11 דצמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

qtgvryvt
1170x128
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
qtgvryvt
1170x128

גיא טנא מספר לכם על האלבום החמישי של אמאל מורקוס "Fattah al Ward"

Share

גיא טנא מספר לכם על האלבום החמישי של אמאל מורקוס "Fattah al Ward"

גיא טנא
אלבום חמישי לזמרת הגלילית הוותיקה אמאל מורקוס. אלבום מלא אמירה נשית, פוליטית, אזרחית ואנושית ורצוף שירת משוררים ארצית ושורשית.
הדיסק נפתח עם "כביר אל אלב" (Heart to Heart ) למילים וללחן של פיראס רובי – איש התיאטרון העכואי, בתזמור של המוסיקאי הגלילי אורי שפי. זהו שיר חלום עם הרבה עוצמה, הרבה מעוף, דרמטיות ונשיות, יופי של פתיחה.
"סוט אל מרה" (Woman's Voice ) למילים של מורקוס, בלחן ותזמור של נאסים דקוואר – הכנר המחונן  מתרשיחא, ואיש "בוסתן אברהם" בעבר. זהו שיר אמיץ שעוסק בנשיות, בתפקידיה המצופים ובכוחות הדרושים כדי להתמרד, לצאת כנגד. שיר שעשוי להיות קלאסיקה בהתהוות.
שיר הנושא, "פתח אל ווארד"  (The Roses have Blossomed ) למילים של תאופיק זייאד המשורר הנצרתי הנודע וללחן נוסף של נאסים דקוואר. התזמור הפעם שייך ל מהראן מורעב – נגן הקאנון מאנסמבל "וותר". השיר שנקרא על שם מנהג פלסטיני עממי בחתונות הוא שיר אנטי-מלחמתי, שיר שמעמת את המאזין היהודי עם אמת צורבת: עבור השיר הזה, השורות הפסטורליות של אלף סולמות גפנים, של אסופת קרני אור, המופרעות על ידי טנקים מדממים/ארורים , הוא הוא חלק ממה שמפריע ,קוטע, מפר את ההרמוניה עם הטבע ועם השלווה. מורקוס מגלה, ולא בפעם הראשונה, אומץ מרשים כיוצרת.
אהבתי מאד את "אנא פי'לחאלה"  (In the Field ) למילים של סלאח ג'אהאן וללחן ולתזמור של מהראן מורעב. זהו שיר אהבה יפהפה ומלא שמחה ותזמור בעל טעם ותיק וטוב. עוד נשא חן בעיניי " אנתזרהה" (Wait for her ) למילים של המשורר הפלסטיני הגדול מחמוד דרוויש וללחן ולתזמור של מורעב. זהו שיר אהבה חושני ומלא מסירות, מהשירים היפים באלבום. אהבתי את התזמור המעניין של מהראן מוראב שהבין היטב את ההקשר הדרמטי והסיפורי של הטקסט של דרוויש ונתן לכך גיבוי ופרשנות משלו – בעיבוד המעניין והמפתיע שלו.
" אולנוהא" (I Declare ) מתחיל שלב של קרשצ'נדו פוליטי באלבומה של מורקוס. למילים של המשורר הדרוזי פלסטיני סמיח אל קאסם וללחן של ג'עפר חסן ערכה מורקוס טקסט ושרה בא-קאפלה שכבר זכתה לשבחים בעיתונות:
"כל עוד יש לי מטר אדמה/ עץ זית, לימון, צבר ואביב" שרה מורקוס בא-קאפלה. וכבר הילל זאת מבקר "הארץ" ואין לי אלא להחרות ולהחזיק אחריו היות שיש כאן שיר יוצא דופן בעוצמתו, כאשר השירה העוצמתית והמהדהדת של מורקוס לא נופלת בעזוזה מעוצמת הטקסט העז.
ב " Rebel Like Che Guevara" ללחן של קרלוס פואבלה – המוסיקאי הקובני, בשיר Hasta Siempre (בספרדית: "לתמיד"), ובתרגום ועריכה של בנה של מורקוס, פיראס זרייק, מורקוס נוטלת מהלהט הדרום אמריקאי ומביאה אותו אל בני עמה. מורקוס שרה על לפיד המאבק וקולה נהדר ומעורר בי, בשכנה למרחב הגליל, תחושה של אי נוחות. האם ההרמוניה של הדו קיום בגליל היא בגדר אשליה בלבד? האם אמנית מרשימה כמו מורקוס קוראת לבני כפרה – כפר יאסיף, ולבני האזור להרים לפיד מאבק? נגד מי? נגדי? אולי נגד הממשל ובעד כל רודפי הצדק?
השאלות אינן נוחות ואולי כך תהיינה אף התשובות. בכל מקרה, אמנות נועדה לעורר שאלות ומחשבות ובכך מורקוס כבר הצליחה. והתקווה, אל אמאל, מפעמת באלבום בחוזקה.
קטגוריה: 

הוסף תגובה