12 דצמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דת בקהילה

במשגב והסביבה

חוקת : יהונתן גרילק על פרשת השבוע

Share

חוקת : יהונתן גרילק על פרשת השבוע

מאת יהונתן גרילק
אימרה שבועית:
טוב המלבין שיניים לחבירו יותר ממשקהו חלב. {מסכת כתובות דף ק"י}
סטטוס שבועי:
חוק היהודי שונה מכל החוקים שינוי מהותי. מוצאו של כל חוק נובע מהעם. ואילו בישראל הדבר להיפך: העם נובע כתוצאה מהחוק, חוק התורה הוא העושה אותנו לעם.
 
ציטוט שבועי:
לא אך מתוך שאיפות רומנטיות חביבה עלינו ארץ ישראל, אלא מתוך זה שאנו מקווים ומאמינים כי היא תהיה הארץ שבה תהיה לנו תרבות שלמה ומיוחדת שלא תפגם על־ידי הסביבות הזרות. {אליהו גולומב}
 
סיפור שבועי:
בחייהם ובמותם...
בשנת ה' כ"ח 1286 למניינם הטילו הקיסר רודולף ה-1 לבית הבסבורג ובניו, גזרות וצווים שהפכו את היהודים באדמותיו, שכללו גם את העיר רוטנבורג, 'לעבדי אוצר המדינה' והמהר"ם מרוטנבורג מגדולי הרבנים באותה תקופה, עם אחרים, עזב את העיר לכיוון איטליה. הוא נתפס בלומברדיה השבוע לפני 730 שנים והושם במאסר עד שישולם עבורו כופר.
נאמנים לקיום מצוות 'פדיון שבויים' של רבם הנערץ, אספה הקהילה היהודית סכום עתק לפדיונו. אלא שהמהר"ם ממקום שביו במבצר אנסיסהיים שבאלזס הוציא פסק הלכה שאסר את פדיונו. פסק ההלכה נסמך על הנאמר במשנה במסכת גיטין  (פרק ד' משנה ו'): "אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם [שלא ליצור תקדים]….." וזאת שלא לקבוע מחיר לחטיפת רבנים ומנהיגים לשם קבלת כופר נפש.
במהלך שנות שביו באלזס חיבר מהר"ם מספר חיבורים הלכתיים ולתלמידיו הותר לבקר אותו. הוא התעקש להמשיך לאסור על שחרורו תמורת כופר ומת בכלאו 7 שנים מאוחר יותר בגיל המופלג, באותם ימים, 78. משמת, הניחו כי פג תוקף האיסור שהטיל המהר"ם על פידיונו והקהילה חידשה את מאמציה לקבל את גופתו ולהביאה לקבר ישראל.  14 שנים חלפו עד שהרשה הנסיך לבית הבסבורג לשחרר את גופתו של המהר"ם תמורת סכום גבוה אף יותר משנדרש בהיותו בחיים.
בסופו של דבר, את הכסף לשחרור גופתו נתן יהודי בשם, אלכסנדר זיסקינד וימפפן מהעיר פרנקפורט ובתנאי שייקבר צמוד לקברו של המהר"ם. המהר"ם נקבר בבית הקברות היהודי בעיר וורמס ושנה מאוחר יותר, בשנת ה' נ' 1308 למניינם, נפטר גם אלכסנדר זיסקינד וימפפן ונקבר לצידו.
בית הקברות היהודי בוורמס שרד את התקופה הנאצית בהשתדלות ובתחבולות אנשי חסד גרמנים מקומיים. שני הקברים, של מהר"ם ושל אלכסנדר זיסקינד וימפפן, צמודים זה לזה, נמצאים קרוב לשער הכניסה לבית הקברות עד היום הזה. יהי זכרם ברוך!
 
פרשה שבועית:
פרשת חוקת / 'מנהיג אהוב'
 
"וימת אהרן שם בראש ההר, וירד משה ואלעזר מן ההר" {במדבר כ', כ"ח}.
 
מותו של אהרן התקבל בחרדה גלויה בקרב המחנה, והעם סירב להאמין בבשורה הקשה. "כל ישראל עומדים חרדים ומצפים לראות את אהרן... כשראו שעלו שלושה ולא ירדו כי אם שניים... נחלקו לשלוש כתות.
אחת אומרת: הרגו משה, שהיה מתקנא בו.
אחת אומרת: אלעזר (בנו) הרגו, שהיה מבקש לירש את הכהונה הגדולה.
אחת אומרת: דרך שמים (מיתה טבעית) מת.
תפשום כל ישראל (למשה ולאלעזר) ואמרו: אהרן היכן הוא? אמר להם משה: גנזו הקב"ה לחיי העולם הבא. אמרו לו: אין אנו מאמינים לך, שמא דבר שלא כהוגן אמר לך (העליב אותך) וקנסת עליו מיתה?
בקשו ישראל לסקול את משה ואת אלעזר (באבנים) (ילקוט שמעוני).
מדרש זה מביע היטב את הזעזוע שפקד את עם ישראל לנוכח מותו של אהרן. עם מותו, יצר האיש חלל ריק בלבם.
למרות רום מעלתו ותפקידו מעורב היה עם הבריות, יורד אל אוהליהם, חי את חייהם ומלמדם את האמנות החשובה ביותר לחיים מתוקנים: את אמנות הויתור.

בדרכו זו הפך אהרן לסמל השלום והאהבה בעם. הוא ראה במעשיו אלו את ייעודו. הוא זכה לכהונה, שמטרתה לכפר על עוונות בית ישראל ולשים שלום בינם לבין האלוקים. אהבתו את העם היתה אהבת אמת, והעם השיב לו אהבה.
טוב לב בסיסי זה של אהרן בא לידי גילוי עוד במצרים בטרם גאולה.

משה ניהל דו שיח נוקב עם האלוקים ליד הסנה הבוער. דו שיח שבו ניסה לדחות את מינויו לתפקיד הגואל שהטיל עליו האלוקים. אחת הסיבות המרומזות לסירובו של משה היתה: אי הרצון לפגוע באח המבוגר והחשש מקנאתו למראה גדולת אחיו הצעיר.
אולם הקב"ה אומר לו: לא אכפת לאהרן בדבר הזה. לא די שאינו מצטער, אלא עוד שמח... שנאמר: 'וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו' (שמות ד', י"ד) . לא בפיו בלבד, אלא בלבו.
שמחת אמת, ולא קנאה, למראה האח הצעיר שזכה לקרבת אלוקים כה גדולה.
זהו אופיו המעולה של אהרן. הוא אהובו של העם, שמותו גרר אבל כבד, כבד אף מן האבל על משה.
במות משה נאמר: "ויבכו בני ישראל את משה" (דברים ל"ד, ח') . לא כולם. ואילו אצל אהרן נאמר: "ויבכו את אהרן... כל בית ישראל" (במדבר כ', כ"ט).

פעולתו של אהרן היתה ניכרת בתוך המחנה במשך כל שנות המדבר. על כן חש העם בחלל שנוצר עם מותו.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ופשרה'}

חודש טוב - שבת שלום - יהונתן גרילק

קטגוריה: 

הוסף תגובה