20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

ספורט

במשגב והסביבה

דודי שבי על חינוך לדורות

Share

דודי שבי על חינוך לדורות

דודי שבי
אהבה לספורט
אחד הנושאים הראשונים בבניית תוכנית אימונים שנתית לילדים ולילדות בספורט, הוא האהבה לספורט. מדריך צעיר שקיבל קבוצה לידיו, צריך לגרום להם לאהוב את הענף שבו הם בחרו ולעזור להם להגשים את חלומם הספורטיבי ואת הצורך בתנועה.
למעשה, רוב הספורטאים שבחרו להתמקצע בספורט, היו פעם ילדים עם חלום להיות ספורטאים. החלום הפך עבורם למציאות בזכות האהבה החזקה שלהם לספורט מילדותם. ספורטאים מבוגרים מתרגשים עדיין כמו ילדים, ומצליחים ליהנות מאותם תנועות ומשחקים שלמדו בילדות. כיצד גורמים לילד צעיר לשמור על החשק והרצון לאורך שנים? מהם הדגשים החינוכיים שמשפיעים על ילדים לעסוק בספורט לאורך שנים?

הילד הוא שלם
רוב המשקל לחינוך ולאהבה לספורט מוטל על כתפיו של המאמן. יש מאמנים שמצליחים לראות את הילדים מעבר לרמה המקצועית בפועל. הם מצליחים לראות את הילד כשלם, ועל השלם הזה מוסיפים את הדגשים, את הטכניקה ואת התכנים שהם רוצים ללמד. יש מאמנים שחושבים שהילד מגיע לחוג בגלל חוסר במשהו, כגון: כושר, יכולת בעיטה, זריקה לא נכונה לסל או שהרכיבה שלו איטית מדי. הסתכלות מקצועית בלבד של המאמן על הילד החדש תלווה בהרבה ביקורת ובהרבה הערות מצדו. מבחינתו הביקורת מוצדקת, כי הילד חסר יכולות בסיסיות, ותפקידו להעביר אליו את התנועות ואת התרגילים שהוא הכין מראש. הלחץ שהוא מפעיל על הילדים ללמוד ולהשתפר מגיע אומנם מכוונה טובה, אבל לחץ וביקורת אינן מתורגמות לאמון, למסוגלות, לחשק ולהתמדה אצל ילדים. להיפך, זה גורם לילדים הרגשה של השקעה ומאמץ ללא תמורה, המחשבות שעולות הן: "אני לא מספיק טוב", "המאמן הזה לא חושב שיש לי סיכוי " להצליח", "אם המאמן צועק עליי כל הזמן אז למה להגיע לפה בכלל"...
הסתכלות רחבה של המאמן וראיית הילד כשלם, תגרום לילדים לפתח את הרצון ללמוד ואת החשק לפעילות. המאמן בעל הראייה הרחבה, אינו רואה את חסרונותיהם של הילדים. המטרה שלו היא להוסיף ידע ותנועות חדשות דרך הנאה בתנועה.
 
המאמן הראשון שלי
כשהתחלתי לשחק כדורסל במסגרת מאורגנת הייתי בן 14. לביה"ס היסודי "יבנה" ברמת גן שבו למדתי הגיע יום אחד מאמן כדורסל דתי וצעיר-  אלי סהר (משמש היום כפרשן כדורסל וכמנחה בטלוויזיה). לאלי היה רק שק מלא בכדורים וחיוך רחב. עד שראיתי אותו לא נמשכתי למשחק הכדורסל, שיחקנו כדורגל כל היום ובשיעורי חינוך גופני לא ראיתי כדורסל, אפילו לא בחדר ציוד. אלי היה מאוד לבבי, תמיד ענה ברצינות לשאלות, הוא היה קופץ לביה"ס בבוקר להגיד שלום, מאוד אהבנו אותו, הרגשנו שאכפת לו מאיתנו באמת. אני זוכר שבסיום אחד האימונים ישבנו כולם ביחד, אחד הילדים הוציא מכיסו 2 מגבוני זיעה קטנים בשקית, הוא פנה לאלי ואמר " יש לי מגבון זיעה מיותר, אתה רוצה אותו?" אלי ענה "תן אותו לדודי, הוא הכי מזיע פה". תשובתו השפיעה עליי מאוד והיא הגדילה את האמון שלי כלפיו. אלי, היה מתייחס ברצינות ובסבלנות לפציעה של ילדים והוא הגיש עזרה ראשונה, ואת החיוך הרחב עם השיניים הלבנות אני זוכר עד היום. עבור אלי, חוג הכדורסל שלנו היה חלק מסדר היום , עבורי הכדורסל הפך לדרך חיים. מאז הכדורסל צמוד אליי ובזכות הכדורסל הצלחתי להתגבר על הרבה מכשולים בחיים, וגם לזכות בחוויות הצלחה מיוחדות שעיצבו אותי כאדם וכמאמן.
 
חינוך שילדים אוהבים
אמון, כבוד וסודיות – ילדים מאוד מעריכים אמון, הם מחפשים את המבוגר שיאמין בהם ויכיר את המיוחד שבהם. תשתדלו להתעניין בילדים ולהראות להם שאתם סקרנים לגבי החיים שלהם. תדאגו להזכיר ולשבח את ההערכה שיש לכם למאמץ ולהשקעה מצדם (הרי הם מתאמצים בשבילכם, הם מחכים למשוב ולפרגון). נסו להעיר ולתקן שגיאות באופן אישי ובנחת. אם תתקנו ותעירו בקול על טעויות טכניות לפני כולם, זה עלול לפגוע באמון ובהבנת הכוונה שלכם. אפשר להעיר ולתקן ב-4 עיניים ולזהות את הרגישים לביקורת. ילדים ירגישו אמון מיידי, אם מדברים איתם בגובה העניים. לוחצים את ידם כמו למבוגרים. מתייעצים איתם לפני קבלת החלטות ומשתפים אותם בתהליכים.
האפשרות ללמידה בתנועה – ילדים נהנים מאוד מחוויית התנועה. רצוי לשלב למידה קוגניטיבית עם הנעה גופנית. כלומר, לשלב דגשים והערות לילדים מבלי לעצור את הרצף של התרגילים ושל התנועה באימון. רצוי להראות בדיוק ולהדגים את התרגיל בצורה מושלמת, בכדי שהילדים יוכלו ללמוד גם מראייה.
הרגשת מרחב מוגן – ילד צריך להרגיש שהוא מוגן אישית ע"י המאמן, ושאם מישהו יעליב אותו המאמן יתייחס לכך ברצינות. אם מישהו יעקוף אותו בתור, המאמן ישמור על כבודו ויחזיר אותו למקומו. הוא יחוש כי המאמן לא יזלזל ביכולת האישית שלו ויהיה סבלני לשאלות ולדברים שלא הבין. התרגילים שנבחרים יהיו בטווח המסוגלות. במקרה של פציעה המאמן יטפל בסבלנות וברגש.
הזכות להיות אני – לכל ילד יש רגישויות שונות ותחושות שונות. במידה שעדיין לא ירדתם לסוף דעתו של הילד ולא דיברתם עם הוריו, תהיו גמישים ורגישים לצרכים שלו האישיים ותגבו אותם. תקפידו לחייך לילדים, החיוך הוא מסר שהם בסדר גמור ושאתם אוהבים את מי שהם!

קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness