11 דצמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
1170x128
1170x128
qtgvryvt
qtgvryvt

אם תרצו – הן זו הגדה ומעשה

Share

אם תרצו – הן זו הגדה ומעשה

פורטל משגב-לינק
 
רם לוינסון: "יש לנו שיתופי פעולה עם המוסדות האקדמיים ואנחנו מעוניינים להרחיב אותם כי אנחנו מאמינים שקמפוס כזה, ללא זיקה למוסדות האקדמיים מפספס משהו. לכן, על פי ראייתנו, לשילוב בין האקדמיה לבין תעשיית ההי-טק יש ערך מוסף, ואנחנו פועלים ונמשיך לפעול על מנת ליצור את החיבורים ביניהם בפארק שאנו מקימים".
 
רון שני: "אני מאמין בפרויקט פארק תעשיות הי-טק בר-לב כמחולל שינוי משמעותי באזורנו, ולכן הצגתי אותו במסגרת היוזמה הממשלתית לגיבוש תוכניות אסטרטגיות לגליל. בוועידת הגליל שנערכה לא מזמן בעכו, דיבר עליו ראש הממשלה נתניהו כאחד הפרויקטים המשמעותיים באזורנו"
 
יעל לביא: "לא מספיק לדבר תמיד על היופי של הגליל ועל התיירות בגליל. מוכרחים להביא לכאן תעסוקה איכותית, כי אם לא – הצעירים יעזבו וימצאו להם פתרונות תעסוקה במקומות אחרים"
 
יעל לביא: "אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. אנחנו יכולים לתת את הפארק, ואת הקמפוס ואת השירותים הכי טובים בעולם. אם אנשים לא ירצו לשתף פעולה עם החזון הזה ולא ירצו להגיע לכאן...אז זה לא ימשיך ולא ניתן יהיה להגשים את החזון"

איזו אשת מהנדס מחשבים במשגב אינה רוצה שבעלה יעבוד ליד הבית? # מיהי עובדת ההי-טק שאינה חולמת לעבוד באזור, כשילדה הפעוט מתחנך במעון במקום עבודתה? # מיהם הצעירים המשגבניקים, בוגרי מדעי האלקטרוניקה והמחשב, שאינם רוצים לעסוק במקצועותיהם כאן בבית, במשגב, במקום לכתת רגליהם ומגוריהם הרחק-הרחק? # ומיהו התושב שאינו חפץ במינוף האזור? # כל אלה יכולים בקרוב להגשים את חלומם – פארק הי-טק גדול ומודרני קורם עור וגידים במתחם פארק תעשייה בר לב, בזכות פילנטרופ יהודי-ציוני תושב לונדון – מרטין מוֹשָל # מושל השקיע כבר 100 מיליון ₪ בהקמת המבנה הראשון בפארק ובפיתוח הסביבתי שלו, וידו עוד נטויה # כל מה שצריך כדי להגשים את חזונו ואת חלומותיהם של הנ"לים – זה מנכ"לים ובעלי חברות בתחום ההי-טק שירימו את הכפפה ויעבירו את חברותיהם לפארק החדש
 
מרטין מוֹשָל נולד וגדל בדרום אפריקה. היום הוא גר באנגליה. מושל הוא יהודי-ציוני חם, בעל זיקה חזקה לארץ. הוא הציב לעצמו מטרה למנף את האזור בזכות פארק לתעשיות עתירות ידע שהוא יקים במתחם פארק תעשייה בר לב. בחזונו פארק הי-טק בר לב ימתג את האזור, יעניק תעסוקה לכ-5,000 עובדים מכל המגזרים, ויעניק לחברות ולעובדיהן שירותים ברמה גבוהה. מושל עבר מן החזון אל המעשה, ולאחר כ-5 שנים של עיכובים ביורוקרטיים, מצוי המבנה הראשון בפארק בשלבי בנייה מתקדמים. כל מה שצריך כדי להגשים את חזונו הוא חברות מכל הארץ שיסכימו להעתיק את מקומן לפארק ההי-טק החדש.
יעל לביא היא יו"ר דירקטריון פארק הי-טק בר לב ורם לוינסון הוא מנכ"ל הפארק. שניהם חדורי אמונה בנושא תרומתו של פארק כזה למיתוג האזור ולתדמיתה של משגב ומאמינים כי פארק הי-טק בר לב יתמקם בין מובילי הפארקים הדומים בארץ. הם מלאי מוטיבציה להגשים את חזונו של היזם. השניים מקווים שהחיידק הזה של פיתוח האזור ומיתוגו, חיידק שדבק במרטין מוֹשָל ובהם, יהפוך לווירוס שידביק את החברות הפוטנציאליות.
גם ראש המועצה רון שני מברך על היוזמה להקמת פארק ההי-טק באזור מתוך הבנתו את הפוטנציאל הגלום במינוף האזור עם הקמתו של הפארק ועם המעבר של חברות עתירות טכנולוגיה אליו, והוא נרתם לעזרת היזם ונציגיו בנבכי הביורוקרטיה ובגיוס חברות פוטנציאליות.
 
היוזמה נרקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה
איך נולד הרעיון של הקמת פארק הי-טק בר לב?
יעל לביא: "הרעיון נולד בשנת 2006, אחרי מלחמת לבנון השנייה. היזם מרטין מושל ביקר באזור כאשר נפגש עם מנכ"ל חברת "ספירל סולושן" מתי זינדר (החברה ממוקמת בפארק תעשיות בר לב), לאחר התקופה הלא קלה שעבר האזור בשל טילים שנפלו בו. זינדר סיפר לו על אזור הגליל המערבי ועל הפעילות בו והדגיש בעיקר את מה שחסר בו. באותה פגישה הציע מושל לנסות ולקים פארק הי-טק במתחם פארק תעשיות בר לב, כי הוא הבין שאין פארק כזה באזור. בחזונו הוא ראה פארק חי ותוסס, כי הוא הבין שהנגישות לכאן הולכת ומשתפרת".
למי מיועד הפארק?
לביא: "הפארק מיועד לחברות הי-טק ולחברות פיתוח טכנולוגי. הרעיון הוא להביא לאזור עבודה איכותית ולאכלס אותו עם חברות המונות החל מ-100 עובדים ועד לחברות גדולות.
 
 
"יש פה פוטנציאל אדיר של כוח עבודה איכותי ורלוונטי"
מהם יתרונותיו של האזור שהביאו להקמתו כאן?
רם לוינסון: "קודם כול יש פה במשגב אוכלוסייה איכותית, שלא מעט מאנשיה נוסעת דרומה. יש פה מנהלים בכירים רבים שמוצאים את עצמם נוסעים בכל בוקר לדרום חיפה, ליוקנעם, לנתניה, להרצליה ויש כאלה שנוסעים גם עד רחובות. אנחנו רואים שיש פה צורך לתעשייה איכותית. הפארק הזה יהיה המקור לשינוי, לאיחוד ולחיבור של כל המרקם העדין של האוכלוסייה הנמצאת פה בגליל – יהודים ובני מיעוטים. חלק גדול מהתעשיות באזור הן תעשיות ביטחוניות, שבהם בני המיעוטים אינם יכולים לעבוד. פארק כזה יוכל לתת מענה ותעסוקה איכותית לכולם. ברדיוס מרחק של כחצי שעה אנחנו מכסים אוכלוסייה שמונה כמיליון וחצי נפש. אחוזים בודדים מהם יכולים להפוך את האזור הזה לאבן שואבת".
לביא: "כשאנחנו מדברים עם כל מיני מנכ"לים של חברות, השאלה הראשונה שלהם היא לגבי ה'טאלנט' – האם יש באזור עובדים איכותיים. אם יש כאלה, הם אומרים, אנחנו נשקול את הבאת החברות שלנו לכאן. לגבי ה'טאלנט' בתוך האוכלוסייה שגרה פה באזור יש אנשים המאיישים תפקידים בכירים בחברות הי-טק – רבים מהם עובדים באזור המרכז. יש פה במרחק נסיעה של כחצי שעה מוסדות להשכלה גבוהה. בהם – האוניברסיטה המובילה בתחום הטכנולוגי בארץ, ואחת המובילות בעולם – הטכניון בחיפה. גם מכללת 'אורט בראודה' מכשירה מהנדסים, אוניברסיטת חיפה מכשירה אנשים במדעי המחשב, ואפילו מכללת הגליל המערבי עוברת היום איזשהו שינוי ומתמקדת יותר ביזמות ובמנהל עסקים. זה אומר שיש פה 4 אוניברסיטאות במרחק קרוב מאוד לפארק. יש פה פוטנציאל אדיר של כוח עבודה איכותי ורלוונטי לעבודה בחברות שיעברו לכאן, כך שהתשובה לבעלי החברות היא שיש פה 'טאלנט'. כל אלה הם בנוסף למנהלים ולבעלי תפקידים בכירים יותר שגרים פה באזור, בקריות וגם בחיפה. זה לא כל כך רחוק, ועם הרכבת שתתחיל לפעול כאן זה בהחלט קרוב. האנשים שגרים כאן עברו לגליל כי הם רוצים איכות חיים. קרבה למקום העבודה תורמת לאיכות החיים".
על הדברים האלה מוסיף ומחדד רון שני: "פארק ההי-טק בבר-לב הוא סוכן שינוי מרכזי ומנוף צמיחה משמעותי ביותר לאזור. הוא יוכל לספק מאות משרות איכותיות ולמשוך את כלל האזור מעלה. אני רוצה לראות בו מרכז של תעשיית הי-טק אזרחית, שתעסיק מהנדסים ואנשי מחשבים מכל העדות, הלאומים  והמגוון האנושי של הגליל, מקום של מפגש משותף ונעים לתושבי האזור".
מהם היתרונות שיש בידיכם להציע למנכ"ל חברה הממוקמת ביוקנעם, למשל, כדי לשכנע אותו לעבור לכאן?
לביא: "אם נסכם את היתרונות, הרי שהם: האחד – ה'טאלנט', השני – הנגישות – כשיש תשתית תחבורתית טובה אין צורך שהמנכ"לים, בעלי החברות או העובדים יעברו לגור באזור עם המעבר של החברה שלהם לכאן, השלישי – המקום מוגדר כאזור פיתוח א', דבר שהוא מאוד רלוונטי לחברה הממוקמת היום בחיפה, למשל, והדבר הרביעי הוא שהמקום הוא קמפוס – מקום שנעים לעבוד בו. אנשים שעובדים בסביבת עבודה נעימה הם יצירתיים יותר".
מרחיב לוינסון: "לדוגמה, גם יוקנעם מוגדרת כאזור פיתוח א', אבל מאחר שהפארק שם לא נבנה באופן מתוכנן כמו שנעשה בפארק הי-טק בר לב, יש שם מצוקה גדולה של חניה. אצלנו זה לא יקרה. אנחנו בנינו את זה מראש בצורה מתוכננת ומובנית כקמפוס שיכיל הכול, בראייה כוללת. יוקנעם לא חשבה שהיא תגיע לממדים האלה, ולכן אזור ההי-טק שלה נבנה טלאי על טלאי.
הנקודה השנייה היא הרכבת. בכל פארק תעשייה מצליח בעולם הנגישות היא מילת המפתח. רכבת יכולה להפוך שעת נסיעה לשעת מנוחה או לשעת עבודה. המרחק מהתחנה לפארק הוא כקילומטר. חברת הניהול של הפארק תספק שירותי 'שאטלים' לעובדי הפארק, בהתאם ללוחות הזמנים של רכבת ישראל.
מבחינה כלכלית – אנחנו בהחלט תחרותיים מבחינת מחיר השכירות למ"ר יחסית לפארקים דומים אחרים בתחום ההי-טק באזורים אחרים, וגם מבחינת הארנונה.
בנוסף, אנחנו נספק בקמפוס שירותים שיתנו מענה לכל המעטפת – שירותי הסעדה, בתי קפה, מעונות יום לילדי העובדים, חדרי כושר, ועוד. בצד הסביבתי נדאג לפיתוח סביבתי בראייה ירוקה".
האם אתם נמצאים בקשר עם המוסדות האקדמאיים באזור?
לוינסון: "בהחלט. נפגשנו עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ועם סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים פרופ' בועז גולני. יש לנו דלת פתוחה גם אצל נשיא מכללת 'אורט בראודה' פרופ' אריה מהרשק. כמו כן נפגשנו עם יו"ר הוועד המנהל של מכללת הגליל המערבי עיבל גלעדי ועם דיקן הפקולטה לניהול במכללה פרופ' הורניק. באוניברסיטת חיפה נפגשנו עם מנכ"לית 'כרמל' – הזרוע הכלכלית של האוניברסיטה.
יש לנו שיתופי פעולה עם המוסדות האקדמיים ואנחנו מעוניינים להרחיב אותם כי אנחנו מאמינים שקיומו של קמפוס כזה, ללא זיקה למוסדות האקדמיים, מפספס משהו. לכן, על פי ראייתנו, לשילוב בין האקדמיה לבין תעשיית ההי-טק יש ערך מוסף, ואנחנו פועלים ונמשיך לפעול על מנת ליצור את החיבורים ביניהם בפארק שאנו מקימים. אנחנו מתכוונים בהמשך לתת לעובדים קורסי העשרה והשתלמויות במסגרתם".
האם קיים קשר בין פארק הי-טק בר לב ההולך ומוקם לבין פארק תעשיות בר לב הקיים?
לוינסון: "אנחנו טריטוריה עצמאית היושבת במתחם של פארק תעשיות בר לב. אנחנו מקבלים מהם שירותים נלווים כמו: ביוב, מים, תקשורת וכד'. מנכ"ל הפארק אבי טילר מברך מאוד על המיזם ומסייע לנו מאוד. הוא חפץ מאוד בהצלחתנו. גם הוא אינו רוצה שהצעירים יעזבו את האזור אם לא תהיה פה תעסוקה איכותית".
 
 
תהליך ההקמה
לדבריה של לביא, כבר בשנת 2007 הם החלו בתהליך של קבלת אישורים ממשרדי הממשלה ומהרשויות השונות להקמת הפרויקט. האישורים הגיעו רק בסוף שנת 2012. "זה היה תהליך ביורוקרטי מייגע. אבל, מיד עם קבלת האישורים התחלנו את תהליך התכנון והיום כבר סיימנו את עבודות השלד של המבנה הראשון ואנחנו מאמינים שהוא יהיה מוכן בקיץ הקרוב".
ראש המועצה רון שני מרחיב על התהליך. הוא פחות עדין בתיאור של ההליכים הביורוקרטיים ואינו מסתיר את נימת הביקורת שלו כלפי הרשויות: "כשנכנסתי לתפקיד, לפני כ-8 שנים, פארק ההי- טק היה עדיין בגדר חלום שנחבט מול שורת חסמים ובעיקר מול ביורוקרטיה ממשלתית שהערימה קשיים על כל צעד ושעל. היה לי ברור שנעשה הכול כדי שהחלום הזה יתממש ולקחתי על עצמי לסייע ליזמים מול המוסדות.
הייתי מצפה מהממשלה, על כל משרדיה ואגפיה, לפרוש שטיח אדום לרגלי היזם שבחר להשקיע את כספו ומרצו בהקמת הפארק, אבל המציאות הייתה כל כך רחוקה מזה עד שהיזם כמעט התייאש.
ערכנו פגישות רבות במשרד הכלכלה וברשות מקרקעי ישראל, תוך הפעלת לובי עם משרדים אחרים, כמו המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ואחרים. לאט לאט הצלחנו לשנות את האווירה ואת ההתייחסות לפרויקט עד שלאחר מספר שנים הסכימו אנשי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להעניק ליזם את האפשרות לרכוש את הקרקע ולפתח את המיזם. בהזדמנות זו אני מבקש להזכיר את יהודה שביט ז"ל, ראש מועצה אזורית מטה אשר, שהיה שותף לכל המאמצים הללו.
קשה לתאר כמה מאמצים השקענו בכך, כמה פעמים העלינו את הנושא בכל רמה אפשרית. התמדנו והצלחנו.
למרות שברשות מקרקעי ישראל אישרו ליזם לבנות רק מספר מבנים קטן מתוך התכנון הכולל, החליטה מנהלת פארק בר-לב (שאני עומד בראשה) לפתח את כל מתחם ההי-טק, מתוך הבנה שחשוב להשקיע ולהכין את כל התשתיות לכלל הפרויקט מראש, ולא להיכנס בשלבים מאוחרים יותר עם עבודות תשתית".
אגב, חברת 'ספירל סולושנס', שבמשרדיה נרקם הרעיון של הקמת הפארק, ושאירחה אותנו בחום לצורך הריאיון, היא החברה הראשונה שתעתיק את מיקומה לפארק ההיי-טק ומשרדיה העתידיים תופסים כמעט קומה שלמה בבניין הראשון.
הפארק מתוכנן להשתרע על פני 67 דונם. עליהם ניתן לבנות 87,000 מ"ר. בשטח זה ניתן יהיה לבנות 8 בניינים עם תכנון אדריכלי גמיש, תכנון שיענה על צרכי החברות שיעברו לפארק.
 
