09 דצמבר 2018,יום ראשון

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
1170x128
qtgvryvt
qtgvryvt
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1

ד"ר ישראל בן דור - מהחשבונייה אל "אומת הסטארט-אפ" (חלק ז')

Share

ד"ר ישראל בן דור - מהחשבונייה אל "אומת הסטארט-אפ" (חלק ז')

ד"ר ישראל בן דור
 קוראים יקרים, המחשוב הולך ומשתלט על כל תחום מחיינו. למרות הדימוי העדכני והבועט של התחום, צבר בהדרגה גם המחשב היסטוריה משלו.
בשנות ה-80 הקימו חברות מובילות זרות את מרכזי המו"פ (מחקר ופיתוח) שלהן בישראל. בין החברות הזרות הבולטות שעשו זאת ניתן היה למצוא את "מוטורולה", "אינטל", "נשיונל סמיקונדקטור", "דיגיטל", "רדי סיסטמס" ואחרות. פעילות זו, ביחד עם הפעילות הישראלית התוססת, בנתה בארץ תשתית פיתוח בציוד ובכוח אדם מהמתקדמות ביותר בעולם. כמה שיקולים הובילו אותן להחלטות כבדות משקל אלו: הרמה הגבוהה של פיתוח התוכנה; כוח האדם המקצועי הטוב; היציבות של העובדים בניגוד לניידות הגבוהה של מהנדסי התוכנה ומנתחי המערכות בארה"ב; עלות הפיתוח הזולה יותר; אפשרויות לקבל מענקים ומימון מקרנות שונות; תשתיות מתאימות, כולל לתקשורת מחשבים עם אירופה וארה"ב והרמה הגבוהה של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. החברות הכירו היטב את החסרונות, ובהם: הביורוקרטיה, המיסוי הגבוה, הריחוק ממרכזי החברות, המצב הביטחוני, שירות המילואים של העובדים ועוד.
התפתחות  עיבוד הנתונים והשימוש במחשבים בישראל נבעה במידה רבה מתרומתם של מרכזי החישוב העסקיים (שכונו בעבר "לשכות שירות"), מרכזים שבפעילותם הנחשונית והחלוצית הביאו את בשורת המחשוב לאלפי ארגונים ציבוריים ועסקיים (חברות ממשלתיות, בנקים, תעשייה ועוד) ובכך סללו את הדרך לקליטת המחשבים בארגונים אלה. חברת "מל"ל" (מל"ל – מכון לסטטיסטיקה ולמיכון משרדי בע"מ), שהוקמה על ידי עמירם שור ואריה שמש בשנת 1963, היא הוותיקה שבענף, שנים רבות הייתה הגדולה שבהן ותרומתה זכתה להערכה רבה. "מל"ל" קבעה בפעילותה רבים מציוני הדרך החשובים בהתפתחות תעשיית עיבוד הנתונים האוטומטי, התוכנה והמחשבים. באמצעות "מל"ל" הגיעו לארץ רבות מטכנולוגיות המידע של המערב והיא יצרה את הבסיס שעליו נבנו תעשיית האינפורמציה ורבים ממרכזי החישובים העסקיים והציבוריים. הפעילות המקצועית והעסקית של מרכזי חישוב אלה, מרכזים שנתנו שירותי חישוב ומחשוב לכל חברה על פי יכולתה, הכשירו עובדים בתחום והקימו רשתות תקשורת, הניחה את היסודות להקמת תעשיית התוכנה, תעשייה שהיום היא אחד מיסודות הכלכלה של מדינת ישראל.
כאשר ישראל נאלצה להיערך לסכנה שנקראה "באג 2000", הייתה כבר המדינה ממוחשבת ברמה גבוהה מאוד. מבקר המדינה סקר את תמונת המצב של המחשוב בישראל בדו"ח שבחן את ההיערכות לקראת הסכנה והגיע למסקנה שהתלות במחשבים חבקה את כל המערכות, -מן המטה ועד יחידות הקצה. להלן ההדגמות שציין: "מערכות משובצות מחשב...משולבות במגוון רחב של תהליכים ופעולות, לדוגמה:
1.    ח ש מ ל:  תחנות כוח ומערכות ממסר פועלות, מפוקחות ומבוקרות באמצעות מערכות משובצות מחשב. פעולות עלולות להינזק או להיפסק – עקב שיבוש בתהליכי הייצור והבקרה, פגם בפעולה הסדירה של מנגנוני חיווי ודיווח, והדממה של פעילויות שאינן יכולות להמשיך את מהלכן הסדיר.
2.   ת ע ו פ ה: בתחום זה משולבות מערכות חדישות המכילות מאות מחשבים, שמעבדים נתונים בנושאי ניווט ותקשורת. ליקויים בפעולת חלק מהרכיבים – עלולים לחולל תגובת שרשרת עד כדי קריסה של המערכות.
