20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

ילדודס

במשגב והסביבה

הפקק של דבק הסטיק מנקודת מבטם של הילדים

Share

הפקק של דבק הסטיק מנקודת מבטם של הילדים

מערכת הפורטל
שבת בבוקר, אנחנו בחצר עם ארוחת בוקר וקפה והילדה ( כמעט בת ארבע) נכנסה הביתה לחדר המשחקים.

כעבור זמן קצר אנחנו שומעים כמה משפטים לא ברורים, שילוב של כעס ובכי.
שאלתינו ״מה קרה?״ לא זוכה לתגובה, הבכי הכועס ממשיך.
אני מחליט לגשת .
כשנכנסתי לחדר היא ישבה בוכה לייד השולחן וכששאלתי, מה קרה?
הראתה לי את דבק הסטיק שבידה ואמרה בבכי ״ הפקק נעלם לי״
ואני מייד מחזיר שאלה ( ושוכח לרגע שהיא רק בת 3 וחצי) אז מה אפשר לעשות?
והיא עונה ״ לא יודעת ״ ובליבה בטח אומרת מה הוא חושב לעצמו , אם הייתי יודעת הייתי בוכה...?
מחליט לשלב רמז בגוף השאלה ״ מה עושים כשרוצים למצוא משהוא?
״ מחפשים״ היא עונה בהתלהבות.
אני מציע פתרון נוסף, למקרה שלא נימצא את הפקק, ומציע לבקש מאמא שקית סנדויץ בה נשים את הדבק שלא יתייבש.
ההצעה לא מתקבלת ואנחנו מתחילים לחפש.
תוך כדי היא מתלהבת ממציאות אחרות שפתאום נזכרת בקיומם והשמחה חוזרת לפנים.
מה זה פה על הריצפה ליד הרגל של הכסא ? אני שואל.
זה הפקק היא עונה בשמחה.
ולסיום אני שואל:
ובפעם הבאה כשלא תמצאי את הפקק מה תעשי?
״ אני אחפש אותו היא עונה בחיוך״

אז נכון בעיננו זה רק פקק ולא נורא לא צריך לבכות , אפשר לקנות מחר אחד חדש בשקל . ( וכנראה שבזמן אחר גם אני הייתי אומר שזו לא סיבה לבכות)
אולם. 
ברגע שאנחנו המבוגרים מבינים שמנקודת מבטו של הילד זה נראה שונה, נוכל לתת לו את הכלים והבחירה באפשרות נוספת לזו שהוא מכיר . הבכי והכעס.

אני מאמין שבפעם הבאה תהיה לה אפשרות ברורה יותר של בחירה בין הבכי לבין החיפוש.

התגובות שלנו המבוגרים הן אילו שמעצבות את דפוסי התגובה של הילדים עכשיו ובעתיד.

אז איך אפשר לדעת מה משפיע על התגובה שלך?


הוסף תגובה