הרציונל – "סביבה שעושה חשק לעבוד"
בסיור באתר הבנייה של הפארק שערכתי עם לביא ועם לוינסון, יכולתי לראות את השלד הגמור של הבניין הראשון בראש ההר. שטח הבניין הוא 12,000 מ"ר. כל מי שעושה את דרכו מצומת אחיהוד לכיוון כרמיאל, יכול כבר לראותו. המבנה יכלול 3 קומות משרדים, קומת שירותים ומרתף.
תכנון הקמפוס כולל פיתוח נוף, בנייה ירוקה וסטנדרט סביבתי גבוה עם גישות מתקדמות של איכות סביבה. את ניצניהן אפשר כבר לראות בבירור בסיור במקום. במתחם הפארק מתוכננים גם אזורי גינון יפים ומוצלים. לביא: "בעיני רוחי אני רואה את העובדים יוצאים החוצה, עם הלפ-טופים שלהם, יושבים בצל עצי הזית ועצי הפרי האחרים, מסבים אל שולחנות הפיקניק שיוצבו במקום, נהנים מהנוף ועובדים באווירה אחרת, אווירה שמאפשרת לחשוב ומאפשרת ליצור. גם בבתי הקפה שיוקמו בקומת הקרקע תהיה מרפסת ענקית לכיוון הנוף".
יש גם חשיבה לסלול באזור שבילי אופניים, לרבות שביל שיוביל מתחנת הרכבת לפארק, כך שמי שאוהב לעסוק בספורט הזה יוכל להגיע למקום העבודה מהרכבת באופניים, להתקלח, להחליף בגדים, ולהתחיל את יום העבודה שלו לאחר רכיבה. "הכוונה היא ליצור פה סביבת עבודה נהדרת ומפרה", מסבירה לי לביא, והנתונים בשטח אכן מוכיחים זאת.
מי מתכנן את הפארק?
לוינסון: "הקרדיט למבנה הוא משרד האדריכלים עוזי גורדון היושב בטירת הכרמל, בעל ניסיון רב בתחום, ואת הפיתוח הסביבתי עושה אמיר בלום, שעשה גם את הפיתוח הסביבתי בגן הנדיב בזכרון יעקב, את הגינון בבניין אי.בי.אם באוניברסיטת חיפה, ופרויקטים נוספים".
 
 
רון שני: "אני מאמין בפרויקט פארק הי-טק בר-לב כמחולל שינוי משמעותי באזורנו"
כאמור, ראש המועצה רון שני רואה חשיבות רבה בקיומו של הפרויקט באזורנו ועושה למען אכלוסו: "אני מאמין בפרויקט פארק תעשיות הי-טק בר-לב כמחולל שינוי משמעותי באזורנו, ולכן הצגתי אותו במסגרת היוזמה הממשלתית לגיבוש תוכניות אסטרטגיות לגליל. בוועידת הגליל שנערכה לא מזמן בעכו, דיבר עליו ראש הממשלה נתניהו כאחד הפרויקטים המשמעותיים באזור. אני ממשיך לפעול לקידום הפארק, בעיקר בשכנוע חברות לעבור אליו.
הייחוד של המקום כמרכז של אנשי מקצוע מכל העדות, הדתות והלאומים מעורר עניין בקרב חברות בינלאומיות גדולות, הרכבת וההגעה של כביש 6 לאזור – מקרבים אותו למרכז.
לאחר שהמבנה הראשון התחיל להיבנות ולעלות על הקרקע, התחלתי להיעזר בקשריי בעולם ההיי-טק, מתפקידיי הקודמים, ולהיפגש עם בכירים בתעשייה במטרה לשכנע אותם להקים מרכזי פיתוח של חברות גדולות ומובילות בפארק ההייטק בבר לב.
כעת אנו מצויים בעיצומו של המאמץ להביא לכאן מרכזי פיתוח של חברות היי טק גדולות, כדי שהפוטנציאל המצוין של המקום יתממש".
לביא ולוינסון מעריכים מאוד את מאמציו של רון שני: "אנחנו מסירים את הכובע בפני ראש המועצה של משגב רון שני שמעניק לנו אוזן קשבת, מטה כתף, מסייע לנו ככל יכולתו, ויוצר לנו חיבורים. הוא מבין את המשמעות של מה שדבר כזה יכול לתרום לאזור ונרתם בכל רמ"ח איבריו לנושא".
על פארק הי-טק בר לב חולשות עוד 2 רשויות מלבד משגב: כרמיאל ומטה אשר. מבהירה לביא: "הצלחה של הפארק הזה תשפיע מאוד לטובה על 3 הרשויות הנ"ל. ברור שאם תהיה פה תעסוקה טובה, יותר אנשים יעברו לכאן. ואם יותר אנשים יעברו לכאן – זה יביא עוד שירותים, עוד תעסוקה ועוד שיפור כלכלי".
על שאלתי בדבר מודל דומה בארץ לפארק הי-טק בר לב הם עונים שפארק הסייבר המצליח בבאר שבע דומה מאוד ליזמות בבר לב. מוסיף לוינסון: "הפארק בבאר שבע קיבל רוח גבית רצינית מאוד מראש העיר כדי לקדם את הפרויקט בעירו. הוא הבין את הפוטנציאל האדיר במה שפארק כזה יכול לעשות לעיר שלו. הוא הביא לפארק הזה בבירת הנגב חברות ושלוחות של חברות גדולות מאוד, ואנחנו מפרגנים מאוד להצלחה שלו. את המודל הזה אנחנו רוצים להביא לכאן. בבאר שבע מצוי הפארק הדרומי, ואנחנו שואפים לכך שכאן יהיה הפארק הצפוני המקביל".
יעל לביא ורם לוינסון הם שועלים ותיקים ומנוסים בתחומיהם. היא בתחום הכלכלי-הפיננסי והוא בתחומי התעשייה, המכירות והיזמות. לביא (נשואה + 3 בנות)  עבדה 17 שנים בבנק הפועלים, מתוכן 11 שנים בארץ ובין היתר הקימה את ה"פלטינום". לאחר מכן עברה לשווייץ והייתה סמנכ"ל בנק הפועלים בשווייץ. אחרי 6 שנים בציריך ששווייץ (ו-17 שנים בבנק) היא החליטה לעזוב את בנק הפועלים, עברה עם משפחתה ללונדון, פתחה משרד עצמאי והחלה לעבוד עם משקיעים פרטיים וייצגה אותם בעסקאות בנדל"ן, בפיננסים ובהקמת פרויקטים מיוחדים. לביא, בחיוך: "פרויקטים כמו מפעל המלגות ופארק הי-טק בר לב". לפני כ-3.5 שנים היא חזרה עם משפחתה לארץ, לאחר שהייה בת 11 שנים בחו"ל. הם גרים ברעננה. "אני כל כך מאושרת לחזור למקום שאני שייכת אליו, לתמוך ולתרום בפרויקטים שקשורים למדינת ישראל", היא מסכמת.
לוינסון  (49, נשוי + 3). גר עם משפחתו במרכז. הוא מהנדס מכונות בהכשרתו, בוגר אוניברסיטת באר שבע. עם סיום לימודיו התקבל למחלקת הפיתוח של "מוטורולה תקשורת" בת"א. במקביל עשה תואר שני בבר אילן. לאחר 5 שנים בחברה החליט לעזוב את תחום הפיתוח ולעבוד עם אנשים. הוא הצטרף ל"אריקסון ישראל" כמנהל מוצר, במהלך השנים נשלח מטעם החברה לשבדיה למטה של אריקסון, ועם חזרתו לארץ ניהל את קבוצת המוצרים של אריקסון ישראל. בהמשך עבד ב"טקסס אינסטרומנט", עבר לסטארט-אפ ("סיאנו") וכיהן כסמנכ"ל מכירות. בהמשך היה מנכ"ל של חברת בת של "אלקטרה". "היום אני מאוד שמח איפה שאני נמצא", הוא אומר, "עבודה מדהימה, עם חדוות יצירה וציונות".
השניים המוכשרים והכריזמטיים האלה משקיעים את כל עתותיהם כדי להביא לפארק חברות הי-טק. לדבריהם, "אנחנו נפגשים עם עשרות רבות של בעלי חברות ושל מנכ"לים כדי לשכנע אותם לעבור לפארק. לא שמענו מהם מילה אחת בגנות הפרויקט הזה. כולם משבחים אותו. אבל אנחנו צריכים חברות שיסכימו להעתיק את מושבן אל הפארק. אנחנו במגעים עם מספר חברות, וזה תהליך".
מחדדת לביא: "אני חושבת שכולם מבינים, והיום זה כולל גם את הגופים הממשלתיים, שהפרויקט הזה הוא פרויקט בעל חשיבות לאומית. זה לא סתם פרויקט – זה פרויקט שההצלחה שלו תשנה את פני האזור. לא מספיק לדבר תמיד על היופי של הגליל ועל התיירות בגליל. מוכרחים להביא לכאן תעסוקה איכותית, כי אם לא – הצעירים יעזבו וימצאו להם פתרונות תעסוקה במקומות אחרים. ואנחנו יודעים שזה קורה. אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. אנחנו יכולים לתת את הפארק, ואת הקמפוס ואת השירותים הכי טובים בעולם. אם אנשים לא ירצו לשתף פעולה עם החזון הזה ולא ירצו להגיע לכאן ולהגיד: 'אוקיי. אנחנו נהיה הראשונים שמעבירים לכאן את החברה שלנו, או פותחים במקום שלוחה של החברה שלנו' – אז זה לא ימשיך ולא ניתן יהיה להגשים את החזון. יהיה פה בניין אחד מאוד יפה, אבל לא יהיה פה פארק תעשיות הי-טק. כי לבד אי אפשר!"
רון שני מחזק את דבריה ויוצא בקריאה: "אני קורא לכל תושבי משגב שיש להם יכולת להשפיע על חברות הי-טק לעבור לפארק בבר-לב, להיות אתנו בקשר ולקדם את המעבר. זה יצמיח את האזור ואת משגב ואולי גם יספק לנו הזדמנות לעבוד בפארק יפה מאוד, חדשני וכל כך קרוב לבית".
לסיום הריאיון מדגישה לביא: "אני חושבת שהמסר הזה הוא מאוד חשוב. אני לא מכירה הרבה יזמים, 'משוגעים', שהולכים ומשקיעים 100 מיליון ₪ כדי להקים את הבניין הראשון ולפתח את הסביבה של הבניין הזה. זאת הזדמנות נדירה ובלתי רגילה עבור האזור. לדעתי, צריך לעשות הכול כדי שזה יצליח. אנו שואפים לכך שהבניין הראשון יתמלא בכ-600-500 עובדים, יהיה חי ותוסס, ומשם – השמים הם הגבול!"
בעלי חברות ומנהלים בכירים בתעשיות ההי-טק תושבי האזור ואחרים  – הכפפה נזרקה. הרימו אותה!

הוסף תגובה

randomness