12 דצמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דודי שבי על "שתיקת היישובים"

Share

דודי שבי על "שתיקת היישובים"

דודי שבי
בכל שנה, בחופשות החגים ובמפעלי הקיץ, אנו נפרדים מהחינוך הפורמלי של משרד החינוך, לטובת החינוך הבלתי פורמלי. אנו מפקידים את ילדינו בקייטנות הקיץ השונות, קייטנות אשר מאושרות אף הן ע"י משרד החינוך. קייטנה, לפי חוזר מנכ״ל, היא כל פעילות שמשתתפים בה 11 ילדים או יותר במשך למעלה מיומיים ברציפות. כולנו חייבים לפעול לפי חוזר מנכ״ל כי זהו החוק בישראל בכל הקשור להפעלת ילדים ונוער. למרות שהקייטנה מאושרת על ידי משרד החינוך היא נחשבת כחינוך בלתי פורמלי. ההבדלים המרכזיים הם: סגל ההדרכה ומיקום הפעילות.

שתיקת היישובים

היערכות לקייטנות הקיץ ביישובים
לצורך הפעלת קייטנה ביישוב קהילתי, מקום הפעילות שנבחר לאכלס את הקייטנים צריך להיבדק על ידי קב״ט קצין ביטחון מוסדות חינוך. תפקידיו של הקב״ט רבים מאוד, וביניהם בדיקה יסודית של בטיחות המועדון, בדיקה זו תאפשר למנהל הקייטנה לנהל את הסיכונים הצפויים לקייטנים. דוגמאות: מעצור לדלת הכניסה, יציאת חירום, בדיקת מערכת החשמל, חסימת פתח המשקוף בכדי שלא יילכדו אצבעות בעת הסגירה, וכו׳. לאחר הבדיקה מועבר דיווח מפורט לאחראי על הבטיחות והביטחון במועצה או ברשות. מנהל הקייטנה מחויב בתיקון הליקויים לפני מועד תחילת הקייטנה, על מנת לקבל סמל מוסד ממשרד החינוך שמאפשר את פתיחת הקייטנה.
 
אין קייטנה? אין בדיקה!
לשמחתנו, המועצה מאפשרת בדיקת קב״ט ללא תשלום, בכל יישוב שבו מתקיימים קייטנות. אבל, המבנים שנבדקים הם המבנים שמשמשים את הקייטנים בזמן הפעילות הבלתי פורמלית בלבד. מה לגבי המבנים שמשמשים את ילדינו במשך כל השנה? דוגמאות: מועדון החברים – מקום שבו מתקיימים אירועים לילדים במהלך השנה, חדרי חוגים, ספריית היישוב, מתקני הספורט. האם מקומות אלו לא צריכים בדיקה? האם מבנים אלו בטוחים עבור ילדינו? האם מישהו בדק את הסיכונים שצפויים לילדים במבנים אלו? אחת התשובות התמוהות ששמעתי היו ממזכיר יישוב שסירב להכיר בליקויים פשוטים: ״זהו מועדון חברים! זהו לא מקום לקייטנה ואין סיבה שנתקן את הליקויים מכספי היישוב״. האומנם? האם הילדים אינם חברים באגודה? האם נכון לומר שהמבנים ביישובים משמשים בדיוק לייעודם? האם אותו מזכיר לוקח אחריות על הליקויים במועדון שהוא מנהל? האם במקרה של אסון או של שביתה במערכת החינוך, המבנים המסוכנים לא ישמשו את הילדים ואת בני הנוער?
 
החינוך הבלתי פורמלי ביישובים כשבתיה"ס סגורים לאורך זמן
לפני כשנה התקיימה ביובלים הרצאה מרתקת של אבי שפירא – יו״ר ועדת ההיגוי להערכות לרעידות אדמה. שפירא, מומחה לאסונות בעל שם עולמי בתחום, פתח את ההרצאה בעיקרון חד משמעי: ״כשיש אסון, ׳שירות החדרים׳ לא עובד!״ למה הוא התכוון? הוא התכוון לכך שאיש לא יענה לכם לטלפון וגם לא יגיע לעזור כשתצטרכו עזרה דחופה. למעשה, תצטרכו להסתדר לבד! ביה"ס וגני הילדים סגורים! (למרות שהם המקומות הכי בטוחים לילדים). המשטרה עסוקה בטיפול במוסדות גדולים כגון: בתי חולים, בתי אבות, חילוץ נפגעים ופינוי. מכבי האש עמוסים בקריאות ועסוקים במלאכתם. הטלפונים הניידים לא יעבדו, ואינטרנט יהיה לאנשים מסוימים בלבד. אז מה קורה עם הילדים? שאלתי, מי נמצא איתם במהלך היום אם בתיה"ס סגורים? תשובתו של שפירא הייתה חד משמעית:״הילדים יהיו באחריות החינוך הבלתי פורמלי בתוך היישובים״, ואז הוא הוסיף ואמר: ״במקרה של אסון המערכת הראשונה שקורסת היא החינוך הבלתי פורמלי!״ אין לרכזי הנוער ולמדריכים את הכלים שיש לחינוך הפורמלי בניהול הילדים לטווח ארוך, במקרים של אסונות גדולים. הם אינם יודעים לנהל את הסיכונים בעצמם והעומס עלייהם כבד מנשוא.
 
פיתוח יישובים = בטיחות לתושבים ולילדים
אחת הסיבות שהניעו את רובנו לעבור ליישוב קהילתי בגליל, היא איכות החיים שרצינו עבור המשפחה – הרגשת בטיחות, ביטחון, ועצמאות לילדים. שמירה על בטיחות ועל ביטחון הילדים הוא הדבר העיקרי שצריך להתייחס אליו בכל ישיבת ועד הנהלה. ניהול הסיכונים של היישוב והקצאת תקציבים לביטחון ולבטיחות מתחילים מהגדר שמקיפה את היישוב ועד למעצור לדלת המועדון; מבדיקת שקעי חשמל, ועד לפתחי חרום. קב״ט מוסדות חינוך יכול לתת לכל יישוב את כל האינפורמציה הנדרשת בכדי שתוכלו לנהל את הסיכונים ביישוב. אתם רק צריכים לבקש! במידה שלא נעשתה בדיקת קב״ט אצלכם ביישוב בכל המבנים, האחריות היא שלכם כיישוב. אין את מי להאשים! זה נחמד שיש תיק עזרה ראשונה במזכירות ושהשכן שלי רופא, אבל ילד שהתחשמל מכבל שלא סודר כראוי או מספרייהֿ שנפלה עליו, חייב להגיע למיון ואף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לשם.
 
הילדים שותקים
הילדים מטבעם הם סקרנים, חוצים גבולות, אוהבים אתגר וסיכונים. הם אינם יודעים להגדיר מה עלול לסכן אותם. הם סומכים עלינו! אחרת הם לא היו משחקים כל הזמן ושמחים. הם רגועים כי אנחנו שם בשבילם. אבל האם אנו מקדישים זמן ומשאבים לתיקון ליקויים? ליקויים  שעלולים לפגוע בילדים באופן ישיר? האם אנו מצפים מילד שרודפים אחריו שלא יטרוק את הדלת בעוצמה אחריו? האם ניתן להאשים ילד שהתדנדנד על השער ונקבר תחתיו?
 
לסיכום
ניהול הסיכונים ביישובים הוא באחריותנו בלבד. לכל יישוב יש ועד הנהלה שתפקידו העיקרי הוא ניהול היישוב, לרבות דאגה לאיכות החיים של התושבים ולביטחונם. הילדים שלנו נכנסים לכל המבנים ומשתמשים בהם ובכל גני המשחקים. הם שם כי זה הבית שלהם וכי זה המקום שבו הם גדלים. באמצעות טלפון לקב״ט מוסדות חינוך או למועצה תוכלו לדעת בדיוק מהם הליקויים אצלכם ביישוב!

התייחסות המועצה לנאמר לעיל:

מחלקת האחזקה של המועצה פועלת על פי תוכנית אחזקה למבני ציבור, תוכנית שנותנת מענה הן להיבט התחזוקתי והן להיבט הבטיחותי.
מבני הציבור שבאחריות המועצה מתוחזקים בהתאם לתוכנית זו ומחלקת האחזקה של המועצה מבצעת את הבקרות הנדרשות.
תוכנית האחזקה הועברה לשימוש מזכירי היישובים ומחלקת האחזקה של המועצה עומדת לרשותם של היישובים בכל ייעוץ או הדרכה מקצועית שנדרשת.
המועצה מקיימת ימי הדרכה מקצועית לעובדי האחזקה ולאבות הבית. להדרכות אלה מוזמנים נציגי היישוב האחראים על התחזוקה, ומזכירי היישוב.
נושא תחזוקת המבנים ובטיחות המשתמשים בהם מועלה גם בפורומים אחרים של היישובים, כדוגמת פורום יו"ר ועדים, פורום מזכירים וכד'.
לטובת ביצוע עבודות אלה מקצה המועצה מדי שנה תקציב בסך של 1 מיליון ₪ שעומד לטובת היישובים (פרויקט המיליון) ועל היישובים להקצות תקציב של 0.5 מיליון ₪ נוספים. תקציב זה מיועד בראש ובראשונה לטיפול במפגעי בטיחות, בתחזוקת מבנים ובתשתיות.
המועצה ערכה לאחרונה סקר בטיחות בכל מגרשי הספורט ביישובים ומקצה תקציב השתתפות משמעותי לטיפול בליקויי הבטיחות ובשדרוגם של המתקנים, זאת בנוסף לתקציבים אחרים שמקצה המועצה לשיפור נושאי הנגישות ביישובים, להסדרת תוכניות תמרור וכד'.
כל בדיקה של גורם חיצוני הנערכת בגני הילדים של הישובים (כדוגמת בדיקות טרמוגרפיות, חשמלאי מוסמך וכד') נעשית על חשבון המועצה גם בפעוטונים. בנוסף, ניתנת האפשרות ליישוב להרחיב את הבדיקות גם לכלל המבנים האחרים שבאחריותו, בעלויות נמוכות ביותר.
בברכה, נירית סגל, דוברת המועצה האזורית משגב
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness