15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

תלמידים ונוער

במשגב והסביבה

המסע לפולין –נכון או לא? האם יש אלטרנטיבה ומהי?

Share

המסע לפולין –נכון או לא? האם יש אלטרנטיבה ומהי?

מאת נועה צוק
מהי הדרך ללמד את זיכרון השואה ומה אנחנו רוצים ללמד?
כחלק מקידום מערכת החינוך במשגב, מתקיימות ועדות חינוך מדי כחודשיים, בראשותי ובראשות יו"ר וועדת חינוך אילן מאייר. מטרת המפגשים היא לבחון ולהציע תהליכים לקידום התפיסה החינוכית במשגב, כשבלבה חדשנות פדגוגית וחיבור הקהילה לעשייה החינוכית.
בישיבת הוועדה שהתקיימה בתאריך 21.3.16, בוצע בין היתר דיון מעמיק בנושא המסעות לפולין.
בוועדה השתתפו, מעבר למשתתפים הקבועים, גם אורן דרמון מנהל בית י"א-י"ב בבי"ס אסיף משגב, הדס להמן מבי"ס עומר משגב, ד"ר דפנה הרן מבית הספר "לאו בק", גדעון טרן מעצמון (עוסק היום, כיועץ חיצוני, בהטמעת תרבות הערכה במערכת החינוך במשגב ובעל ניסיון רב בהובלת מסעות לפולין ובפיתוח אלטרנטיבות למסעות אלה) ונציג תלמידים משכבת י"ב נדב שיאון.
בדיון הוצגו טיעונים בעד ונגד המסע לפולין שבבסיסם עמדו תפיסות שונות הנוגעות לבשלות תלמידי התיכון, לחוויה החברתית, ללחץ חברתי, לאחריות מערכת החינוך לתוכנית ולהעברתה, לאלטרנטיבות למסע בארץ ומחוצה לה, לעלויות המסע ועוד.
ד"ר הרן הציגה את עיקרי תפיסתה למסע האלטרנטיבי שגיבשה אצלה בביה"ס, מתוך השאלות על מטרת הנסיעה לפולין ועל מוטיבציית ההורים והילדים. היא הציגה תוכנית למסע לברלין עם 16 תלמידים, מסע שהובילו שתי מורות, אשר היה השיא של תהליכי לימוד היסטוריים. ההדרכה במסע התבצעה הן ע"י המורות והן ע"י התלמידים. הסיור התמקד ב-4 נושאים: המשטר הנאצי, החיים היהודיים, המלחמה הקרה וברלין היום. עוד ציינה ד"ר הרן כי יש חשיבה לייצר מסע משולב של 6 ימים בברלין ובסביבתה, לחצות לפולין ולהיות שם עוד 4 ימים, ולסיים במפגש עם נוער פולני.
היא הציגה מסע אלטרנטיבי נוסף – מסע בן 4 ימים בחברה הישראלית, שמטרתו להכיר את עצמנו ואת החברה הישראלית על כל בעיותיה, אתגריה וגווניה.
אורן דרמון הציג את המסע לפולין כפי שהוא מתנהל היום באסיף משגב, בדגש על חוויה חינוכית חיובית ומעניינת, חוויה שכוללת הדרכה חיצונית מקצועית מאוד עם גישה הומניסטית ולא מיליטריסטית. המסע האחרון לפולין של תלמידי משגב היה מוצלח – הוא היה מאוד הומניסטי, מאוד מתון ומותאם לגיל הילדים.
הדס להמן מעל יסודי עומר משגב (ביה"ס לחינוך מיוחד) הדגישה את שילובם במסע של ילדי החינוך המיוחד עם ילדים מהחינוך הרגיל, שילוב המהווה עבורם ערך מוסף מבחינה אישית וחברתית. אולם היא הדגישה ששילוב כזה יכול היה להתבצע באופן לא פחות מוצלח גם במסע בחברה הישראלית.
גדעון טרן הציג את עמדתו שלפיה עם הזמן הפכו המסעות לפולין לתעשייה ולעסק, כאשר מנהלת פולין היא זו שמכתיבה לביה"ס לו"ז, תכנים, חלונות זמן, עלויות, הדרכות וכו'. לתפיסתו, לא יכול להיות שבנושא כל כך מרכזי לעיצוב התודעה והתפיסה של הנער והבוגר בישראל, תהיה תוכנית שהיא בחירה ולא חובה, תוכנית שלא מורי ביה"ס ומחנכיו יובילו אותה, אלא גופים חיצונייםטרן הציע לבצע הערכה על המסעות לפולין במשגב ולבחון האם המטרות שהוגדרו מושגות. במקביל הציע לגבש אלטרנטיבה של למידת נושא השואה והשלכותיו בחברה הישראלית.
התלמיד נדב שיאון, שבחר לא לצאת למסע, העלה את השאלה האם יש הצדקה למסע לאור העלויות והמסחור שנגזרים מקיומו. לדבריו, ראוי יותר לפגוש את ניצולי השואה בארץ ולהאריך את הביקור ב"יד ושם". שיאון הדגיש כי להבנתו, אם היה יוצא למסע, לא היה לומד דבר מעבר לנושאים שכבר למד בכיתה י"א. עוד ציין כי לא ראה שום שינוי שחל אצל חבריו ששבו מהמסע, על אף שהעידו על שינוי כזה.
אילן מאייר ביקש להדגיש כי מנקודת מבטו כיועץ ארגוני, היציאה לפולין מהווה תהליך שמטרתו "לצרוב" את הלמידה דרך חוויה עוצמתית – אך ביציאה של בני הנוער לחו"ל בגילאים הללו מתווספים לחוויה הרבה מאוד "רעשים". "רעשים" אלה עלולים להפריע גם ללמידה, ובעיקר לעיצוב התודעה של הנערים. לדבריו, ניתן לייצר את אותו תהליך גם במסעות בארץ, עם הרבה פחות "רעשים" וע"י סגל ביה"ס, כחלק מהתהליך החינוכי,  ללא שימוש בהדרכה חיצונית.
עוד הדגיש מאייר שבדיון עלו מספר תובנות משמעותיות, והוא תמך בביצוע הערכה על המסעות לפולין. בתום למידת תוצאותיה יוקם צוות בית ספרי שיגבש אלטרנטיבה למסע, אלטרנטיבה שבאמצעותה ניתן יהיה לקבל החלטות "אמיצות."
אם אנסה לסכם את הדברים שנשמעו ואיך להמשיך קדימה, אומר כי אנו מכירים את המסע לפולין כשיאו של תהליך מורכב, תהליך שבו נחשפים תלמידינו לאחד מהנושאים הטעונים והחשובים בעיצובם כבני נוער בחברה הישראלית. בדיון המורכב שהתנהל בוועדה נשמעו דעות לכאן ולכאן בדבר נחיצותו של המסע לפולין ובדבר האלטרנטיבות שניתן לייצר. הדיון פתח, ללא ספק, מקום לחשיבה יצירתית ומחודשת.
הוועדה הציעה לבצע הערכה על המסעות לפולין במשגב ולבחון האם המטרות שהוגדרו מושגות.
כמו כן, במקביל, תיבחן ותגובש אלטרנטיבה של למידת נושא השואה (באתרים השונים ברחבי הארץ) והשלכותיו בחברה הישראלית כדוגמת ה"מסע בחברה הישראלית". מסע זה מהווה חוויה משמעותית עבור בני הנוער. הדבר דורש שינוי תרבותי ומצריך חשיבה בנוגע לתהליך שרוצים להעביר לנוער במהלך שנותיו בתיכון.
תהליכי חשיבה מסוג זה מתנהלים במיטב מערכות החינוך בארץ, ולדוגמה, למדנו שבימים אלה החליטה גם הגימנסיה הרצליה בתל-אביב, בגיבוי ובשיתוף הורים ותלמידים, לא להמשיך לקיים מסעות לפולין ולהמיר אותם בתהליכי למידה עמוקים ומגוונים יותר של נושא השואה בארץ.
אשמח לתגובות ולהמשך השיח החינוכי.
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness