13 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

הגיל של יגאל

Share

הגיל של יגאל

מאת שרה מידת, פורסם ב"רפאל שלנו"
כאשר החטיא יגאל פ' את המטרה בניסוי ההדגמה, נדהמו כל הנוכחים, שלא ידעו את המתחולל באותן דקות בנפשו של בן לניצולי שואה. הימים היו ימי המשא-ומתן על עסקת "ספייק" עם פולין, ולכולם היה ברור כי מי שייבחר להדגים את יכולות הטיל בפני ראשי הצבא הפולני יהיה יגאל, שהיווה חלק מהפרויקט כמעט מתחילתו ועד היום, שימש כמוביל האינטגרציה וכ"טייס הניסוי" של הפרויקט ושיגר בניסויים עשרות טילי "גיל"/"ספייק". מה קרה באותו ניסוי ואיך נסגר שם מעגל?
עסקת "ספייק" לפולין נחתמת במפעל MESKO
ב-29 בדצמבר 2003 נחתמה עסקה בין רפאל לבין החברות הפולניות BUMAR/MESKO להספקת טילי נ"ט "ספייק" לצבא פולין. היה זה שיאה של פעילות בפולין שהחלה בשנת 2001, עם הגשת הצעה למכרז של אחת העסקאות הגדולות שהיו לרפאל. העסקה כללה גם הכשרת יצרן פולני - חברת MESKO, לייצור הטיל במפעל של החברה. בטקס החתימה, שנערך ב-MESKO בנוכחות מנכ"ל רפאל דאז, גיורא שלגי, נשא דברים גם שבח וייס, שהיה אז שגרירנו בפולין. בדבריו ציין השגריר את החוכמה היהודית, שמגיעה מישראל להביא ידע לתעשיות הפולניות, ובפרט הדגיש השגריר את השורשים הפולניים של רוב המשתתפים הישראליים בטקס ובצוות המשא ומתן.
שנה לפני-כן, בנובמבר 2002, נערך בבסיס צבאי בפולין ניסוי הדגמה של "ספייק" בפני ראשי הצבא הפולני. הניסוי היה אקורד-הסיום של ייצור סדרה ראשונה בקו הייצור הפולני. בשל חשיבות הניסוי להצלחת העסקה, נבחר לביצועו יגאל פ', שעסק בפיתוח הטיל במשך שנים רבות ומכיר מקרוב את כל יכולותיו שימש כמוביל האינטגרציה וכ"טייס הניסוי" של הפרויקט, ובמסגרת זו ירה עשרות טילי "גיל/"ספייק" ולא החטיא. יגאל, כך ידעו כולם, הוא האדם המתאים ביותר להדגמת ביצועי הטיל בפני הגנרלים הפולניים.
הרוב לא ידעו מהו מפעל MESKO
את אשר אירע בניסוי תיעד העיתונאי חיים הכט בסרטו "תוצרת ז'יד". בסרט זה חשף הכט את מה שרוב אנשי צוות המשא ומתן הישראליים לא ידעו כאשר ישבו עם עמיתיהם הפולניים בשטח מפעל MESKO.
את מחקרו על MESKO החל הכט בעקבות ספרה של פליציה קראי, "המוות בצהוב". כך הוא למד לדעת כי MESKO היה במקורו מפעל נשק פולני, ששימש את הנאצים במלחמת העולם השנייה כאחד ממחנות הכפייה הנוראיים ביותר באירופה. במפעל זה הומתו אלפי יהודים שעל גופם בוצעו ניסויי ירי של כדורים ופגזים, ורובם ככולם הורעלו ממגע עם גז הפִּיקְרִין, שאותו נדרשו למלא במוקשים ימיים כשגופם חשוף לפגיעת הגז הנורא ולמוות הייסורים קשים. בדרך זו השיג הצורר הנאצי הישג כפול - כוח עבודה זול ומוות בטוח של יהודים.
למפעל זה זימנה יד-הגורל את הקמת קו-הייצור של טיל ה"ספייק" מתוצרת רפאל בעסקה שנחתמה עם פולין.
"תקלת מפעיל"
ביום הניסוי הגיעו לבסיס הצבאי הפולני נציגי רפאל ונציגי צבא פולין והמתינו בדריכות לירי של טיל ה"ספייק". בשדה שממולם הכין יגאל את הטיל לירי. הוא ידע שתוצאות הירי יקבעו את גורלה של העסקה, שהצלחתה מוטלת כעת על כתפיו. הספירה לאחור החלה, יגאל שיגר את הטיל, ונשימת הנוכחים נעתקה. "החטאה!" הכריז הפולני שצפה במשקפת ועקב אחר מעוף הטיל. כפי שראינו בסרט "תוצרת ז'יד", באותו רגע התכנס יגאל בתוך עצמו ומחה את דמעותיו. איש לא הבין מה קרה לטילן המיומן והמנוסה. לפולנים הוסבר שאירעה "תקלת מפעיל" והוחלט על שיגור טיל נוסף.
