20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

טכנולוגיה ותקשורת

במשגב והסביבה

ברוך חייקין - ביזנס טריפ

Share

ברוך חייקין - ביזנס טריפ

מאת ברוך חייקין
סדר יום טיפוסי של עובד היי-טק במשגב: קם בחמש וחצי ומתקלח, מכין קפה וסנדוויצ'ים לילדים. בשש ורבע מניע ויוצא, כדי לא להיתקע בפקקים של צומת אעבלין. זה לא עוזר, יש פקק בצומת שכניה. מגיע לעבודה בסביבות שבע וחצי, אוכל ארוחת בוקר זריזה, וצולל לקיוביק: יש אימיילים לכתוב, מסמכים לבדוק, ישיבות להעביר.
בצהריים יורד עם החבר'ה לארוחה, מקשקש קצת על המצב בהיי-טק, שותה קפה שחור וחוזר לעבודה: יש עוד אימיילים, מסמכים, ישיבות. בשש בערב האישה מתקשרת לשאול מתי אתה מתכוון לצאת הביתה, לילדה יש שיעורי בית בתנ"ך והיא צריכה עזרה, וחוץ מזה תביא חלב. אחרי חצי שעה יוצא כרגיל באיחור ומחליט לנסוע דרך המנהרות כדי לחסוך זמן. לא עוזר, יש פקק באעבלין. בשמונה מגיע הביתה לשיעורי בית, ארוחת ערב ומקלחות, וכבר תשע בערב, ויש ישיבה טלפונית עם עמיתים מעבר לים. באחת עשרה מתנתק וקורס למיטה. מחר בחמש וחצי השכמה.
אתה שקוע עמוק בטריפ של הביזנס, בעמק הבכא של הסיליקון. שבוי בלוחות הזמנים של הפרויקט הבא, וזה שאחריו, וזה שאחריהם. לא מתלונן על המשכורת חלילה, ולא על מכונת הקפה ואירועי הצוות וחדר הכושר, אבל החומרה החדשה לא עובדת, ועוד לא מצאת את הסיבה לתקלת התוכנה. את המסמך התחלת סוף סוף, אבל הוא היה צריך להיות גמור כבר ברבעון הקודם. עם הלקוח דווקא דיברת, באנגלית רצוצה של ישראלים וסינים, אבל לא ברור מה בדיוק סוכם ומתי תקבל מהם משהו. המנהל שלח תזכורת עצבנית להשלים עד סוף השבוע את ההדרכות המקוונות ולמלא את דו"ח ההוצאות מהנסיעה לארה"ב, ודווקא עכשיו המחשב שלך נתקע וצריך ללכת לתקן אותו.
אז אין ברירה: כדי להחזיק מעמד במרוץ העכברים אתה לומד להיות אפקטיבי: את השיחות עם ההורים והאחים אתה עושה מהדיבורית ברכב. סיפור לפני השינה אתה מוכן רק פעם בשבוע, ושיהיה קצר. מתקין יישום לניהול זמן בסלולרי. יוצא מקבוצת הווטסאפ של המשפחה ועונה ברגשונים במקום במילים. דוחה פרויקטים לא חיוניים לרבעון הבא, ומשם לרבעון שאחריו. משלים את המצגת בשדה התעופה ומתחבר לישיבה טלפונית במקום לדבר פנים אל פנים, כדי שאפשר יהיה לעבור על מיילים בינתיים. מתאם לו"ז עם האישה, מי לוקח את הילד לקופת חולים ומי הולך לפגישת הורי הגן. מוותר כדבר שבשגרה על זוגיות ושיחות נפש: נדבר כבר בשבת, או אולי בחופשה, אחרי הביזנס טריפ.
לפעמים נמאס. אתה מוצא את עצמך שנה אחרי שנה כמעט באותו מקום, עובד כמעט עם אותם אנשים על אותו פרויקט כמעט, רק הפרטים משתנים. אתה מזדקן ולא קונה חוכמה. עוד שנה עברה ואתה לא יודע עדיין מתי תתנדב לוועד הנהלה, תירשם לתואר שלישי, תכתוב ספר, תערוך עם הבנות מסע מים לים, תתחיל דיאטה, תלמד שפה זרה, תצלול. אתה רוצה לעזוב את העבודה ולא מעז, כי יש משכנתה לשלם וגינה לתחזק וחוגים לממן, ואם תעזוב איך תמצא עבודה.
ואז חבר שלך, אחד המהנדסים היותר מוכשרים שהכרת, מספר לך שפוטר. ככה, בלי הודעה מוקדמת. מצטערים, אמרו לו, החליטו בחברה להתייעל וכדי לקצץ בכוח אדם קבעו קריטריונים שווים לכל נפש. הוא במקרה עמד בהם, אז עליו ללכת הביתה עם חבילת פיצויים נאה על 20 שנות עבודה. תודה ושלום, ושלא ייקח את זה אישית. ככה זה בהיי-טק – או שאתה עושה את המכה או שאתה חוטף את המכה.
אתם יושבים על הצוק ליד חוות משמר הכרמל ושותים קפה מר. העלבון נשמע בקולו. אולי הוא עשה כמה טעויות בבחירת המסלול בשנים האחרונות והגיע לפרויקטים צדדיים, אבל לא חשב שזו תהיה התוצאה. נכון, חבילת הפיצויים מאפשרת לו לשבת בלי לחץ בבית ולחשב מסלול מחדש, וזו בהחלט הזדמנות שאפשר וצריך לנצל, אבל ככה?
משתררת שתיקה. אתם מסתכלים על עקבות השריפה הגדולה שכילתה את רוב היער הזה לפני כמה שנים, והותירה אחריה גדמי עצים מפויחים ואנדרטה עצובה. מה אתה יכול להגיד לו בעצם? מה אתה יכול להגיד לעצמך? יכולת להגיד לו שזו הזדמנות להגשים את כל החלומות שהוא קובר כבר שנים מדי בוקר. יכולת לספר לו שגם אתה פוטרת בעבר, ושבדיעבד זה היה לטובה. שייקח את הזמן – צריך תקופה של התכנסות לפני הפריצה הבאה קדימה. יכולת להצביע על הירוק החדש: הכרמל מתאושש מהשריפה, וגם עבורו זו עשויה להיות התחלה חדשה.
אבל אין זמן לדיבורים – צריך כבר לקום, לנער מהג'ינס את מחטי האורנים ולהמשיך לעבודה. גם ככה תאחר לישיבה הבאה, תתעלם ממייל חשוב ולא תסיים את מסמך הסיכום של הנסיעה לחו"ל מלפני שבועיים. מצטער חבר יקר. אתמול אני, היום אתה, מחר אולי שוב אני. ככה זה בהיי-טק. אנחנו בביזנס טריפ.
[פורסם ביולי 2015 באשחרונט, העיתון המקוון של אשחר www.eshcharonet.com, כאן עם כמה שינויים].

הוסף תגובה

randomness