14 נובמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

ילדודס

במשגב והסביבה

דנה וייסברוט עם טיפים על הורות חורגת

Share

דנה וייסברוט עם טיפים על הורות חורגת

דנה וייסברוט
סינדרלה הייתה לכל הדעות נערה יפה ומוכשרת. אך אמה החורגת הייתה מכשפה. היא השפילה אותה, העדיפה והאדירה את ילדיה שלה, הפחות מוצלחים ויפים, על פני הבת החורגת.
תמיד אמרתי שסיפור טוב הוא זה שלוקח את האמת הזכה, מעצים אותה והופך אותה לדרמה. סיפורה של סינדרלה הוא אכן בסיסו באמת. תמיד נעדיף את שלנו על פני זה של האחר. תמיד נעדיף את הביולוגי על פני האיבר המושתל. במקום להכחיש את הרגשות השליליים, יש להכיר בהם ולהתמודד איתם ולזכור שיחד עם ה רגשות ה"שליליים" ישנם גם רגעים יפים ומקסימים של חיבור, שייכות ואהבה.

סיפור סינדרלה או הורות חורגת

לא לשווא קוראים לפרק ב' ו-ג' – משפחות מורכבות. זה כבר לא אני, אתה והילדים שלנו. עכשיו זה אני, אתה, הגרוש והגרושה שלנו, הילדים של כל אחד מאיתנו, הקשרים בן אב/אם חורגת לילדים לא שלו/ה ולפעמים גם הילדים המשותפים שלנו והקשר שלהם עם הילדים הביולוגיים של כל אחד מאיתנו. כמו שאמרנו – משפחה מורכבת.
גלית (שם בדוי) היא גרושה טרייה כבת 30. אישה נאה מבית מסורתי. יש לה 3ילדים משלה ולבן זוגה בפרק ב' יש ילדה אחת, קצת לפני גיל ההתבגרות. בפגישה טיפולית גלית משתפת בסצנה דרמטית: היא ובן הזוג נכנסים לחדר השינה ונמצאים באינטימיות זה עם זו, כאשר הילדה של בן הזוג דורשת לפתוח לה את הדלת של חדר השינה. כאשר היא נענית ב"עוד רגע" היא בועטת בכל כוחה בדלת וצורחת עד שהדלת נפתחת. גלית מספרת שחשה חדירה בלתי נסבלת לפרטיות מצד ילדה שהיא לא שלה. כל מה שחשבה באותו זמן היה: "רגע מה אני צריכה את זה בכלל?" גלית חוותה תחושת אשמה בלתי נסבלת, כי ידעה שלא הייתה מגיבה כך לו היה זה אחד מילדיה שלה.
גלית נדרשת בטיפול לנסות ולראות את הסצנה מזווית הראייה של הנערה, תוך כדי העמקה לתוך ההבנה של אופן גידולה של הנערה ושל הסערה הרגשית שבה היא מצויה. פעמים רבות כניסה אמפתית לנעלי האחר מסייעת לנו לראות את הדברים אחרת ולשנות גישה כלפיו.
בעקבות התהליך הטיפולי החלה גלית לראות את הדברים קצת אחרת וללמוד לשים גבולות מחד גיסא, אך גם להכיל ולהבין את הנערה ואת מורכבות הסיטואציה שבה היא נמצאת, מאידך גיסא. הגבולות, יחד עם ההכלה והאמפתיה, סייעו ויצרו הטבה במצבה הרגשי וההתנהגותי של הנערה ובכך הקלו על  בני הזוג בבניית פרק ב' של חייהם.
כאשר אנו מגדלים את ילדינו שלנו, קיימת ברית לא מדוברת של ערבות הדדית בטוב וברע. ברור כי נגן על ילדינו באש ובמים. לאורך השנים  אט אט  אנו למדים להכיר אותם על הצדדים הטובים והרעים שלהם, לקבל ולהשלים עם הרע וליהנות מהטוב ולהתגאות בו. בנוסף, אנו לוקחים רגש אשמה או אחריות על התוצרים שיצרנו – ילדינו שלנו.
במפגש עם ילד של בן/בת הזוג, אנו מקבלים "מוצר" מוגמר, פרי חינוך זר ופרי תרבות שלפעמים אינה תרבותנו שלנו. בהיבט מסוים ילד חורג הנו גוף זר, המושתל בגופנו אנו. כמו בתהליך השתלה, הגוף הזר מנסה להיקלט בגוף הביולוגי ופעמים מערכת החיסון מתקוממת ומנסה לדחות את הגוף הזר מתוכה.
מפגישות רבות מול משפחות פרק ב', אני חווה שוב ושוב את המלחמה התמידית בין הרציונל לבין רגש. ברציונל אנו יודעים כי אנו צריכים לקבל ולקלוט את הילד שלו/שלה כחלק מעסקת החבילה שנקראת פרק ב'. לרגש לא תמיד כה קל לממש את ההחלטה הרציונלית. אז איך מתמודדים?
 
טיפים לקליטת של הילד שלו במשפחה פרק ב' שלכם:
קחו אחריות ומחויבות. הילד/ה שלו הם חלק מעסקת החבילה שעשיתם. פעמים רבות אנו מבודדים ורוצים לקחת לעצמנו רק את הקצפת והדובדבן, אך הללו באים יחד עם העוגה עצמה. בן זוגנו החדש מביא עמו "חבילה" – אי אפשר ולא נכון לנסות ליהנות רק מהזוגיות בלי לקחת אחריות על החבילה המשפחתית, חבילה שהיא חלק אינטגרלי ממנו.
אל תיבהלו מקיומם של רגשות שליליים. קנאה, תחרותיות, ייאוש, קושי לקבל ולפעמים אפילו שנאה הם רגשות נפוצים בתוך התהליך המורכב של התאחדות של שתי משפחות שונות. הכרה בהם, דיבור בונה ועבודה איתם תסייע להתמיר אותם לרגש ולעשיה פרודוקטיבית.
נסו להתמקד ברגעים הטובים של הביחד ולהגדיל את תדירותם. בואו נתבונן בחצי הכוס המלאה. ברגעים של משפחתיות, אינטימיות ורוגע. רגעים אלו יתנו לנו משמעות ומוטיבציה להמשיך בתהליך הבנייה של המשפחה החדשה שלנו.
נסו לדבר על הילדים שלא שלכם עם בן זוגכם, מתוך שותפות ורצון לסייע ולא מתוך תחרות. דברו עם בן הזוג מתוך שותפות ויחד והתחברו לרצון להגדיל ולהצמיח את כל הילדים במשפחה החדשה שנרקמת.
ואחרון חביב, אם קשה מדי פנו לאיש מקצוע מתחום הטיפול המתמחה ביצירת זוגיות ומשפחתיות בפרק ב'. לפעמים בתוך הקושי אנו לא מצליחים לראות את האור שבקצה המנהרה, אך הוא שריר וקיים. המשימה להרכיב משפחה חדשה לא תמיד פשוטה אך היא תמיד אפשרית.
באסכולות הטיפוליות השונות איתרו נטייה אנושית זאת (לדחות גוף זר) מאז ומתמיד ולכן בכל משפחתיות שאינה ביולוגית, ממליצים לרוב על טיפול וליווי שיאפשרו אינטגרציה של "הזר" לתוך המשפחה. כך נהוג, לדוגמה, במשפחות אומנה ואימוץ. ילדי אומנה ואימוץ מלווים ומטופלים הן כדי לעבד את טראומת העבר והן כדי לאפשר אינטגרציה חדשה והשתלבות.
קטגוריה: 

הוסף תגובה