20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

qtgvryvt
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
qtgvryvt
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1

גידי אהרוני על מיחזור, צרכנות ושכונות ירוקות

Share

גידי אהרוני על מיחזור, צרכנות ושכונות ירוקות

גידי אהרוני
סוגיות משפטיות בחיי היום-יום
הכותב הנו תושב משגב, בעל משרד בכרמיאל ובחיפה, מעניק ליווי וייעוץ משפטי מקיף לחברות, ללקוחות עסקיים ופרטיים בהתמחות מיוחדת בדיני חברות וחוזים, בדיני תעבורה ובמשפט פלילי.
מידע נוסף ניתן לקרוא בהרחבה באתר האינטרנט של המשרד: www.ohaber.co.il
הבלחת המיכלים הכתומים ביישובי משגב, מבשרת שינויים בהרגלי הפרדת הפסולת שלנו. השבוע נשאלתי על ידי חבר מעצמון: "למה בכלל אנחנו מפרידים פסולת? הרי אין מי שיקלוט את הפסולת המופרדת ואין בישראל תשתית למיחזור, בסוף ממילא הרי מערבבים הכול ומטמינים במטמנה...".
דברים אלה ממחישים חוסר ידע בנושא המיחזור, לפחות של חלק מהציבור. כיוון שכך יופנה הפעם זרקור הקיימות של המדור לנושא המיחזור.  בכתוב להלן ננסה להעלות למודעות הציבור כמה עובדות, עובדות שבלהט העשייה היומיומית נדחקות לקרן זווית ונשכחות. 

למה למחזר?  
לשאלה זו מספר תשובות, שכולן נכונות: הותרת משאבים לדורות הבאים, חיסכון באנרגיה לייצור מוצרים חדשים וחיסכון בחומרי גלם ובכסף שהושקע בכל מוצר שאנו משליכים לפח. תשובה נוספת שאליה רובנו אינו מודע, היא משך התכלות החומרים שמהם עשויים המוצרים שאנו צורכים.
חלק מהחומרים מתפרק באופן טבעי על ידי אורגניזמים שונים. אורגניזמים אלה מנצלים את חומרי הגלם הארוזים במוצר שנזרק לפח ומכלים אותו תוך זמן קצר יחסית (יחסית למשך חיי אדם...), ובכך מסייעים לשמירת הניקיון. רוב המוצרים אינם מתכלים כל כך מהר או שאינם מתכלים כלל (ר' רשימה חלקית של חומרים שמהם עשויים מוצרים נפוצים המשמשים אותנו ושל זמן התכלותם). זמני ההתכלות (לקוחים ממקורות שונים) מצביעים על תשובה נוספת ולא פחות נכונה לשאלה: "למה למחזר?" אם לא נמחזר נוצף בפסולת שתגזול עוד ועוד שטחים פתוחים שיידרשו לאחסון רב שנים של עוד ועוד מוצרים, מוצרים שאיש אינו עושה בהם שימוש ושנערמים וסותמים עוד ועוד מטמנות.  

מי מרוויח ומי מפסיד?
חיינו מוצפים בבליל פרסומות עצום. המדיה התקשורתית כולה מתפרנסת מהמאמץ הבלתי נלאה, מאמץ המנסה להניע אותנו לקנות, לצרוך ולרכוש שוב ושוב מוצרים חדשים יותר, אופנתיים יותר, מתוחכמים יותר, או זולים יותר (יש מבצע...). מאמצי שיווק אדירים מושקעים כדי לשכנע אותנו שהמוצרים בפרסומת חיוניים לנו ושכדאי לנו לשלם את כספנו תמורתם. כל מוצר שאנחנו קונים ארוז באריזה גדולה ומושכת הנזרקת לפח, לעיתים עם המוצר הקודם שסר חִנו...

שלושת ה- R-ים
השינוי שיכולים לחולל המכלים הכתומים אינו רק בנושא ההפרדה. זו הזדמנות לבחון את הרגלי הצריכה שלנו ולברר עד כמה אנו באמת זקוקים לכל מה שאנו קונים. זו ההזדמנות לשוחח ולהפנים את שלושת ה-R-ים הידועים: Reduce, Reuse, Recycle שפירושם:
Reduce- הפחתה:  פחות קניות, שימוש בפחות מוצרים, פחות פסולת לפחים.
 Reuse - שימוש חוזר: מיצוי הקיים, שימוש (ככל הניתן...) במוצרים המצויים כבר בידינו, במקום לקנות חדשים.
Recycle – מחזור: אם כבר איננו משתמשים במוצרים, ננסה לאלתר שימוש אחר בהם או שנאפשר זאת למישהו אחר. אין כזה? נעביר אותם למחזור ולהפקת חומרי הגלם שבהם, לצורך ייצור מוצרים אחרים.
מחמת קוצר היריעה קוצרה מאוד התייחסות המאמר לנושא המכלים הכתומים. את המאמר המקורי ששמו "חדשות המחזור" הכולל מידע נוסף, יכולים המעוניינים לקרוא בגרסתו הדיגיטלית בכתובת
 http://www.a-maane.com או באתר "א. מענה" בגוגל.

תקן שכונות ירוקות 
בגיליון הקודם הוצגה במדור זה טיוטת מסמך עקרונות חדש. מטרת המסמך היא התוויית אמות מידה לתכנון ולהקמת שכונות מקיימות, שכונות הראויות לתואר "שכונה ירוקה". בהמשך אמור מסמך זה להפוך לתקן שפרקיו הם: "מהי שכונה מקיימת", משאבים ותשתיות, משילות, כלכלה ומסחר, המרחב הציבורי, תנועה ותחבורה. הבטחתי שבגיליון זה אתחיל לסקור את פרקי התקן. נתחיל...

מהי שכונה מקיימת?
פרק זה עוסק בהגדרת מאפיינים פיסיים וקהילתיים המגדירים שכונה ושכונה מקיימת. מפאת קוצר היריעה אמנע מציטוטם של מאפייני השכונה. אסתפק באמירה שלמרות שהמסמך נכתב עבור שכונות עירוניות, הגדרתו מתאימה בהחלט ליישוב במגזר הכפרי או לחלק ממנו. את ההגדרה לשכונה מקיימת אני מעתיק בשלמותה:
"שכונה מקיימת היא מקום שמאפשר לתושביו לנהל חיים טובים ובריאים. השכונה המקיימת מושתתת על עיקרון הקיימות המשלב ומאזן בין ערכים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. בנושאי סביבה היא מדגישה היבטים כגון שמירה על הטבע, חיסכון במשאבים, מניעת מפגעים וזיהומים ותכנון איכותי המבקש לשפר את רווחת התושבים. בנושאים חברתיים-קהילתיים היא מדגישה את הצורך במתן תחושת שייכות, עידוד אזרחות פעילה, שיתוף ציבור בתכנון ובניהול וקיומו של מגוון אנושי. בנושאים כלכליים-מסחריים היא מדגישה עקרונות כגון עירוב שימושי קרקע, יצירת מגוון תעסוקתי בשכונה, פיתוח הכלכלה המקומית ועידוד עסקים מקומיים".
 
אין לי ספק שאף כי ניתן לשפר ולתמצת את ההגדרה, רוחה תואמת את רוח רוב יישובי משגב. יתר פרקי התקן המוצע יוצגו  במדור הבא.

הוסף תגובה

randomness