17 דצמבר 2018,יום שני

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

סטיילינג ועיצוב הבית

במשגב והסביבה

על קיימות ועל בנייה ירוקה - גידי אהרוני עונה לשאלות קוראים

Share

על קיימות ועל בנייה ירוקה - גידי אהרוני עונה לשאלות קוראים

מאת גידי אהרוני
​מאמר זה היה אמור לפתוח בוועידת האקלים שהתקיימה לאחרונה בפריס, אלא ששאלות שהפנו אליי קוראי המדור בקשר למאמרים קודמים, שינו את התוכנית, והן מחייבות התייחסות וסגירה קודם לפתיחת נושאים חדשים.
האם כדאי היום להתקין מערכת סולרית ביתית?
נשאלתי על ידי מספר קוראים וקוראות האם, כיום, כאשר התשלום שמשלמת חברת חשמל עבור קווט"ש סולרי שווה למחיר שמשלם הצרכן לחברת החשמל, כדאי להתקין קולטים סולריים? תשובתי לשואלים הייתה "כן".
להלן הסבר קצת יותר מפורט, העשוי לעניין  גם קוראים נוספים:
כידוע, כדאיות כלכלית נגזרת מהרווח הכספי שמניבה השקעה, מעלות מימון ההשקעה, מתקופת ההחזר שלה, מעלות הגרט בסוף התקופה, מהריבית על תזרים המזומנים וכו' וכו'. המערכת הסולרית הביתית שקולטיה מוצגים בתמונה היא מערכת קטנה יחסית. שטח הקולטים שלה הוא כ- 15 מ"ר וההספק המותקן הוא 2.6 קילוואט. ההסכם עם חברת החשמל הוא ל- 20 שנה, ותקופת החזר ההשקעה במקרה זה – כ-9.
מערכת סולרית זו הותקנה בשנת 2009, בימים שבהם עלות הקולטים הייתה גבוהה יחסית, ושהתשלום שחברת החשמל התחייבה לשלם היה כ-2 ₪ לקווט"ש ל-20 שנה.
בעוד שנתיים תסיים המערכת להחזיר את ההשקעה, אך תמשיך, למשך 11 שנים נוספות, לייצר חשמל שייקנה ע"י חברת חשמל, ויחסוך לבעלי המערכת אלפי שקלים בכל שנה. מדובר במערכת בהספק מותקן נמוך מ- 4 קילוואט, ולכן פטורה הכנסה זו ממס.
כיום, לאחר ירידה דרמטית שחלה הן במחיר הקולטים והן במחיר שמשלמת חברת החשמל עבור חשמל סולרי, התקצרה תקופת ההחזר. תקופה זו עומדת כיום על כ-7 שנים. ה- ROI (תקופת ההחזר) תלוי כמובן בגודל המערכת, בסוג הקולטים וכו'.
מסתבר שיש יש אנשים הסבורים כי השקעה שאינה מוחזרת בתוך שנתיים, אינה כדאית. לדעתי, זו גישה מוטעית. אם בוחנים תשואה אופיינית של מערכת סולרית ביתית, מגלים שמדובר בתשואה של כ- 7% לשנה, בהנחה שאורך חיי המערכת הוא 25 שנה (לכך מתחייבים כיום יצרני קולטים). בהנחה שמרנית יותר לאורך חיי מערכת (20 שנה בלבד), צפויה התשואה להיות כ-6% לשנה. גם אם נניח שתהיה תשואה נמוכה עוד יותר, 5% בלבד, הרי שאיזו השקעה אחרת תניב תשואה כזו, כשהסיכון כה נמוך? גילוי נאות: איני כלכלן ואינני יועץ השקעות. מחד גיסא, החישובים שעליהם אני מבסס את הערכת התשואה הם חישובים מקורבים, מאידך גיסא – הם מבוססים על הנחות תפוקה שמרניות למדי, והם מצביעים על היחס המשוער בין ההכנסה השנתית הצפויה לבין ההשקעה במערכת.
מעבר לרווח הכספי הפרטי-אישי, יש להתקנת מערכות סולריות גם ערך סביבתי. לחשמל הסולרי יהיה ערך סביבתי מצרפי לא מבוטל, אם וכאשר ייוצר על גגות וקירות רבים.
 
זיגוג כפול בעשייה עצמית
הנושא השני, שעורר התעניינות הוא שיפור בידוד חלונות הבית, כפי שכתבתי באחד הגיליונות הקודמים. הצעתי להצמיד לחלון יריעת ניילון דקיקה שתכלא שכבת אוויר בין הזכוכית לבין הניילון, ובכך תיצור "זיגוג כפול". זיגוג זה יפחית משמעותית את "בריחת החום" מהחדר החם לאוויר החוץ הקר. אף כי מדובר בעשייה עצמית, תוצאת ה- Do it yourself יעילה. מדובר בפתרון אפקטיבי וזול לחלונות עם זיגוג בודד, חלונות הגורמים לאיבוד חום רב בחורף.
איך עושים זאת, והיכן רוכשים את הניילון הדק? הצמדת יריעת הניילון לחלון נעשית באמצעות סרט הדבקה דו צדדי. בתום הדבקת יריעת הניילון למסגרת החלון מחממים אותה קלות עם מייבש שיער (Fan). היריעה נמתחת ויוצרת עם הזכוכית זיגוג כפול, המשפר מאוד את בידוד החלון. סרטוני יוטיוב המדגימים את תהליך העבודה הזה ניתן לראות בכתובות האינטרנט הבאות:
https://www.youtube.com/watch?v=_IYuEI6mLRw, https://www.youtube.com/watch?v=QM4Uj1JqPic 
את יריעות הניילון ואת סרטי ההדבקה הדו צדדית ניתן לרכוש באינטרנט למשל בכתובת:
,http://www.amazon.co.uk/tesa-05432-Insulating-Windows-Transparent/dp/B0038JE7X6 אבל גם בכתובות אחרות שניתן למצוא, אם מחפשים מילות מפתח כגון double glazing film או Window Insulation Kit
כדי להקל על המעוניינים להגיע לסרטוני היוטיוב, הוכנס מאמר זה לאתר האינטרנט שלי שכתובתו היא: http://www.a-maane.com/.
ועידת האקלים בפריס
בוועידת האקלים שננעלה לא מכבר בפריס, הסתופפו נציגי 195 מדינות מפותחות ומתפתחות  (רוב מדינות העולם). הנושא העיקרי שהעסיק את משתתפי הוועידה היה האטת התחממות כדור הארץ. היום, אחרי הרבה שנות ויכוחים והתנצחויות, כבר אין אף מדען רציני המטיל ספק בהתחממות זו. גם אנו, שאיננו מומחים בתחום מדעי כדור הארץ, חשים בשינויי אקלים ובתופעות קיצון, כאלה שלא הכרנו בישראל בעבר. אנו קוראים, שומעים וצופים בהרס שגורמות סופות טורנדו חמורות, בהצפת אזורים נמוכים, בייבוש ובמדבור אזורים שעד לפני שנים לא רבות היו אזורים פורחים ומשגשגים. תנובת החיטה ותפוחי האדמה בעולם פוחתת. מזיקים משגשגים ופוגעים בגידולים חקלאיים שונים. המסת הקרחונים מעלה את גובה פני הים ומאיימת להשקיע תחתיו מדינות איים באוקיאנוס השקט ושטחים נמוכים בהולנד, בבריטניה, בקרואטיה, ובמדינות שפלה נוספות. מסתבר שמסוף המאה ה-19 ועד היום התחמם כדור הארץ ב-0.85 מעלות צלסיוס בממוצע. לכאורה, התחממות זניחה.בפועל, גרמה התחממות זו לשינויים חריפים במזג האוויר העולמי, למגוון הביולוגי והבוטני ולבעיות סביבה נוספות. באלו יעסוק המאמר הבא שידון גם בפתרונות אפשריים למצב, בתקווה שאכן יינקטו בעולם ובישראל.
 
הטיפ המקיים: שריפת דלקים מחממת את כדור הארץ. רצוי להפחיתה.
 

הוסף תגובה

randomness