18 נובמבר 2018,יום ראשון

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

חוק ומשפט

במשגב והסביבה

עו"ד עופר הבר על תוקפה המשפטי של מגילת העצמאות

Share

עו"ד עופר הבר על תוקפה המשפטי של מגילת העצמאות

עו"ד עופר הבר
לרגל  יום העצמאות הקרב ובא, ננסה לקחת אתנחתה מסדר היום הרגיל ונחשוב לרגע, האם מגילת העצמאות אכן מגלמת בתוכה את הבסיס הרעיוני המשפטי של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית מעבר למהותה כהכרזה רשמית על הקמת מדינה ישראל, או שמא ערכים אלו היו ואינם?
עיקרי מגילת העצמאות
המסמך הרשמי שנחתם על ידי חברי מועצת העם הזמנית ביום הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח (14.5.1948), כלל 3 חלקים עיקריים:
1.       חלק היסטורי ובו תיאור מאבקו של העם היהודי לקבלת עצמאות מדינית בארץ ישראל
2.       חלק מעשי ובו ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ומוסדותיה
3.       חלק הצהרתי ובו ה"אני מאמין" של המדינה בתחומים שונים, תוך פירוט העקרונות שעל פיהם אמורה מדינת ישראל להתנהל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אין ספק, כי ההכרזה על הקמת המדינה היא המסמך הראשון שפרסמה מדינת ישראל, מסמך אשר שימש כמסמך הצהרתי הקובע את אופייה של המדינה כמדינתו של העם היהודי וכמדינה דמוקרטית. יחד עם התפתחות המערכת המשפטית, עלו שאלות פעם אחר פעם, כמו:  מהו מעמדה המשפטי של המגילה? האם היא חוּקה? האם היא חוק? ומה יקרה, חלילה, כאשר העקרונות הגלומים בה יעמדו בסתירה לחוקים שתחוקק הכנסת? מי יגבר על מי?
 
מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות
לאורך השנים ניתן להבחין בהתייחסות למגילת העצמאות במסגרת פסיקה ענפה של בתי המשפט, ובפרט של בית המשפט העליון. אין ספק, כי העמדה המשפטית הראשונית מצד בתי המשפט הייתה כי למגילת העצמאות קיים מעמד דקלרטיבי, וכי לא ניתן לייחס לה ערך אופרטיבי. אבל לעיתים, בייחוד בעת דילמות ושאלות הטומנות בחובם פרשנויות ללא תשובה, היוו מגילת העצמאות והזכויות המעוגנות בה כלי נוסף לפרשנות ולסיוע במציאת פתרונות והחלטות, הכול לפי העקרונות והערכים של מגילת העצמאות.
יחד עם זאת, מערכת המשפט לעולם לא התייחסה למגילת העצמאות כמעין "חוקה" למדינת ישראל. כלומר, עם כל הכבוד למילות כבדות המשקל במגילה, עדיין אין לה כוח משפטי קונסטיטוציוני בכדי לבטל חוקים הסותרים אותה.
 
האם יש חוקה בישראל?
במדינת ישראל אין חוקה פורמלית, אלא ישנו מסמך חוקתי שמפרט את עקרונות היסוד של המשטר – מגילת העצמאות. אך מסמך זה אינו בעל תוקף משפטי מחייב כמו חוקה, למרות שבמגילת העצמאות אכן הופיעה התחייבות לכינון חוקה ע"י הכנסת. אולם במשך השנים לא נחקקה עד כה חוקה, כאשר הסיבות העיקריות לכך, היו מפלגות הדתיים אשר מתנגדים עד היום לכינון חוקה, כיוון שחוקה מעשי ידי אדם תוכל לסתור את התנ"ך, והיו גם כוחות פוליטיים שמשכו לכיוונים שונים.
 
חוקי יסוד במקום חוקה
לאחר שהתברר כי לא ניתן להסכים על כינון חוקה עצמאית המוסכמת על כל חלקי העם, החליטו כפשרה, באמצעות הכנסת, להכין חוקה שתהיה בנויה פרקים-פרקים באופן שבו כל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו, ובסופו שדבר, יאוגדו אותם פרקים לחוקת המדינה. ואכן בשנות ה-90 החלו עקרונות מגילת העצמאות להתקיים בדמות שני חוקי יסוד ראשונים העוסקים בזכויות האדם: "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ו"חוק חופש העיסוק". בדרך זו ניתן היה להכיל את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי ששאפו אותם אלו שכתבו את מגילת העצמאות ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל .
מעמדה של מגילת העצמאות כיום אינו ברור ונשאר ללא הכרעה ממשית. לעיתים היא משמשת ככלי עזר לפרשנות ולעיתים כמקור עצמאי לזכויות אדם. הנושא נשאר פתוח ונתון כאמור לפרשנויות שונות, אולם רובנו מסכימים כי למסמך ההכרזה על הקמת המדינה יש מעמד של מסמך יסוד המנחה את בתי המשפט ואת רשויות השלטון השונות, והשומר בכל עת על אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל
בברכת יום עצמאות שמח!
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
לקבלת ייעוץ משפטי, שאלות או פניות מצד הקוראים, ניתן לפנות אל עו"ד עופר הבר באמצעות הטלפון הנייד  054-3552544 ו/או דואר אלקטרוני  .law@ohaber.co.il
אין בכתבה זו משום ייעוץ משפטי אישי והאמור בה אינו מהווה תחליף לכך והסתמכות על המידע כאן הִנה באחריות הקורא בלבד.
יובהר, כי זכויות היוצרים במאמר זה הנן של עו"ד עופר הבר וכי אין להעתיק ו/או לעשות במאמר כל שימוש ללא הסכמתו.
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness