17 נובמבר 2018,יום שבת

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

משגב

במשגב והסביבה

"בזכותי מישהו ישן בשקט" מאת מלכה מאור

Share

"בזכותי מישהו ישן בשקט" מאת מלכה מאור

מאת: מלכה מאור
תמונה ראשית - צלם: 
צילום: דובר צה"ל
"קורס טיס הוא המסע שלי, הוא מהווה מקום מדהים של פיזיות ושל רגש...#התחום הזה הוא שילוב של אתגר עם תרומה גדולה... # הוא ארוך ומאתגר, וצריך להילחם, לדעת להרים תמיד את הראש. אתה לומד ונכשל ומהכישלון תצליח שוב... # אחרי ההסבה, אני אוכל להרגיש שבזכותי מישהו ישן בשקט, שהגנתי על המדינה שלי" #  את הדברים האלה אמר לי סגן י', בן יובלים, שסיים בשבוע שעבר את קורס הטיס של חיל האוויר, שבו הוכשר כטייס קרב 
"התחום הזה של הטיס הוא שילוב של אתגר עם תרומה גדולה". בתום השנה האזרחית החולפת, ב-31/12/15 עמד סגן י' ברחבת המסדרים של בסיס חיל האוויר בחצרים, כולו נרגש, בטקס ענידת כנפי הטיס. הוא וחבריו לקורס הטיס – מחזור 171, סיימו את הקורס היוקרתי, המפרך והמאתגר בן ה-3 שנים, הקורס המכשיר אנשי צוות אוויר לכלי הטיס של חיל האוויר. סגן י' פתח שנה אזרחית חדשה עם דף חדש ומרתק.
בריאיון הקצר שערכתי עמו מתגלה גבר צעיר, בעל יכולות פיסיות ומנטאליות, סקרן ותאב ללמוד כל הזמן, אדם המסמן לעצמו את מטרותיו ופועל בנחישות ובמאמץ כדי להשיגן.
י' (23) סיים את הקורס במגמת קרב. הוא מפרט את השלבים בהכשרתו: ""אחד השלבים בקורס טיס נקרא 'ראשוני', שאותו עברנו לפני שנה וחצי. טסנו על 'עפרוני' והוכשרנו ליסודות הטיסה – מה זה מטוס, תחושת מטוס באוויר, איך מתפקדים באוויר. בשלב 'מתקדם', הוכשרנו לטיסה מתקדמת יותר שמתקרבת מעט יותר לטיסה מבצעית. טיסות אימון שמדמות את ההמשך, ויש קפיצה משמעותית בדרגת הקושי ובטכנולוגיה. הפלטפורמה שונה, הכול 'יותר' – יותר מהיר, יותר גבוה, יותר רחוק, יותר מאתגר, יותר מסובך. עובדים כמעט עם אותן המערכות שעובדים אתן במתאר מבצעי. ברמת התיאוריה, אנחנו עוסקים בטיסה מול אויב אווירי, תקיפת מטרות קרקעיות, איך לוחמים בצוות כזוג. בתום הקורס מגמת קרב ממשיכה לעוד כשנתיים של הכשרה. אנחנו משתפרים במהלך הקורס בנושא הקידום העצמי והקבוצתי, במגמה להשתפר כל הזמן".
משפחתו של י' עלתה ליובלים לפני 27 שנים (מ-1989), ובה הוא מתגורר מאז שנולד. הוא בוגר יסודי משגב ועל יסודי משגב. לשאלתי האם לדעתו יש קשר בין המגורים והלימודים במשגב לבין בחירתם של בוגרי על יסודי משגב בשירות צבאי משמעותי, הוא עונה: "מהאופן שבו אני מכיר את האנשים בקורס, אני לא חושב שיש מתאם חד משמעי בין מקום המגורים לבין היכולת או הרצון לעשייה. באופן תוצאתי, במשגב יש ריכוז גבוה של קצינים ואנשי צוות אוויר, כמו של בוגרי שנת שירות. לדעתי אין קשר בין מקום המגורים לבין השירות המשמעותי, אבל מרגישים שהמקום תומך בעשייה. כך, למשל, לא היה לנו גדנ"ע בביה"ס כי מראש אחוזי הגיוס שלנו היו גבוהים מאוד. לא היו הרצאות על תפקידים משמעותיים או משהו נקודתי, אבל הרבה הלכו לשם. כנראה חינוך מהבית".
מאין המוטיבציה שלך ללכת לקורס הקשה והתובעני הזה?
"קורס הטיס זה משהו שחלמתי עליו מגיל צעיר, שלא באמת ברור מאיפה זה. לאבי היה רישיון טיס אזרחי לפני הרבה שנים, וכתינוק עשיתי אתו טיסות בודדות. אולי משם... נתפסתי לתחום הזה כתחביב למרות שאבא שלי בכלל היה בשירות אחר לחלוטין. התחום הזה של הטיס הוא שילוב של אתגר עם תרומה גדולה. אני חושב שבדרך מסוימת אני מגשים את החלום של אבא שלי. זה תפקיד שיש סביבו הילה כזאת שלפיה יש בודדים שיכולים להצליח בו, ואמרתי לעצמי – 'למה לא לנסות?'"
החלטתו ללכת לקורס נובעת גם מהקשר שלו עם אביו ועם הדוד שלו. השניים פיקדו ב"שלדג" (אביו היה המפק"ץ הראשון בשלדג): "החברים חשבו שיהיה לחץ מסוים מצדם של אבי והדוד שלי על זה שאני אבחר בשירות משמעותי, אפילו ב'שלדג', אבל הם לא לחצו עליי. היה ברור לי שאני אלך בכיוון הזה כי זה אני, זו המשפחה שלי, ולזה חינכו אותי. זה המודל לחיקוי, בכל דבר, רציתי לעשות משהו ראשוני, היסטורי, כמו אבא שלי. הוא נתן כל מה שהוא יכול ונהנה מכל רגע, ואני רוצה לעשות את אותו הדבר איפה שאני יכול. אבי התגייס בגיל 18 שבו הוא עדיין עשה שטויות, ותוך שנתיים התחיל לפקד על חיילים, עשה הכול כדי שאני אוכל לגדול. נגמר תורו, עכשיו תורי".
תחומי התעניינותו ותחביביו של י' מעידים עליו כי תחומי העניין שלו מגוונים וכי הוא אוהב לאתגר את עצמו גם בצד הפיסי וגם בצד המנטאלי: "אני אוהב לטייל, אפילו הדרכתי טיולים במסגרת שנת שירות ברשות הטבע והגנים במצפה רמון. גם לפני כן חרשתי את הנגב עם המשפחה, וזה נתפס בי חזק. בעבר גם הייתי בנבחרת אופני הרים במשגב במשך 3שנים ובמשך3 שנים נוספות שיחקתי בנבחרת כדורסל.
מכיתה י״א התחלתי לעסוק בספורט בעיקר באופן עצמאי, בהכנה לצבא – אימון עם מאמן אישי, סימולציות לקראת הגיבוש וכדומה. בנוסף, צילמתי כ-5 שנים, צילום חובבני, בעיקר נופים. אהבתי מקצועות ריאליים (הרחבתי פיזיקה וכימיה)".
על תכונותיו אלה מעידה גם פילוסופיית החיים שלו: "מדריך אחד פעם אמר לי שאפשר לחיות פעם אחת 20 שנה או שנה אחת 20 פעמים וזה הדהד לי בראש הרבה – לנצל את הרגע, לדעת כמה שיותר, להתעניין בדברים, לשאול שאלות. יש לנו לחיות בעולם 90-80 שנה, ואני רוצה לדעת הכול מהכול".
כדרכו של י', החושב קדימה, יש לו כבר תוכניות לטווח הארוך: "בעוד 20 שנים אני רואה את עצמי גר בבית גדול בטבע, במקום גבוה, עובד בעבודה שעושה לי טוב, טס במילואים וגם טס כתחביב, עם משפחה וילדים, כלב ורכב שטח".
מה היה קורס הטיס עבורך?
"הקורס הוא ארוך ומאתגר, וצריך להילחם, לדעת להרים תמיד את הראש. אתה לומד ונכשל ומהכישלון תצליח שוב. מצד אחד, במהלך הקורס חסרה לי תחושת התרומה, ומצד שני, אתה יודע שאין מקום אחר שבו תוכל למצות את היכולות שלך באופן כל כך מלא אחריו. אחרי ההסבה, אני אוכל להרגיש שבזכותי מישהו ישן בשקט, שהגנתי על המדינה שלי. זו השקעה לטווח ארוך, משהו שלדעתי טוב מאוד שיש לנו, במיוחד לעומת הדחף לחפש את הדבר הטוב הבא...
קורס טיס הוא המסע שלי, הוא מהווה מקום מדהים של פיזיות ושל רגש. אני רוצה לתרום את החלק שלי ולא רק למצות ולעבור הלאה. כך אתה מבין את מהות ההכשרה והאורך שלה, שמאפשר למצות יותר את העשייה. אני משלים בדרך מסוימת את הדרך של אבא שלי, כי הוא ויתר על קורס הטיס".
ולסיכום, הוא אומר: "חלק גדול מההישג הזה, של לסיים קורס טיס, הוא בזכות המשפחה שלי. אי אפשר לעשות את זה לבד. המשפחה שם, לפני ואחרי, ולפעמים אתה אפילו לא שם לב. אתה מקבל את כל מה שאתה רוצה, לפעמים אפילו בלי לבקש. יש המון נתינה בקורס הזה ולפעמים אתה לא שם לב כמה כולם מחבקים אותך. תומכים בך, מחבקים אותך מכל כיוון, אי אפשר להמשיך בלי זה".
עוף גוזל, חתוך את השמים, תקרע את העולם. יש לך את זה! בהצלחה!
קטגוריה: 

הוסף תגובה