רק בדיעבד התברר כי יגאל הוא בן להורים ניצולי שואה, כמו רוב אנשי הצוות הישראליים למשא ומתן, ביניהם בנים של ניצולי MESKO. את התסריט שטווה כאן הגורל לא ניתן היה להעלות בדמיון הנועז ביותר. על כן ביקשנו מיגאל לספר בכתבה זו על זיכרונותיו ורגשותיו כילד שגדל בצל השואה וכמבוגר שמקדיש עשרות שנים מחייו לעבודתו ברפאל מתוך מוטיבציה עצומה לתרום לביטחון ישראל על מנת ש"לעולם לא עוד". בפרט ביקשנו מיגאל לשמוע על אותן דקות שבהן הוא נדרש לשגר טיל "ספייק" ישראלי אשר יוצר במפעל MESKO - אותו מפעל שבשנים ההן נרמסו ונרצחו בו היהודים כאבק-אדם, והיום מתקבלים בו הישראלים כאורחי הכבוד.
לגדול בצל השואה, לעבוד ברפאל
מספר יגאל: בבית לא דיברו הרבה על המלחמה, ורק מדי פעם נאמרו מילים בודדות כמו: "היה איום ונורא", "לא אכלנו חודשים", "הקור היה בלתי נסבל".
לא פעם שמעתי, בעיקר מפיו של אבי ז"ל סיפורים על העיירה היהודית בפולין, על חייו הצנועים בחיק המשפחה, על אימו הצדקת בתיה שחסכה אוכל לילדיה לבסוף מתה מרעב. קשה היה להאמין לסיפורים, וכילד לא תמיד רציתי לשמוע. רק לאחר התבגרותי חשבתי החמצה גדולה על כך שלא התעניינתי ולא שאלתי.
אני זוכר את אבי ישן כשלצידו על השידה כתבי שלום עליכם, שאותם קרא שוב ושוב ונזכר בילדותו ובדמויות הציוריות שתוארו שם - השדכן, השוחט, הרב שהרביץ (תרתי משמע) תורה בילדים הקטנים בחֵיידֶר.
לעולם לא אשכח את הגאווה של הוריי כשהתקבלתי ללימודי אלקטרוניקה. אבא אמר: שלא תהיה נגר (סְטוֹלֶר) כמוני, ואמא התרגשה כשהתבקשה לקנות לי חלוק לבן לעבודה במעבדה.
עבודתי ברפאל, שנמשכת קרוב ל-35 שנה, כוללת תקופה ארוכה של פיתוח טיל הנ"ט "גיל" וניסויים רבים בארץ וברחבי העולם. ה"גיל", הידוע בשמו הלועזי SPIKE-LR, הפך למותג בעולם ונמכר למספר רב של מדינות. צוות הפיתוח, שהיה לי למשפחתי השנייה, תרם להצלחתי ולהצלחת רפאל כולה, ואני גאה להיות חלק ממשפחת רפאל.
אין לי ספק שבזכות יכולתה והישגיה של רפאל להוות את חוד החנית בביטחון ישראל, אנו מאמינים שלעולם לא נוּבל עוד כצאן לטבח, ותמיד נשלוט בגורלנו.
ה"גיל" הוא חלק ממני ואני ממנו, והוא מהווה ציון-דרך בחיי הבוגרים. סגירת-המעגלים שלי היא מדהימה. תחילה הייתי שותף לפיתוח הטיל ומערכותיו וזכיתי להיות חלק מהצוות שהביא אותו להישגים, וכיום אני מתחיל תפקיד שבו אני אחראי על ייצור הטיל בכל המקומות שבהם הוא מיוצר בעולם.
ומה הרגשת בעת ניסוי ההדגמה, אנו חוזרים ושואלים את יגאל, שהחטאתו יוצאת-הדופן הדהימה את כל הנוכחים, והוא משיב: כאשר עמדתי על אדמת פולין והתכוננתי לשגר את הטיל מתוצרת רפאל, חשתי התרגשות רבה כאשר צפו ועלו בראשי כל זיכרונות-הילדות שלי מבית ההורים. לאחר ההחטאה הרגשתי החמצה גדולה. ידעתי כי אסור לתת לרגשות להכריע. השיגור חייב להצליח.
באותם רגעים הרגשתי את מה שאבא היה תמיד אומר לי לפני נסיעה לפולין: "תראה איך אנחנו היהודים, שאז היינו כקליפת השום, והיום אנחנו באים ומלמדים את הגויים שיעור בחוכמה, יכולת ועוצמה".
למותר לציין שהשיגור השני הסתיים בהצלחה, העסקה נחתמה והעיתונות הפולנית יצאה מגדרה בדברי ההלל והשבח לידע הישראלי שתורם היום גם לביטחונה של פולין.

הוסף תגובה