20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

חוק ומשפט

במשגב והסביבה

עו"ד עופר הבר על זכאות לפרטיות במקום העבודה

Share

עו"ד עופר הבר על זכאות לפרטיות במקום העבודה

עו"ד עופר הבר
השבוע סיימתי תיק משפטי מעניין מאוד העוסק בתחום דיני העבודה, שבו ייצגתי בעל חברה שנתבע בבית הדין לעבודה על ידי עובדת לשעבר בחברתו. בתביעתה טענה התובעת, בין היתר, כי מעסיקה – בעל החברה, התקין מצלמות באזור עבודתה ובכך פגע בזכאותה לפרטיותה והשפיל אותה ע"י כך שעקב אחר מעשיה הפרטיים במסגרת שעות עבודתה. נשאלת השאלה האם התקנת מצלמות במקום העבודה אכן פוגעת בפרטיותו של העובד?
הזכות לפרטיות
במדינת ישראל ישנו חוק יסוד הנקרא "חוק כבוד האדם וחירותו" אשר קובע מפורשות, כי הזכות לפרטיות לא רק שהיא בעלת מעמד חוקתי אלא שהיא מהווה גם את אחת מהזכויות החשובות של זכויות האדם לאזרחי ישראל. חוק היסוד קובע כי כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו, ובד ובד מצטרף אליו גם החוק להגנת הפרטיות אשר קובע כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו, ללא הסכמתו".
 
פרטיות במקום העבודה
בעשור האחרון נקבע פסיקה בבתי המשפט אשר מכירה בזכות לכבודו של האדם בחייו הפרטיים ובנוסף גם מכירה בזכותו של כל עובד לפרטיות במקום עבודתו, כאשר חובה על המעסיק לפעול בכל המישורים בתום לב וביושרה.
החידושים הטכנולוגיים שנכנסו לחיינו בשנים האחרונות פתחו צוהר כמעט אין סופי בידי המעסיקים "לעקוב" אחרי עובדיהם, אם באמצעות מצלמות אבטחה ואם באמצעות שלל תוכנות נסתרות הניתנות להתקנה במחשבים הנישאים, בטלפונים החכמים ואפילו באמצעות מתקני איתור לווייניים, מתקנים אשר מותקנים ברכבי החברה, ומאפשרים בכל רגע נתון לפקח על מיקומו ועל זמני עבודתו של העובד.
האם כל אלו אכן חוקיים? היכן עומדת למעסיקים ולבעלי החברות הזכות להגן על עסקיהם, שמא אחד העובדים גונב או מתרשל בעבודתו? היכן עובר הגבול בין הרצון לשמור על השקעתם של בעלי הממון לבין הזכות לפרטיות העובד?
 
האיזון בין זכות המעסיק לעקוב לבין זכות העובד לפרטיות
האיזון בין זכותו של המעסיק לעקוב אחרי עובדיו לבין הזכות לפרטיות נקבע בעיקרה לפי מבחן המידתיות המשולש, מבחן שבתי המשפט הובילו בשנים האחרונות כדלקמן:
1.       על  המעסיק להראות כי הפגיעה בפרטיות משרתת תכלית עסקית אמתית ולא נועדה להתנכלות או למטרה בלתי לגיטימית אחרת.
2.       המעביד יצטרך להראות שהפגיעה בפרטיות היא מינימלית, כלומר, שלא ניתן להשיג את אותה מטרה באמצעים פחות פוגעים בעובד.
3.       חובה על המעסיק להראות כי התועלת עבורו כתוצאה מהשימוש באמצעים, גדולה מהנזק שאמצעים אלה גורמים לעובדים.
מכאן ניתן להבין, כי החקיקה אכן מאפשרת למעסיקים להגן על השקעתם במגוון אמצעים, כל עוד מעשיהם נעשים בידיעת העובד ובהסכמתו, כפי שאפרט בהמשך.
 
מצלמות אבטחה במשרד – האם מותר?
בחזרה לתיק המשפטי בעניין המצלמות והעובדת שתבעה את מעסיקה. עניין זה נדון רבות בבתי המשפט, כאשר ישנם כללי יסוד להתקנת מצלמות אבטחה במקום העבודה ככלי לגיטימי בידי המעסיק, זאת בתנאי שהעובד יהיה מודע לקיום המצלמות ולמיקומן טרם התקנת המצלמות, בהוראה מפורשת כי אין לבצע כל צילום סמוי הפוגע בזכות העובד לפרטיות.
אין ספק כי זכותם של המעסיקים ושל בעלי החברה להתקין אי אילו אמצעי אבטחה, על מנת למנוע, למשל, ביצוע עבירות פליליות מצד העובדים בעסק או מצד הלקוחות המבקרים, כל עוד היא אכן נעשית על מנת להגן על אינטרס לגיטימי של המעסיק, כמו זכותו של המעסיק למעקב ולהגברת הפיקוח אחר עובדיו באם ישנו חשד ממשי כי חלקם מחתימים כרטיסי נוכחות בעבור חבריהם לעבודה. במקרה כזה זכותו להצבת מצלמות תהיה מוצדקת, כל עוד, כאמור, הדבר איננו סמוי מהעין ונעשה באופן גלוי.
 
פרטיות העובד גוברת על זכויות מעסיקיו
כמו בכל נושא בוודאי בנושא משפטי, הכאוס והזילות יגברו על אורח חיינו ללא חוקים וללא כללים מוסדרים. לכן אין ספק כי הצבת מצלמות אבטחה ללא כללים ברורים ומוגדרים תפגע בזכות הפרט של העובדים הזכאים, כאמור, ליהנות מהזכויות הקיימות בחוק היסוד של כבוד האדם וחירותו.
חובה על המעסיקים להשתמש במצלמות האבטחה ולהפעיל אותן רק לשם הצרכים הנחוצים להם ולא להשתמש בהן מעבר לשעות שאינן רלוונטיות למקום העבודה. עליהם לוודא כי פעולת המצלמות אינה מפריעה או מטרידה את שגרת העובדים המצולמים ובתנאי שהצילום נעשה בפומבי בלבד, בידיעה ובהסכמה, ללא פגיעה בצנעת הפרט של העובד.
 
------------------------------------------------------------------------------------------------------
לקבלת ייעוץ משפטי, שאלות או פניות מצד הקוראים, ניתן לפנות אל עו"ד עופר הבר באמצעות הטלפון הנייד  054-3552544 ו/או דואר אלקטרוני  .law@ohaber.co.il
אין בכתבה זו משום ייעוץ משפטי אישי והאמור בה אינו מהווה תחליף לכך והסתמכות על המידע כאן הִנה באחריות הקורא בלבד.
יובהר, כי זכויות היוצרים במאמר זה הנן של עו"ד עופר הבר וכי אין להעתיק ו/או לעשות במאמר כל שימוש ללא הסכמתו.
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness