18 ינואר 2019,יום שישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דת בקהילה

במשגב והסביבה

פרשת "קדושים": יהונתן גרילק על פרשת השבוע

Share

פרשת "קדושים": יהונתן גרילק על פרשת השבוע

מערכת הפורטל
אימרה שבועית:
ומה עלה לנו מכל שיווי הזכויות שלנו בגולה? מברלין - ערש ההשכלה החילונית וההתבוללות - נפתחה הרעה.. ושוב נתחדשו הגיטאות, והגיטאות הפכו לבתי מטבחיים... {הרב משה אביגדור עמיאל}

סטטוס שבועי:
השואה באה וטפחה על פנינו. אם מדינה 'מתקדמת' ו'תרבותית' כגרמניה עוללה לעם היהודי מה שעוללה, איזו התקדמות ואיזו תרבות היא זו? לא זו בלבד שהתקדמות המדע והטכניקה לא מנעו את הרצח הנורא, אלא שהוא גם מן הגורמים הישירים שלו.
ציטוט שבועי:
הקשר בין האמנציפציה והאנטישמיות המודרנית הוא סיבתי ומהותי, והדבר כולל את האנטישמיות על כל גילוייה. {אליעזר ליבנה}
סיפור שבועי:
שאלה...
הנאצים כלאו 100 ילדים, ובכוונתם לרצוח אותם מחר בבוקר. הבן שלי נמצא ביניהם. אני יכול לשחד את השומרים כדי שישחררו את בני, אך אם אעשה זאת, הנאצים יחטפו ילד של מישהו אחר, כתחליף לבן שלי. רבי, האם מותר לי לשחד את השומרים בכדי שישחררו את בני? {שאלה שנשאל הרב אברהם אשרי בגטו קובנא}
פרשה שבועית:
פרשת קדושים {בא"י} / 'ראש גדול'
"לא תקום ולא תטור ואהבת לרעך כמוך אני ה'" {ויקרא י"ט י"ח}

כלום הצו "לא תקום ולא תטור", פירושו, שעל האדם לוותר על זכויותיו? וכיצד באמת ניתן להתגבר על רגשות הנקמה?
לכאורה, הפרשה דורשת מאיתנו דפוסי התנהגות כמעט לא בתחום היכולת האנושית. היא מציגה לפנינו נורמות של תגובה, הנוגדות את הספונטאניות שבן דורנו שר לה שירי תהילה. במבט ראשון הן נראות כדרישה להיכנע לאלימות, כשעל האדם שנעשה לו עוול לבלום את עצמו.
רש"י ממחיש לנו להלן סיטואציה של נקימה ונטירה:
אמר לו: השאילני מגלך.
אמר לו: לא.
למחר, אמר לו (הסרבן): השאילני קרדומך.
אמר לו: איני משאילך, כדרך שלא השאלתני.
זו היא נקימה.
ואיזו היא נטירה?
אמר לו: השאילני קרדומך.
אמר לו: לא.
למחר אמר לו (הסרבן): השאילני מגלך.
אמר לו: הא לך, איני כמותך שלא השאלתני.
זו היא נטירה. שנוטר איבה בליבו, אף על פי שאינו נוקם.
הבה ונרד לעומק הדברים.
ביקשת מידידך שישאיל לך את מגלו והוא סירב. הוא לא גרם לך כל נזק, לא פגע ברכושך. הוא בסך הכל מנע ממך טובת הנאה. אסור לך, אומר הפסוק, לנקום בו בתגובה על התנהגותו האנוכית.
תפקידם המתחלף של המגל והקרדום במשל זה, ממחיש לנו מה נאסר בנקימה ומדוע.
הפחת של המגל רב בהרבה מפחת הקרדום. המגל זקוק להשחזה ונפגם ביתר קלות. בהחלט יתכן שהסירוב להשאיל את המגל אינו נובע מצרות עין. יתכן בהחלט שבעל המגל חושש מן הנזק שיגרום השואל לכלי עדין זה. זכותו הלגיטימית לשמור על רכושו, אין הוא חייב להפסיד את כליו.
השואל שנפגע מסירוב בעל המגל, אינו מוכן להשאיל לו את קרדומו. כוונת הסירוב הינה אחת בלבד: לתת ביטוי לכעס ולשנאה הלוחשים עתה בלבו כלפי חברו.
התורה אוסרת תגובה של שנאה.
כאשר השני משאיל לו את הקרדום, אך מצרף את המשפט: "אתה רואה, אני לא כמוך, אני כן משאיל לך" - הוא עבר על איסור תורה של נקימה. על המשאיל להשאיל לו את חפציו בשמחה, ללא שמץ של רגשי כעס או התנשאות.
יפה מאד! ישאל השואל, האמנם יתכן לדרוש התנהגות הנקייה כליל מרגשות טבעיים? הלא אנו בשר ודם, יצורים עם תחושות, אינסטינקטים ויצרים?!
הינך צודק, ודאי לא ניתן לדרוש זאת מן האדם. על כן מסיים הפסוק האוסר נקימה ונטירה, במלים: "אני ה'".
ככל שגוברת בלב האדם ההכרה במציאות האלוקים, כן זוכה הוא למבט גבוה ומקיף ביתר שאת על החיים בכלל ועל מצבו כאדם בפרט. ככל שהכרה זו חיה ותוססת בקרבו, כן נמוגים מאליהם רגשות השנאה וצרות העין. אידיאל האהבה הגדול הממלא את הלב, ממס את תחושות המשטמה.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ולקחה'}
שבת שלום - חודש טוב - קיץ בריא - יהונתן גרילק
קטגוריה: 

הוסף תגובה