17 דצמבר 2018,יום שני

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

טכנולוגיה ותקשורת

במשגב והסביבה

ד"ר הדר נוימן - על טעם ועל ריח אלקטרוניים אין מה להתווכח

Share

ד"ר הדר נוימן - על טעם ועל ריח אלקטרוניים אין מה להתווכח

ד"ר הדר נוימן
בעידן שבו ה״גוגל״ מנחש את ההעדפות שלנו, ה״ווייז״ מכוון אותנו בדרכים ויש מצבי טיסה אוטומטיים, אולי אין זה מפתיע שישנו מכשיר הנקרא ״לשון אלקטרונית״. הלשון האלקטרונית ((E-tongue הִנה מכשיר מתקדם המשמש לכימות מזון על-פי הטעמים שאנו חשים: מתוק, מלוח, חמוץ, מר, ואומאמי (הטעם הבשרי הנמצא במונוסודיום גלוטמאט). 
למכשיר זה יש רגישות פי 100 גבוהה מהלשון האנושית הממוצעת. למרות המחיר היקר של המכשיר, הוא מבוקש בתחומי הנדסת המזון והתרופות שכן יש לו שימושים רבים החל מבחינת הטעם של מוצרי מזון חדשים, של זנים חדשים בחקלאות, של מיסוך טעמי תרופות, ועוד. הלשון האנושית מכילה קולטנים (רצפטורים) ספציפיים לטעמים השונים, כולל 20 רצפטורים שונים לטעם המר, וקולטנים אלו מפעילים מסלולים ביולוגיים שונים. לעומת זאת, הלשון האלקטרונית מסתמכת על סנסורים ספציפיים לכל טעם. מדובר בתהליך של אינטראקציות סלקטיביות בין מרכיבי הטעם לבין ממברנה טעונה המכילה חומצות שומן. יש גם סנסור לאפיצות שאינו בדיוק טעם אלא יותר תחושה המתקבלת על הלשון (לדוגמה משתיית מיץ רימון).
עד היום, האלטרנטיבה הנפוצה לסיווג ולמבחני טעם הִנה שימוש בפאנל טועמים. לפאנל כזה נבחרים אנשים שהם ״טועמי-על״ המוגדרים על ידי היכולת לזהות טעם מר עדין שרק כ-25% מהאוכלוסייה מזהה. הסיבה לרגישותם הגבוהה נובעת מכך שיש להם יותר קולטני טעם על הלשון באופן יחסי. מלאכת הטעימה אינה תמיד פשוטה ומצריכה מהטועמים למידה ואימון, לא לאכול מיד לפני הטעימות, לא לבוא מצוננים, לא לראות ולפעמים גם לא להריח את המזון הנטעם, ולהגיע פיסית לאתרי הטעימות בזמנים מיועדים. השימוש בלשון האלקטרונית מאפשר כימות מהיר, מדויק ועקבי ללא צורך בכל אלה. כך אפשר, למשל, לדגום בזה אחר זה סדרה של בירות ולבדוק מדדים של בירה חדשה לעומת אלו הקיימות כבר בשוק. אפשר גם לבדוק את ההשפעה של פיתוחים חדשים להארכת חיי מדף של מוצרי מזון על טעמם.
לד"ר אופיר בנימין ממכללת תל-חי יש מכשיר כזה והוא משתמש בו למגוון ניסויים, כולל פיתוח גבינה צפתית עם מליחות מופחתת מבלי לפגוע בטעמה הכללי, בדיקת השינויים בטעם המריר בגבינה צפתית לאורך זמן המדף, בדיקת טעמי שמן זית, ואפילו בחינת טעמים של חרקים אכילים.
אך הלשון המלאכותית יכולה לתרום לנו רק עד גבול מסוים כיוון שאת 80% מההנאה מהמזון אנו חווים בכלל מחוש הריח. בניגוד לחמשת הטעמים המרכזיים, חוש הריח כולל מאות ריחות השונים זה מזה, המזוהים בעזרת קולטנים שונים. לפיכך, פותח גם  "אף אלקטרוני" המזהה תרכובות נדיפות אורגניות ויכול אפילו לעקוב אחר תהליך שלם כגון התססה או חיי מדף תוך תיעוד כל חצי שניה. שימושים אפשריים למכשיר כזה יכולים לכלול זיהוי של חומרי נפץ, שימושים נרחבים בתעשיות המזון, בקוסמטיקה ובבשמים וכו'.
את הרעיון של האף האלקטרוני לקח צעד אחד קדימה פרופ׳ חוסאם חאיק מהטכניון שפיתח אף אלקטרוני ננומטרי NA-NOSE שייעודו להריח ולאבחן מגוון מחלות בשלבים מוקדמים, מנשיפה. הנחת היסוד העומדת מאחורי פיתוח זה הוא שכבר בשלבי מחלה מוקדמים יחסית יש לחולים (לדוגמה חולי סרטן) הרכב מולקולות נדיפות ייחודי אשר ניתן לזיהוי על-ידי חיישנים זעירים ורגישים. הרעיון הוא לפתח שיטה יעילה ולא חודרנית (בדומה לבדיקת ינשוף לזיהוי אלכוהול) לאבחון מוקדם של מחלות שונות ואת שלבי המחלה. פרופ׳ חאיק כבר פרסם על שימוש בטכנולוגיה זו בכדי לזהות בין חולי סרטן קיבה לבין אנשים עם גידולים קדם-סרטניים בקיבה ואנשים בריאים.
מחקרים מדעיים רבים נוספים נעשים מדי שנה בתחום הריח. את אחד המחקרים האלו מוביל פרופ' נועם סובל ממכון וייצמן. פרופ' סובל הראה בעבר כי ריחות נעימים ולא נעימים מפעילים מרכזים עצביים באזורים שונים באף וכי מולקולות ריח דומות עשויות להפעיל תגובות דומות. במחקר הנוכחי, החוקרים טוענים כי על סמך סיווג של מספר ריחות הם יכולים ליצור את פרופיל הריח הייחודי לך ועל סמך פרופיל זה להמליץ איזה בושם יתאים לך, ואפילו לנבא את מאפייני אישיותך והתאמה מבוססת ריח בינך ובין חבריך. זאת על פי הטענה כי "לזוגות רומנטיים בעלי התאמה גבוהה בפרופיל הריח ישנן מערכות יחסים טובות". 
בחרתי להשתתף במחקר שלהם ונרשמתי לאתר www.smellspace.com. קיבלתי בדואר חוברת עם 12 דפי גירוד המכילים ריחות שונים (חלקם טובים יותר כגון תות, חלקם טובים פחות כגון דשן, חלקם חריפים כגון כורכום ושתן חתולים ואת חלקן התקשיתי לזהות). בתחילה נתבקשתי לדרג כל ריח בסרגלים שונים של עד כמה הריח מתוק/ מר/ פירותי/ טרי/ נדיף/ חזק/ שום/ מתפתח מהרעם הזמן/ נקי/ כימי ועוד. מיותר לציין שחלק מההגדרות האלה לא הבנתי עד הסוף. לאחר מכן נתבקשתי לנחש את מקורות הריח, מה שהיה קשה בחלק גדול מהמקרים, אבל הפך לפשוט יותר כאשר ניתנו לכל ריח 4 אפשרויות. בסוף באמת התאימו לי בושם וקיבלתי אפיון אישיותי (לזכותם ייאמר שכתוב שהחלק הזה עוד בפיתוח ואינו מדעי כיום). כמובן שמחקר זה הוא עדיין מאוד ראשוני אבל מה שאותי הכי מעניין הוא איזו אישיות היו מנבאים לאף האלקטרוני...
 

הוסף תגובה

randomness