13 דצמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

נדל"ן וכלכלה

במשגב והסביבה

TechnoloGeeks
remax-karmiel-big_3
remax-karmiel-big_3
qtgvryvt
qtgvryvt

האדריכל גבי מגן – על אדריכלות בתי"ס ועל מחשבות בתכנון קמפוס משגב החדש

Share

האדריכל גבי מגן – על אדריכלות בתי"ס ועל מחשבות בתכנון קמפוס משגב החדש

מאת נירית סגל
​בשנים האחרונות מופנית הרבה תשומת לב תקשורתית וציבורית לחינוך. קראנו עשרות כתבות על בתי"ס בפינלנד ובארצות נוספות, על תקציבי החינוך בארץ מול העולם, על ההישגים והכשלים, על רעיונות, גישות וטרנדים. האדריכלות של מבני החינוך היא חוליה נוספת בדיון הזה. מאחורי המילים "בית ספר" או "כיתה" יכולים להסתתר מבנים שונים מאוד זה מזה, בפרט היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת לימוד בדרכים שונות ואחרות. האדריכלות היא חלק מהאמירה ומהתפיסה הפדגוגית של ביה"ס ושל הקהילה שמאחוריו.
ביקשנו מגבי מגן ממשרד האדריכלים "יובתים", המשרד שנבחר לתכנן את קמפוס משגב ואשר תכנן את בתיה"ס אורט סלאמה, יסודי מורשת, יסודי משגב ואת מתחם "חצר תל-חי החדשה" בעל יסודי משגב, להתייחס למגמות השונות ולספר על תכנון בתיה"ס במשגב.
מגן: "אנחנו מודעים להתפתחויות בעולם ובארץ, אבל אנחנו לא משרד שרץ אחרי טרנדים. התכנון שלנו מתבסס על הפונקציונליות. המשתמש במרכז. האסתטיקה נבנית סביב הפונקציונליות. בבסיס העבודה שלנו עומדת תפיסת הבאוהאוס – אדריכלות מודרנית, נקייה, נטולת מניירות וקישוטים, שאליה אנחנו מצרפים את הטכנולוגיות שקיימות היום.
המחשוב מאפשר היום תכנון עם יותר גמישות ועושר של צורות, וטכנולוגיות הבנייה מאפשרות גיאומטריות שפעם היו קשות לתכנון ולביצוע.
הפרוזדורים החשוכים של פעם מוחלפים בחללים משותפים שסביבם מרחבי לימוד, כאשר גם החלל המשותף הוא חלל לימוד בפני עצמו, אבל פחות פורמלי ומתאים יותר למפגשים אישיים של תלמידים-מורים ותלמידים בינם לבין עצמם. ביסודי מורשת, למשל, החלל המשותף מהווה מקום להתכנסות ולתפילה משותפת. לעומתו, ביסודי משגב הוא משמש לפעילויות מגוונות – חוץ כיתתיות".
גם בנושא המגמה הירוקה מעדיף גבי מגן להסתכל על הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר:
"העקרונות הנכונים ידועים ומיושמים מזמן. בעבר כמו גם בהווה השתדלנו לשלב בתכנון פתחי אוורור עליונים לשיפור זרימת האוויר הטבעי, פתחים צפוניים לתאורה מתאימה ולא בוהקת, להשתלב בנוף, להקפיד על צבעים, חומרים מבודדים וכד'. הדברים מוכרים. כך בתכנון "חצר תל חי" (מתחם שכבת י"ב בעל יסודי משגב) נעזרנו באדריכל (יפתח הררי) כיועץ בנייה ירוקה. החידוש שנוסף היום הוא בחישוב המדויק ובתקנים".
גבי מגן ושותפו למשרד גידי כרמון נשואים למורות מחנכות, ומטבע הדברים נושא ביה"ס קרוב ללבם, ולכן דגש נוסף שעליו מקפיד המשרד בתכנון בתי"ס הוא שיתוף המשתמשים העתידיים בתכנון.
"אני מאמין שזה מרכיב קריטי בתוצאה. תכנון יסודי משגב, מול תמי דומאי (המנהלת דאז) וצוות ההיגוי בשנת 2001-2000 הוא דוגמה מצוינת. התובנות שלהם ניכרות בכל פרט ופרט. כשתכננו את יסודי משגב היה צוות שהגדיר היטב שאיפות ומאוויים. ביה"ס הכניס את נושא תכנון ביה"ס החדש לתוכנית הלימודים. התלמידים ראו את התוכנית והתבקשו לבטא את דיעותיהם, לצייר ולהתייחס אליה.
בגדר שהקיפה את המבנה החדש במהלך הבנייה נפתח חלון קטן שדרכו יכלו התלמידים לעקוב אחר ההתקדמות. תוך כדי כך הם למדו על בנייה, על תכנון, על חומרים וכו'. בנוסף, אחד מהורי ביה"ס שהיה מפקח הבנייה בפרויקט – מאיר קהילה, סייר עם תלמידי ביה"ס באתר הבנייה והציג להם אותו.
גם היום, בתכנון קמפוס משגב, אנחנו מחוברים לקהילה. קיימנו ישיבות מרתוניות עם מורים, עם ועדת החינוך, עם הורים ועם תושבים. שמענו על חלומות פדגוגיים וגם על צרכים יום-יומיים כמו הצורך לקצר מרחקי הליכה, לתת מחסה מגשם ומקום לאכול את הכריכים. האימא שדיברה על הדברים האלה – זה מה שעניין אותה. זה חידד לנו כמה הדברים האלה חשובים (כתוצאה מכך נשאף לשלב בקמפוס מתחם היסעים נוסף להורדה ולאיסוף תלמידים על מנת לקצר מרחקי הליכה בקמפוס).
מורים דיברו על מחסור בחללים ובפינות קבועות, מקום שאפשר להכין בו חומר ולהשאיר אותו שם, וכן על הצורך במרחב מליאה לכל המורים. הפיזור לחדרי מורים קטנים מנתק את הקבוצות זו מזו. כך למשל, מורי "אשכול הפיס" רואים מעט מאוד את שאר מורי ביה"ס.
גם עולם ההייטק משפיע על התפיסות האדריכליות של בתי"ס היום. סיירנו בבתי"ס חדישים, ובין היתר, בבי"ס "מטרו-ווסט" ברעננה. שם ראינו דוגמה מצוינת לפינות עבודה למורים בהשראת סביבת הייטק.
חברות כמו "פייסבוק" ו"גוגל" מציגות חללי עבודה צבעוניים ומזמינים משופעים בפופים, בכורסאות מגניבות ובמקומות להתרווח. גם לכיוונים האלה נמצא מקום בתכנון הקמפוס.
ויש גם כמובן דוגמאות לא מוצלחות שניזהר מהן. ראינו בי"ס שמקבל את פני הבאים בשער ענק שמגמד את העוברים בו. ראינו מקומות שבהם לא מתייחסים לנוף ולסביבה. חשוב לנו לשמור על פרופורציות אנושיות ולא מגלומניות. על השתלבות במרחב ובנוף. על בנייה חדשנית, פרופורציונלית ולא ראוותנית. משרד אדריכלות נוף ילווה את הפרויקט ויעצב את השטחים הירוקים ואת המעברים בין המבנים. וגם נקפיד, כמובן, על נגישות לבעלי מוגבלויות.
לעיתים יש שיקולים לכאן ולכאן והתלבטות. האם לבנות על הגבעה ולבלוט למרחוק או לשמור את המקום לחנייה כדי לרכך את קו הרקיע?
האם להדגיש את המעגל השכבתי ואת החיבור בין בתיה"ס או את המעגל הבית ספרי?
האם לרכז את מרכזי המשאבים במקום אחד או לפזר אותם ברחבי הקמפוס?
בנושאים האלה ואחרים אנחנו דנים מול ועדת חינוך, צוותי בתי הספר ופורומים משתפי ציבור.
היינו רוצים שהקמפוס ישמש מרכז ואבן שואבת לכלל הקהילה. בנוסף לספריית משגב, שמושכת אליה קהל, יוקם בקמפוס מרכז אמנויות במה ואמנויות פלסטיות. מרכז זה יקיים מופעים ותערוכות לקהל, ומרכזי דעת נוספים – מחשוב, טכנולוגיה ורובוטיקה, ביולוגיה ואגרואקולוגיה, הומניסטיקה ומורשת ישראל. מרכזים אלה יוכלו לקיים הרצאות ופעילויות גם לקהל הרחב. 
אני מקווה שקבוצות שונות בקהילה, כמו למשל – דתיים, אמנים, אנשי מקצוע וחובבים בתחומים שונים, ימצאו כאן עניין ומקום להתבטא. זה לב הפרויקט שירים את הקמפוס למקום גבוה ומעורר השראה.
הייתי רוצה שהמרכזים ימוקמו בסביבה נעימה ומושכת, עם פינות ישיבה מוצלות, מתקני כושר וקירות תצוגה, ושהם יזמנו אינטראקציה בין באי הקמפוס.
חשוב לזכור. קמפוס משגב אינו נבנה מ"טבולה רסה". קיים שטח בנוי של 10,000 מ"ר שאליו יתווספו, בשאיפה, עוד כ- 6000 מ"ר (מותנה בקבלת התקציבים המתאימים ממשרד החינוך),
כאשר אין כוונה למחוק ולהרוס את הקודם.
יחד עם זאת, מונחת כאן הזדמנות היסטורית לחלום ולממש, ואכן לא מעט תושבים לוקחים בה חלק. צוות ההיגוי הזמין גם תלמידים, אך רק מעטים נענו וחבל. חשוב לשמוע את קולם של התלמידים ועדיין לא מאוחר.
אנו מקווים שהכתבה תעורר שיח ותגובות.
זה הזמן. 
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness