20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

משגב

במשגב והסביבה

גלעד אוסטרובסקי על הקשר בין אדם למקום

Share

גלעד אוסטרובסקי על הקשר בין אדם למקום

מאת : גלעד אוסטרובסקי
מה למדתי ברמת אביב ואיך זה קשור ליישוב לדורות?
שכונת רמת אביב א' נחשבת למופת תכנוני, שכונה שתוכננה עם חזון חברתי אנושי יחד עם ערכים סביבתיים. הלכתי לסייר בשכונה כדי לנסות להבין מהו סוד קסמה, מהי אותה "מופתיות" שנקשרה בשמה, ואולי גם ללמוד משהו על השכונות הנבנות בימים אלה כאן במשגב.
כשנכנסים פנימה אל תוככי השכונה, חשים מיד בנוח, הרבה בזכות העצים הרבים שניטעו בה ושמכסים שטחים רציפים בצל עבה. הבתים צנועים, נטועים במרחב ירוק, הרוח המערבית חודרת לשכונה ומצננת אותה, והמרחב הציבורי הפתוח, מרחב שתוכנן בקפידה ומתוך כוונה, מעניק תחושה נעימה ונוחה. השטחים הציבוריים הפתוחים הם המפתח להבנת האיכות של רמת אביב א', איכות שנשמרת עד היום. 
   

כיצד זה קרה?
השכונה תוכננה בראשית שנות ה-50, כאשר הקו המנחה היה יצירת מרחב ציבורי לתנועה רגלית ונגישות מרבית לשטח טבעי. בנוסף, נקבעה מטרה חשובה: ילדים עד גיל 12 יוכלו למצוא את כל צרכיהם בתוך השכונה, והכול בתנועה רגלית: גני ילדים, בי"ס יסודי, מרכז הקניות, קופת חולים, מדשאה לכדורגל. זהו חזון מרחיק לכת שנוצר על ידי מתן פרשנות חדשה לבעלות המשותפת על קרקעות השכונה. השכונה מתוכננת ללא שטחים פרטיים, אפילו בבתים צמודי קרקע. הבתים מתוכננים כך שהם צפים כאיים במרחב ירוק, בים של שטח ציבורי פתוח, כאשר החצרות הפרטיות צנועות בגודלן ומשתלבות בו ללא הפרעה.
המתכננים ראו חשיבות רבה ביצירת שטחים ציבוריים, אך יותר מגודלם, הם רצו ליצור רצף ירוק וקישוריות ביניהם, כדי לאפשר אקולוגיה סביבתית קהילתית בת קיימא. 
כפי שניתן לראות בתרשים, השטחים הפתוחים זורמים בתוך השכונה על ידי כך שהם חוצים גבולות של בעלויות ויעודי קרקע. 


כתוצאה מכך, מתאפשרת תנועה רגלית חופשית בין הבתים ומהבתים אל המרכז השכונתי ואל תחנות האוטובוס בצירים המרכזיים. יצירת שטחים ציבוריים נרחבים במקום הפרטיים היא זו שמאפשרת נטיעת עצים וריבוי צמחייה, מעניקה צל ותורמת להורדת הטמפרטורה בימות הקיץ החמים.
הבתים כולם הועמדו כשפניהם דרומה, כך שיוכלו לקלוט את קרני השמש המחממת בחורף ויוכלו ליצור צל בקיץ על רוב המעטפת. נפח המבנים תוכנן כך שלא תהא הפרעה לזרימת אוויר ממערב.
בוודאי תשאלו – איך נשאר מקום לחניות ולכלי רכב? על מנת לאפשר מרחב איכותי שכזה, התנועה הרכובה נותבה ל-3 רחובות עיקריים ומהם יש כניסות לחניות ציבוריות לתושבי השכונה, כאשר מרחק ההליכה מהחניה לבניין אינו עולה על כמה עשרות מ'. המרחק לתחנת אוטובוס לא עולה על 200 מ'.
מערך הכבישים הותווה בהתחשב בטופוגרפיה הטבעית כדי למנוע סחף קרקעי. ייצוב הקרקע נעשה ללא טרסות או קירות תומכים. דבר זה הקל על ניתוב הנגר העילי ועל השימוש בו בתוך השכונה, להשקיה.
ההתחקות אחר תהליך תכנון השכונה ותפקודה מאז ועד היום ממחיש דבר מה חשוב ביותר: התכנון הפיזי הוא כלי מרכזי ביצירת חיים קהילתיים עשירים וטובים. המתכננים ניגשו לשולחן התכנון עם אידאה, עם רעיון מרכזי באשר לחיים החברתיים הרצויים ולערכים הסביבתיים של שכונת המגורים. נדמה לי שהיום הדיון הפך טכני יותר ושכחנו קצת שתכנון טוב מתחיל ברעיון טוב. רעיון מוביל שאתו ניגשים לצייר את הסקיצה הראשונה.
באותם ימים עוד לא היה קיים המושג "קיימות", אבל שכונת רמת אביב א' היא מקיימת להפליא. המתכנן התעקש ליצור מגוון של מבנים, לרבות צמודי קרקע וכן תמהיל של גדלי דירות שיאפשר מגוון אנושי וסוציאלי. זה קרה הרבה לפני שהומצא המושג "ישוב לדורות", ועל אף שלא היו אנשים קשישים בשכונה, הוקם בה בית אבות שנועד לספק אפשרות לגור בשכונה גם לעת זקנה. הנה כי כן, תכנון מתוך מחשבה על כל מחזור החיים האנושי: ילדים, בני נוער, משפחות, מבוגרים וזקנים.
האדריכל דן פרייס, תושב השכונה, סיפר לנו על בדיקה מעניינת שעשה. הוא בחן האם השכונה שהוקמה לפני 63 שנים, תוכל לעמוד בתקן המתקדם בעולם לבנייה ירוקה של שכונות מגורים (תקן LEED האמריקאי). הוא מצא שהשכונה הייתה זוכה לדרוג גבוה ומקבלת את הדרגה הגבוהה של LEED זהב. הסיבות העיקריות לכך היו התאמתה למגוון גילאים, נגישות גבוהה ונטיעה אינטנסיבית של עצים המרככת את הנוף הבנוי ומעניקה נוחות תרמית להולכים ולשוהים בשכונה.
ברמת אביב מצאתי מודל מוצלח של קיימות סביבתית וקהילתית השזורות זו בזו. מודל שלא רק עמד בשיני הזמן, אלא רק השתבח.
יצאתי בהרגשת סיפוק. מה שהצליחו לעשות בתל אביב דלת האמצעים בשנות ה-50, בוודאי אפשרי במשגב 2015. 
 
 
קטגוריה: 

הוסף תגובה