15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
qtgvryvt
qtgvryvt

שוקי ברנדווין על "משבר הפליטים הקובניים – 2016"

Share

שוקי ברנדווין על "משבר הפליטים הקובניים – 2016"

שוקי ברנדווין
45,000 פליטים קובניים הגיעו לארה"ב במהלך שנת 2015. המלחמה הקרה הסתיימה מזמן, קובה נחלצה מאמברגו אמריקני קשוח, עם הכרזת הנשיא אובמה על הפשרת היחסים בין המדינות בתחילת שנת 2015, וגל פליטים ענק נולד באחת. 
פליטים אלו יוצאים בדרך עקיפה לאקוודור, המדינה היחידה שאינה דורשת ויזה מאזרחי קובה, וממשיכים את דרכם במסע יבשתי, דרך ארצות מרכז אמריקה, במטרה לחצות את הגבול לתוך שטחה של ארצות הברית. 8000 פליטים קובניים נתקעו מאז דצמבר 2015 בקוסטה ריקה, כאשר ניקרגואה החליטה לסגור את גבולה וחסמה את דרכם לארה"ב. כ- 2000 גולים נוספים נתקעו בפנמה כאשר קוסטה ריקה החליטה שדי לה. היא מנעה את מעברם לתחומה ואף איימה לנתק עצמה מאיחוד מדינות מרכז אמריקה אם לא תימצא דרך לשחרר את הגולים ממנה.
הפליטים הללו אינם פליטי מלחמה הנסים על חייהם, הם אינם גולים פוליטיים מארצם, הם מהגרי איכות חיים. רוב המהגרים אלינו מסודאן ואריתריאה מגיעים גם הם על מנת לחפש פרנסה למחייתם, אך בניגוד להם, רובם של הפליטים הקובניים התקועים בקוסטה ריקה הִנם אקדמאים, רופאים ומהנדסים המתפרנסים בשכר שוויוני נמוך במדינה סוציו-קומוניסטית מתפוררת, מדינה המנציחה "שוויון בעוני". הם בטוחים שיצליחו יותר במדינה קפיטליסטית.
מהרגע שבו הכריז אובאמה על סיום העימות עם קובה נפתחו השמים והים בקובה, משרדי נסיעות צצים ברחבי המדינה וניתן לצאת ממנה כפי שלא היה מאז מהפיכת פידל קסטרו וצ'ה גווארה בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת. ההפתעה טמונה בתשובה לשאלה למה לצאת כאשר השנים הרעות כבר מאחור והעתיד בפתח.
הסיבה לזרם ההגירה הקובנית לארצות הברית מקורה במדיניות ארה"ב עצמה. ארה"ב נקטה בשנת 1966 במדיניות של "פריבילגיות" בסגנון: "קובני שיגיע לא יגורש", או כפי שהם מכנים זאת: “wet-foot, dry-foot, policy” שלפיה הגולים הקובניים שחצו את הים והניחו רגלם על אדמת ארה"ב לא יגורשו ממנה כגולים ממדינות אחרות, אלא יורשו להישאר בתחומה ולבקש אשרת תושב קבע כעבור שנה ויום אחד. ארה"ב נאלצת לממש הבטחתה ההומנית מאז שהמציאות השתנתה, כאשר הסירה את מסך האמברגו מעל קובה... כך נוצר זרם מהגרים שהיא לא ציפתה לו.
כל זה מתרחש בזמן שהוואנה בירת קובה היא העוגה החמה של היזמות העולמית, כל אחד רוצה נתח, אבל הקובניים למודי ניסיון – הם בורחים.
ארה"ב נתונה כיום בביקורת חוץ קשה על המדיניות המקלה שהיא נוקטת בה כלפי הפליטים הקובניים, בעוד היא מגרשת פליטי ארצות אחרות – מחד גיסא, ומאידך גיסא – קיימת ביקורת פנימית המתנגדת לקליטת זרם המהגרים החדש. הפליטים הקובניים יודעים זאת, מספרם הרב בפרק הזמן הקצר מעיד על חששם שארה"ב תשקול שנית ותשנה את מדיניותה.
 
העיקרון המניע פליטים של איכות חיים לא השתנה, השאיפה להגר למקום מבטיח יותר היא שאיפה קדומה. המנוע של מהגרים אלו כיום, הוא הטלפון הסלולרי וה"גוגל". הם משמשים "סוכני הגירה". בתחילה מגיעים פליטי "פיילוט" בודדים, ייתכן שיתקבלו בקלות יתרה עקב ראשוניותם וייתכן שלא. הם ידווחו לקרוביהם "הצלחנו והתקבלנו", או "מסוכן", "אין פרנסה".
דבר זה מתרחש גם אצלנו. כאשר מדינת ישראל הקשתה על המהגרים ע"י שהייה ארוכה במתקני כליאה, הצטמצמה ההגירה הבלתי חוקית מסיני לשטחנו. כאשר בית המשפט חייב את המדינה, החל משנת 2015, להקל על מדיניות ההגירה – גבר זרם המהגרים באופן מיידי.
לפני 100 שנה נעו ונדו פליטי המהפכה הקומוניסטית ומלחמת העולם הראשונה עם מכתב המלצה ל"דודה מאמריקה". כיום משמשים הסלולר ו"גוגל" גם את המהגר הקובני בדרכו אל מימוש החלום האמריקני. 

קטגוריה: 

הוסף תגובה