3.   ב ת י  ח ו ל י ם   ו מ ע ב ד ו ת:  רכיבי מחשב מצויים בהרבה מכשירים רפואיים – מכונות רנטגן, מכשירים להנשמה והחייאה, מכשירי אבחון, מכשירי הרדמה, יחידות דיאליזה, מוניטורים לעוברים ועוד. גם מערכות בקרה בבנק הדם ומעבדות דם נעזרות בקריאת נתונים על תאריכים ועיבודם. אי-התאמתם של המכשירים והמערכות להתמודד בהצלחה עם בעיית שנת 2000 עלולה לגרום נזקים חמורים.
4.     ט ל פ ו ן:  מרכזות הטלפון וכן מערכות תקשורת אחרות משלבות בפעולותיהן אלפי רכיבים ממוחשבים, והן עלולות לקרוס.
5.   מ ר כ ז י  ש ל י ט ה  ו ב ק ר ה  ע י ר ו נ י י ם:  הפעלתם של מוקדי שליטה, בקרה וויסות תעבורה בערים הגדולות עלולה להשתבש, וכן הבקרה על תהליכי הספקת מים ופינוי שפכים" (מבקר המדינה, ההיערכות ל"באג 2000", עמ' 9-8).
העתיד בתחום המחשבים שייך כמובן לדמיון, אך מכיוון שמהירות המימוש של רעיונות מהפכניים מתקצרת, ניתן להעריך איזה מהפכות צפויות להתרחש. כבר היום מדובר על סייבורגים, כלומר יצורים המשלבים חלקים חיים (אורגניים) עם חלקים שהם מכשירים לא-אורגניים, ההופכים לחלק מהגוף  החי. לרעיון זה יש יישומים רפואיים רבים, יישומים העשויים לבטל נכויות קשות כגון עיוורון ושיתוק, על ידי השתלת שבבים אלקטרוניים בגוף האדם. כבר היום נמצא בכלבים של המועצה האזורית משגב שבב ובו הפרטים של בעל הכלב. האם רחוק היום שבו יושתל שבב עם מידע מזהה ומידע רפואי חיוני, בכל אדם? אולם הפיתוח המהפכני ביותר הנמצא בשלבי עבודה הוא פיתוח המחבר ישירות בין המחשב לבין המוח האנושי, באופן שיאפשר תקשורת.
יובל נוח הררי שואל: "מה יקרה ברגע שבו אפשר יהיה לחבר ישירות בין המוח האנושי לבין מחשבים, כך שמחשבים יוכלו לקרוא את האותות החשמליים במוח של האדם, ובו בזמן לשדר אותות חשמליים שהמוח מסוגל לקרוא? מה יקרה אם באמצעות תיווך אלקטרוני כזה יהיה אפשר לחבר ישירות בין כמה מוחות שונים, או בין המוח לבין רשת האינטרנט? מה יקרה, למשל, לזיכרון האנושי, לתודעה האנושית ולזהות האישית אם למוח תהיה נגישות ישירה למאגרי זיכרון קולקטיביים, בלתי מוגבלים ונצחיים בפוטנציה?" (הררי, קיצור תולדות האנושות, עמ' 408).
סוד ההצלחה הישראלית: קצת חוצפה לא תזיק
בספרם מדינת הסטארט-אפ (שיצא לאור בשנת 2011), מנסים המחברים דון סינור ושאול זינגר, לפצח את הסיבה להצלחה היוצאת מגדר הרגיל של מדינת ישראל והישראלים בכלל בתחום ההיי-טק. אןמנם חברות סטארט-אפ ישראליות רבות נמכרות בשלב מוקדם, אך יש בישראל גם למעלה מ-10 חברות ששווין מוערך בלמעלה ממיליארד דולר. ארה"ב וישראל נחשבות למדינות שיצרו סביבה של חברות המובילות בחזית החדשנות בתחום ההיי-טק. המחברים אף טענו כי: "מדינת ישראל מייצגת את הריכוז הגדול ביותר של חדשנות ויזמות בעולם כיום". (סינור וזינגר, מדינת הסטארט-אפ, עמ' 18). בשנת 2009, לישראל יש יותר חברות רשומות בנאסד"ק מכל מדינה אחרת בעולם, אחרי ארה"ב; ישראל גם הראשונה בעולם באחוז מהתוצר הגולמי, המושקע בפיתוח ובמרבית השנים 2007-1995 צמחה כלכלת ישראל בקצב מהיר יותר מממוצע הכלכלות המפותחות בעולם. בתוך 60 שנה הפכה ישראל ליעד לחברות הגדולות והחשובות בעולם בתחום ההיי-טק ובעיניהן הצוותים הישראלים הם "השאור שבעיסה". הכותבים מסכמים כי: "כמעט מחצית מחברות הטכנולוגיות הגדולות בעולם רכשו חברות סטארט-אפ או פתחו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל" (סינור וזינגר, מדינת הסטארט-אפ, עמ' 33).
סיפור ההצלחה הישראלי מפתיע עוד יותר, כך טוענים הכותבים, אם לוקחים בחשבון את תחילת הדרך. במלחמת העצמאות נהרגו כ-6,000 ולמעלה מפי שניים נפצעו. האוכלוסייה הוכפלה וכמעט שולשה תוך עשור. המחסור היה גדול מאוד ובניית התשתיות, מיזוג הגלויות וגיבוש הזהות הישראלית עמדו בצלן של מלחמות, כיתור וחרם ערבי.
המשך יבוא. 

הוסף תגובה

randomness