14 נובמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דת בקהילה

במשגב והסביבה

פרשת בא : יהונתן גרילק על פרשת השבוע

Share

פרשת בא : יהונתן גרילק על פרשת השבוע

פורטל משגב-לינק
אימרה שבועית:
התורה - תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. {מסכת סוטה י"ד.}
סטטוס שבועי:
גם מי שאינו שומר תורה ומצוות, יכול להבין שיש בשמירת המצוות, צורך לאומי. העם כולו, מכיר בתרומה הייחודית של לומדי התורה ומקיימיה, לכל העם.
 
ציטוט שבועי:
כשאנשים מבקרים את הציונים הם מתכוונים ליהודים. אנחנו מדברים על אנטישמיות. {מרתין לותר קינג}
 
סיפור שבועי:
השיחה האחרונה!
יומיים בטרם התמוטט ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, הוא התקשר אלי כדי להעלות נושא זה. כשעה לפני הדלקת הנרות בערב שבת היה הדבר: אני נכנס לצנתור בראשית השבוע הבא ואשהה יום אחד בבית החולים. עם שובי לעבודתי למחרת, מבקש אני ליצור עמך קשר ולקבוע פגישת עבודה בנושא כאוב שמדאיג אותי ביותר. בנוסף לבעיות הביטחון והכלכלה יש לנו שתי בעיות מהותיות, והן: הניתוק בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל, והניתוק של הנוער מן המסורת היהודית. אם חלק גדול של הנוער יודע כי 'מעריב' הנו שם של עיתון יומי ואינו יודע כי זו תפילה יומית שנאמרת בכל ערב זה אלפי שנים, אז יש לנו בעיה. – דברי אריאל שרון.
הטלפון לתיאום הפגישה בין שנינו בשני הנושאים הללו מעולם לא צלצל. נפרדתי ממנו בשיחה זו באיחולי 'שבת שלום' ו'רפואה שלימה', ולא ידענו אז כי היתה זו שיחתנו האחרונה...
{הרה"ר רבי ישראל מאיר לאו שליט"א בהקדמה לספרו 'הנחת יסוד'}
 
פרשה שבועית:
פרשת בא / 'מתחדשים'
 
"החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" {שמות י"ב, ב'}.
 
בטרם הוכתה מצרים באיומה שבמכות, שמעו משה ואהרן את ההוראות הראשונות לקראת יציאת העם אל החירות וכניסתם אל ההיסטוריה.
ציווי זה ידוע יותר בשמו 'קידוש החודש וסוד העיבור'. הכוונה היא למערכת המורכבת והמתוחכמת של חישובים אסטרונומיים, המאפשרת את קביעת השנה היהודית על חודשיה ומועדיה. על מערכת חישובים זו נאמר בתורה:"כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דברים ד', ו'). אכן, כך הוא, שכן בניגוד ללוחות השנה האחרים, שחישוביהם מבוססים על מהלך השמש, (נוצרי) או על פי מולד הלבנה (מוסלמי), בנוי הלוח היהודי מתרכובת של שתי מערכות חישוב אלו גם יחד.
עובדה זו חייבה ידע אסטרונומי מפליג וחישובים מדויקים ביותר. המעוניין בידע זה יוכל למוצאו בתלמוד ובספרות ההלכה, הנלווית לו. המפליא הוא, שבדורנו - דור הלוויינים והשעונים האטומיים, הוכיחו כלי המדידה החדישים, שנשלחו אל החלל, את דיוק החישוב התלמודי (לגבי אורך הזמן שבין מולד למולד) עד לספרה החמישית אחרי הנקודה.
אולם, נשאלת השאלה: מדוע היתה זו המצווה הראשונה, שציווה האלוקים את העם הנגאל? מדוע חייבת היתה להגיע לאוזניו, עוד בטרם ייטוש את אדמת מצרים? ולמה קדמה גם למצוות חג הפסח, האמורה להנציח בצורה בלתי אמצעית את המאורעות הגדולים, שציותה התורה מיד אחריה?
הסוד כולו טמון במלת המפתח: 'לכם'. "החדש הזה לכם ראש חדשים". 'לכם' זה, מורה על חובת המעורבות האישית של עם ישראל ובתי-הדין שלו בתהליך קביעת ראשיתו של כל חודש.
מצוות קידוש החודש יושמה בצורה שונה. בית הדין הגדול שבירושלים ידע היטב, מתי הוא המולד החדש. מן המקורות עולה, שהידע האסטרונומי, שהיה בידי חכמים, היה מושלם. ובכל זאת, מחייבת מצווה זו, שהחודש יהיה לכם שלכם. מטרה זו תושג באמצעות קביעה סובייקטיבית, שלא על פי החשבון שבידם. על כן, ציפה בית הדין כל חודש לבואם של עדים, כדי שיעידו בפניהם, כי ראו את המולד החדש, והיום הוא יומו הראשון של החודש.
המשתמע מכך הוא, שהאדם נקרא לקבוע את אורך חודשי השנה ואת תאריכי חגיו, והצהרת בית הדין היא הקובעת מתי יחולו.
כך היו פני הדברים בתקופה, שבה קוימה מצווה זו בפועל, בעת שעמד בית המקדש על מכונו בירושלים, וגם לאחר החורבן תקופת מה. המעיין במשנה ובתלמוד יבחין בהווי הציפייה שנוצר בעם, היושב בציון. בתחילת כל חודש היה חשוב לכל פרט אישית לדעת, מה תהיה החלטת בית הדין לגבי מועדי החגים השונים.
ציפיה זו יצרה את ההכרה, שאין לחוקי הטבע תוקף מוחלט ושליטה מלאה על האדם וגורלו, אף לא על תבל עצמה. אין אנו כפופים להם. להיפך, אנו, בני אנוש, אנו הקובעים את גורלנו בהתאם להתנהגותנו המוסרית. כתזכורת חודשית נמסרה בידינו קביעת תאריכי מועדינו, אף בניגוד לחישוב האסטרונומי, כדי להחדיר בנו את ההכרה שעלינו להשתחרר מפולחן הטבע, הוא פולחן מצרים, שממנו צריכים היו בני ישראל להשתחרר בדחיפות.
מצווה זו אמורה לשמור את תחושת ההתפעמות שהיתה מנת חלקם של בני ישראל בשעת הגאולה. תחושה זו היא סם חיים לעם, החפץ להאריך ימים. שחר החירות, שעלה לפתע באופק חייהם, קרע בפניהם שחקים חדשים. הם טעמו את טעמה הנפלא של ההתחדשות. התחדשות בכל רבדיה: הרוחניים, הלאומיים והאישיים. כיצד משמרים לעד רגעים כגון אלו? באיזה 'פטנט' ניתן למנוע את השקיעה בקיפאון השגרה והשעמום של חיים אפורים, בדורות שיבואו, שבהם תהיה החירות דבר המובן מאליו (הד להתלבטויותינו כיום)?
רק על ידי חזרה שיטתית ומתמדת על חווית התחדשות זו תושג המטרה. היא תושג בעזרת הקביעה החודשית של ראש החודש החדש. האדם העברי ישא את עיניו אל הרקיע, שממרחביו נמוג כליל פס הכסף של הירח, והוא יתור אחר רגע מולדו החדש. הוא יצפה בתהליך של התחדשות הלבנה, החשוב לו לקיום אורח חייו הדתי. התהליך עצמו יטביע בו, ברבות הימים, משהו מתחושת ההתחדשות עצמה.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ופשרה'}
 
שבת שלום - יהונתן גרילק
 
 
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness