחילה הכול התנהל בסדר עם עכו וניכר היה שהוא שמח על השדרוג בתנאים. אולם, באחד הבקרים, לאחר מספר ימים בביתו החדש, שם לב בעלי הכלב כי עכו שקט, חלש וללא תיאבון. כשחזר מהעבודה ראה גם כי עכו שלשל מספר פעמים. עוד באותו היום הגיע למרפאה.
עכו באמת היה שקט וחלש, ואפילו במרפאה שלשל פעם אחת שלשול עם מעט דם. משיחה עם הבעלים עלה כי עכו אומץ מהרחוב וככל הנראה לא חוסן וגם לא הייתה דרך לדעת האם אמו חוסנה אי פעם. אז עלה החשד כי מדובר באחת ממחלות הגורים הנפוצות שאנו רואים בכלבים ובמיוחד בכלבים לא מחוסנים, הנקראת "פרוו" (Parvo). לעכו נלקחה בדיקת דם ובדיקת צואה וממצאי הבדיקות הראו כי עכו אכן חולה במחלה זו.
באופן כללי, חיסון הוא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחלה – על ידי מניעתה! כמו שרבים ודאי מכירים, מחסנים כלבים מגיל צעיר בתרכיב שכינויו הוא "חיסון משושה". התרכיב נקרא כך על שם 6 מחלות שנגדן הוא מחסן. אם כלב מקבל את החיסונים במועד ובדרך הנכונה, סיכוייו לפתח את אחת המחלות הנ"ל הוא אפסי.
קיימים מספר פרוטוקולים לחיסון גורי כלבים, הנפוץ ביניהם והמומלץ הוא – חיסון ראשון בגיל 8-6 שבועות ואז חיסון חוזר כל 4-3 שבועות, להשלמת 3 או 4 חיסונים (כתלות בגיל ההתחלה). פעמים רבות אני נתקל בגורי כלבים שחוסנו בגיל צעיר מדי ועם תרכיב שאינו מתאים לגילם. הבעיה העיקרית עם זה היא שבניגוד לדעה הרווחת, הפרוטוקול הנ"ל (שמכיל 4-3 חיסונים) נועד בעיקרו "לתפוס" את חלון ההזדמנויות הנכון לחיסון ורק באופן משני כזריקת דחף (בוסטר).
לאחר סיום חיסוני תקופת הגורות יש לחזור על חיסון משושה מדי שנה, או שבגיל מבוגר יותר יש לחסן מדי שנה בחיסון המכיל רק חלק ממרכיבי המשושה (פירוט בהמשך).
חיסון המשושה מחסן כנגד 4 מחלות נגיפיות (ויראליות) וכנגד מחלה חיידקית אחת (שני זנים שונים של אותו החיידק).
באופן כללי, החיסון כנגד מחלות נגיפיות גורם לתגובה חיסונית ארוכה יותר (לעיתים של מספר שנים) ואילו על החיסון כנגד המחלה החיידקית יש צורך לחדש בחיסון חוזר כל שנה.
ואלו הן המחלות:
פרוו (PARVO) – נגיף הגורם למחלה בגורים, לרוב מחלה קשה הדורשת טיפול ואשפוז אינטנסיביים. על אף הטיפול, רבים מהגורים אינם שורדים את המחלה. הנגיף פוגע בתחילה במערכת העיכול ובהמשך במח העצם, דבר המוביל לכשל חיסוני. הסימנים הקליניים כוללים: דיכאון, חוסר תיאבון, שלשול דמי והקאות
כלבלבת (DISTEMPER) – נגיף הפוגע במערכת העיכול, במערכת הנשימה ובמערכת העצבים. גם כאן עלולה להתפתח מחלה קשה שללא טיפול מתאים (ולעיתים אף איתו) תוביל למותו של הגור. סימני המחלה יהיו לפי המערכות שיפגעו. במערכת העיכול – שלשול, הקאות חוסר תיאבון. במערכת הנשימה – סימני מחלה הדומה לדלקת ריאות ולדלקת עיניים. מערכת העצבים – רעידות, עוויתות ועוד. במקרים מסוימים, המחלה (בצורתה העצבית) עלולה להשאיר נזקים בלתי הפיכים ואף לחזור בכלב בוגר שהיה חולה והבריא בהיותו גור
דלקת כבד נגיפית (HEPATITIS) – נגיף הפוגע בכבד ועלול לפגוע גם בעיניים. המחלה היום נדירה מאוד הודות לחיסון. החשיבות העיקרית בחיסון הוא במניעת הופעתה מחדש
פארא אינפלואנזה (PARAINFLUENZA) – נגיף הפוגע במערכת הנשימה וגורם לסימנים דמויי שפעת. משתתף (עם עוד גורמי מחלה) בהתפתחות המחלה היותר מוכרת – שעלת מכלאות.
עכברת (LEPTOSPIRA) – מדובר בשני זנים שונים של חיידקים שגורמים למחלה. זוהי מחלה קשה ורב מערכתית שפוגעת בכבד, בכליות ועוד. המחלה הִנה זואונטית, כלומר עלולה להדביק בני אדם, וגם אצלנו היא מסוכנת. מכיוון שמדובר במחלה חיידקית, החיסון מקנה הגנה רק לשנה אחת ויש לחזור על חיסון זה כל שנה.
חיסון נוסף הוא חיסון הכלבת, אשר מפאת חשיבותו יוקדש לו פרק נפרד.
ובחזרה לעכו גיבור הסיפור. מחלת הפרוו הִנה מחלה קשה שלעיתים הטיפול בה הוא ארוך, אינטנסיבי ולא זול...למזלנו, עכו היה כלב קשוח ובעליו היה מסור מאוד. עכו אושפז למשך 5 ימים שבהם קיבל טיפול אנטיביוטי וטיפול תומך בנוזלים ותרופות התומכות במערכת העיכול. בנוסף קיבל טיפול במנה אחת של פלסמה. הסימן החיובי ביותר שיכול להיות בכלב החולה בפרוו הוא חזרתו של התיאבון, ובאמת במהלך היום הרביעי לאשפוז התחיל עכו לאכול, בתחילה רק עם בעליו ומאוחר יותר עם כולנו. לאחר שהתחזק מעט שוחרר הביתה להמשך טיפול והשגחה. 
קטגוריה: 

הוסף תגובה