14 נובמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

טכנולוגיה ותקשורת

במשגב והסביבה

אי-אפשר לפנות!

Share

אי-אפשר לפנות!

פורטל משגב-לינק

ילדים ממשגב מציעים פתרון לאיי הפלסטיק באוקיינוס השקט
באוקיינוס השקט מצויים איים טבעיים רבים, מושא חלומות לטיולים. אולם יש בו גם שני איים שעשויים מפלסטיק. זרמי הים מרכזים פסולת פלסטיק מרחבי האוקיאנוס לשני מוקדים עיקריים שגודל כל אחד מהם הוא בערך בגודלה של טקסס.
קבוצת ילדים מ"מאמירים רובוטיקה" ביסודי משגב הגו רעיון לאיסוף האיים הללו.
 
מהו "מאמירים רובוטיקה" ומהי תכנית first FLL?
במסגרת חוגי "מאמירים" ביסודי משגב, מתקיים זה שנים "מאמירים רובוטיקה".
במסגרת המאמירים, המונחה ע"י הוריהם של תלמידים בביה"ס, משתתפים תלמידי כיתות ה' ו-ו' בתחרות של תכנית first FLL ישראל.
תכנית first FLL שמה לה למטרה לחשוף תלמידים צעירים לעולם האמיתי של אתגרים הנדסיים, על ידי בניית רובוט לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובה אתגרים ונושאים. תהליך העבודה של הקבוצה נועד לאפשר לתלמידים להתנסות בבניית רובוט, להכיר מקרוב עקרונות מדעיים כבסיס לעבודתם, לחקור באופן מעמיק אתגר מדעי אמיתי, ובעיקר – ללמוד על שיתוף פעולה ועל חשיבה מדעית משותפת.
הקבוצות השונות ברחבי העולם משתתפות בתחרויות אזוריות, ארציות ובתחרות עולמית.
התחרות מתחלקת ל-3 חלקים: ערכי FLL, הרובוט ופרויקט החקר.
חברי קבוצת הרובוט הם: מעיין סלומון, שלי קליימן, מאיה הררי, שחר אייזנמאיר, יועד שפר, יאיר רימון, רותם גורביץ' ורועי ליבנה.
את הקבוצה כולה מלווים 5 מנטורים: רונן שפר, ענת ליס, עדנה ולנסי און רימון ולינוי רותם.
כמו בכל שנה, גם הפעם קיבלה קבוצת הרובוטיקה משימה – למצוא פתרון מקורי לאתגר מדעי, כאשר הנושא השנתי שנבחר הוא פסולת.
קבוצת הרובוטיקה של כיתות ה' ביסודי משגב, הקרויה Tiger Fly התחלקה לשתי קבוצות משנה, האחת עוסקת בבניית הרובוט ובתכנות שלו, והשנייה מתמקדת בפרויקט החקר.
 
מהי הבעיה שאִתה מתמודדת קבוצת החקר?
על פי דרישות התחרות, צריכה קבוצת החקר לחקור בעיה ממשית ואמיתית, בעיה שמדענים ומהנדסים של היום מתמודדים עִמה, לפתח פתרון חדשני לבעיה הזו ולשתף את השופטים, את הקבוצות האחרות ואת האורחים בממצאיהם.
קבוצת החקר מונה 3 תלמידים: דן ולנסי, שגב פיסטל ותמר זלינגר.
הקבוצה בחרה להתמקד באיסוף פלסטיק מהים, ובאופן מיוחד, לנסות למצוא פתרון לאיי הפלסטיק באוקיאנוס השקט.
כיום כמעט ואין אמצעים לאיסוף פסולת מהים, לעומת זאת, יש אנשים שמתמקדים במניעת הגעת הפסולת לים.
למשל: בחור הולנדי בשם boyan slat, שהגה רעיון למניעת הצטברות הפסולת בים באמצעות מצוף מעוגל הממוקם בים, כך שהזרמים מרכזים את פסולת הפלסטיק בתוכו.
זה עדיין לא מסלק את הפלסטיק שכבר נמצא בלב ים.
 
מהו הפתרון המוצע ע"י קבוצת החקר?
איי הפלסטיק מצויים האחד באזור קליפורניה, והשני באזור יפן. הפתרון מבוסס על מכלית בגודל של כ-123,000 טון שיוצאת מקליפורניה לכיוון יפן, ובדרך אוספת את הפלסטיק מהאיים וממירה אותם לנפט.
לחרטום המכלית מחוברת כף טרקטור גדולה עם חורים, המרימה את הפלסטיק הצף ומסננת את המים. הכף מכניסה את הפלסטיק לתוך מדיח כלים תעשייתי המשמש בתור מתקן שטיפה. הפלסטיק נשטף במדיח ממלח, מאצות ומלכלוך נוסף שדבק בו. המים שבהם משתמש המדיח הים מי ים מותפלים.
מהמדיח עובר הפלסטיק למתקן שממיר פלסטיק לנפט. מתקן זה מבוסס על מכונה של בחור יפני שהמציא שיטה להפיכת הפלסטיק למוצר שימושי.
הנפט הנוצר מאוכסן בבטן המכלית, ונמכר לצרכנים עם ההגעה ליפן.
את האנרגיה עבור מנועי הכף ומתקן ההמרה מייצרים בעזרת לוחות סולאריים וטורבינות רוח.
 

יתרונות וחסרונות של הפתרון המוצע
הפתרון המוצע מאפשר ניקוי של האוקיאנוס, ושל סביבת האיים בפרט, בזמן קצר יחסית. כמו כן, המרת הפלסטיק על המכלית חוסכת בעלויות ההובלה אל החוף, כיוון שנפח הנפט המופק קטן משמעותית מנפח הפלסטיק. המרת הפלסטיק לנפט גם מעודדת כלכלית את ניקיון האוקיינוסים והימים.
יחד עם זאת, לפתרון גם חסרונות: הוא יעיל במאגרים גדולים של פלסטיק, ופחות יעיל עבור פלסטיק מפוזר. בנוסף, פלסטיק מכיל עוד חומרים חוץ מנפט, וכאשר מפרידים את הפלסטיק מהנפט נשארים עם פסולת נוספת.
מעבר לרווח הכלכלי ממכירת הנפט, הרווח האמיתי הוא הרווח האקולוגי: ניקיון האוקיינוס ומניעת הפגיעה בבעלי החיים והצמחים החיים בו.
 
מה למדנו במהלך החקר?
במהלך החקר למדנו על זיהום האוקיינוסים והימים, ועל הבעיות שנגרמות בעקבותיו. נפגשנו עם מומחים שעוסקים בנושא: דרור אנג'ל, שירה פרימן וגליה פסטרנק. עבדנו בשיתוף פעולה והגענו לתוצאות מרשימות.
אנחנו מקווים שהפתרון שלנו ייצא לפועל ובסופו של דבר יביא לפתרון בעיית זיהום האוקיינוסים.

הוסף תגובה

randomness