18 נובמבר 2018,יום ראשון

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

קולנוע, סרטים וביקורות

במשגב והסביבה

חתונה מנייר

Share

חתונה מנייר

לב אורלוב
שנת יציאה: 2015 - ישראל
במאי: ניצן גלעדי
שחקנים: אסי לוי  מורן רוזנבלט  רועי אסף  אריה צ'רנר

בחג הזה תלבשי לבן

לכבוד חג השבועות עולה ל-וי.או.די של "יס" סרט הביכורים היפהפה של ניצן גלעדי. הדימוי המרכזי שבו – אישה צעירה בשמלה צחורה, כולה טוהר ותמימות, הצועדת לבדה במדבר השומם – הופכים אותו למעדן המושלם לחג. 
נייר טואלט. למה הוא כבר משמש?
היכן שאנשים רואים חפץ יומיומי שמקומו בבית השימוש, חגית רואה משהו אחר: טקסטורה רכה, צבע עדין ומבנה מרחבי שמאפשר לה להשתעשע כיד הדמיון. איפה שרובנו רואים מבוי סתום, חגית רואה הזדמנות. הזדמנות ליצירתיות שלה לחגוג, הזדמנות לחלום. ועל מה חולמת חגית? על חיים עצמאיים, על קריירה כמעצבת אופנה, ועל אהבה. פשוט. כמו כולם.
חגית (מורן רוזנבלט), בחורה יפהפייה בשנות ה-20 לחייה גרה ביחד עם אמה, שרה (אסי לוי), בעיירה מדברית, על יד התהום הפעורה של מכתש רמון. חגית קמה מוקדם בכל בוקר והולכת לעבוד במפעל משפחתי קטן לייצור נייר טואלט. היא מאוהבת נואשת בבנו של בעל המפעל, עומרי (רועי אסף), ערס חביב וטוב לב. חמושה בדימויים רומנטיים מצועצעים היא נחושה להתחתן איתו. וכשחגית מחליטה דבר מה, דבר לא יעצור אותה. עם אופי חזק ונמרץ, חיוך זוהר וזיק של שובבות בעיניה חגית כובשת את כל הנקרה בדרכה, מה שנכון גם לגבי עומרי, שנענה בקלות לחיזוריה העיקשים.
אך אבוי, חגית היא לא כמו כולם. היא יוצאת דופן. חגית סובלת מלקות שכלית, בעברית מכובסת. בשפת היום יום זהו פיגור שכלי קל.
הסגירה הצפויה של מפעל הנייר תיאלץ את חגית להתמודד עם העולם שבחוץ, עם הדאגה החונקת של אמה ובעיקר עם המגבלות שלה עצמה.
אביה של חגית עזב לעיר הגדולה ואמה נאלצת לטפל בה בכוחות עצמה. שרה נקרעת בין עבודתה כמנקה בבית מלון יוקרתי לבין ההשגחה המסורה על בתה. בחריצי הזמן הפנויים היא מנסה לקדם את הניסיונות שלה לקשר רומנטי עם מאצ'ו ישראלי טיפוסי. היא נחושה למצוא לבתה עבודה חדשה בקרבת מקום, אינה מוכנה להשאיר אותה דקה בלי פיקוח, וכמובן, אינה יודעת דבר על הקשר של חגית עם עומרי.
חגית מתעתעת. היכן עובר הגבול שלה, שבין שליטה לבין חוסר מודעות? מורן רוזנבלט משכילה בהופעתה המוחצת לא לתת תשובה חד משמעית. זאת שאלה שמבלבלת את כל מי שבא איתה במגע ומניעה את היצירה כולה. האם חגית מסוגלת לנהל את מערכת היחסים עם עומרי? האם הקשר שלהם נגוע בניצול? והאם מותר לה בכלל לחשוב על אהבה? גם שרה מנהלת קשר עם גבר, שכנראה מגיע ממקום אחר, ממעמד אחר. האם מערכת היחסים של שרה בריאה יותר? האם היא חפה מניצול?
חגית היא דמות נדירה בעוצמתה. זאת דמות מורכבת שאין לדעת היכן עוברים גבולות היכולת שלה. איש אינו יודע זאת. היא מוגבלת מעצם הגדרתה, אך יש בה עוצמות שהסביבה שלה אינה יודעת איך להתמודד איתן. ליבידו אדיר לטרוף את החיים פועם בחגית. היא אישה מינית ונחשקת, אך היא בראש ובראשונה דמות יוזמת שמתעקשת לקחת אחריות על חייה. אינה מחכה לאביר על סוס לבן, חגית מוצאת לעצמה את הנסיך, תופרת לעצמה את השמלה מחומרים שנמצאים ברשותה וצועדת אל חתונתה בגאון. מול שרה ועומרי ששוברים את הראש בניסיון לחיים טובים יותר ללא הצלחה, נדמה שזאת דווקא חגית שנמצאת הכי קרוב אל האושר, כל כך קרוב. כמעט שם...
אך מה מכשיל את חגית פעם אחר פעם? האם העקשנות והאמונה שלה ינצחו את האטימות? את הגנטיקה? האם חגית תזכה לרקוד בחתונתה? ואולי, עליה לחשב מסלול מחדש?
"חתונה מנייר" חוגג את מתת האל של חגית: במדבר הצחיח שלוכד מכל כיוון את האם ובתה, הופכים אותם מקומות שבהם נוגעת חגית למרחבים ויזואליים מפתיעים, על שלל מרקמיהם, זוויותיהם וגווניהם. מבלי לוותר על מעוף חזותי עשיר, הסרט נשאר נאמן למציאות האנושית המורכבת שבה הוא עוסק. זהו מחול של זווית ראייה, של התנגשות של תקוות ושל אכזבות מרות. מבלי ליפול להיסטריה או לפשטנות, מצליח ניצן גלעדי בסרטו העלילתי הראשון ליצור חוויה רגשית אינטנסיבית, מהיסודות הפשוטים ביותר.
סרט שהוא מנחם, מלוח ויפה כמו המדבר. או כמו נייר טואלט.

הוסף תגובה