15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

משגב

במשגב והסביבה

עתיקות בחדשות וביניהן: "המפץ הגדול" – גירוש ספרד ותוצאותיו (חלק א')

Share

עתיקות בחדשות וביניהן: "המפץ הגדול" – גירוש ספרד ותוצאותיו (חלק א')

מאת ד"ר ישראל בן דור

 ​קוראים יקרים,
גירוש ספרד, בדומה לשואת העם היהודי באירופה, לחורבן שני בתי המקדש ולגלות עשרת השבטים, הוא מן המאורעות שגלי ההדף שלהם מורגשים עד היום בתולדות העם היהודי.
זה עתה נפרדנו מיצחק נבון, אדם רב פעלים, נשיא המדינה ומדינאי בעל שיעור קומה אישי ומוסרי, אדם שהציב לעצמו לשמר ולהנחיל את מורשת יהדות ספרד לדורות הבאים ברוח אהבת עם ישראל וקירוב לבבות.
במקרה, הזדמן לי לאחרונה להכין הרצאה על "המפץ הגדול: גירוש ספרד ותוצאותיו" לקבוצה קטנה המתכנסת בעצמון זו השנה השלישית, קבוצה שאני נמנה על  משתתפיה. הקבוצה עוסקת בלימוד עצמי של סוגיות ביהדות בפתיחות ובחברות בניסיון לעמוד על שורשי הדברים. כמובן שישנם הבדלי השקפות ודעות בינינו, משתתפי הקבוצה, אך אנחנו מחפשים את המאחד ואת המשותף ולא את התיוגים והמריבות בנוסח השורר כיום בציבור הישראלי. בשנה האחרונה עסקנו, בין היתר, ברמב"ם ואחר כך בראשית צמיחת הקבלה. השנה עלה הרצון ללמוד על הקבלה במרכז הצפתי במאה ה-16 וכפתיח הכנתי הרצאה על הרקע ההיסטורי, כאמור לעיל.
ניתן להשוות את חשיבותו של המרכז היהודי בספרד לזו של יהדות ארה"ב כיום, ואפילו למעלה מזה, מכיוון שמדינת ישראל לא הייתה קיימת באותה עת. הדיון בגירוש יוצר את הצורך לעסוק ב-800 שנות ההיסטוריה של היהודים בספרד ובספרד בכלל, בסיבות ובגורמים לגירוש ובתוצאותיו הבולטות. העימות אדיר הממדים בין הנצרות לבין האסלאם, שקדם לגירוש, מזכיר את העימות המתרחש כיום במרחב המזרח התיכון. חורבן המרכז בספרד, הגירוש וצמיחת הקהילות החדשות של מגורשים ואנוסים בעולם כולו היו "מפץ גדול" מבחינת העם היהודי. האסון יצר מתח משיחי בעולם היהודי והוביל לצמיחת הקבלה ולעליית משיחי שקר. אותותיו של גירוש ספרד ניכרים עד היום במרחב הצפוני. היווצרותה של קהילת היהודים הספרדים, פריחתה של צפת במאה ה-16 וחידוש היישוב היהודי בטבריה, הן מן התוצאות הבולטות של הגירוש.
על פי המסורת, החרימו המגורשים את ספרד ולא חזרו אליה. הקהילה היהודית שהוקמה בה הייתה קטנה מאוד. בשנת 1968 ביטלה ספרד את צו הגירוש ו-522 שנים לאחר הגירוש, בשנת 2014, ניתנה אפשרות לצאצאי המגורשים והאנוסים לשוב ולקבל אזרחות ספרדית מבלי לוותר על אזרחות המדינה שבה הם מתגוררים, ועל ידי הוכחות באמצעות שמות משפחה, ידיעת השפה וזיקה למורשת.
"המפץ הגדול" – גירוש ספרד ותוצאותיו
בשנת 1492 התחוללו בספרד כמה מאורעות ששינו את ההיסטוריה של העם היהודי ושל העולם כולו. באותה שנה הסתיים לחלוטין השלטון (בן 800 השנים בקירוב) של המוסלמים בספרד, היהודים גורשו מכל חלקי המדינה וקולומבוס יצא למסע שבו גילה את יבשת אמריקה ובכך שינה את דמות כדור הארץ עבור בני האדם. שנה זו גם מציינת את ראשית העת החדשה בתולדות אירופה.
יהודים, למרבה הצער, ידעו יציאה לגלות וגירוש פעמים רבות. אולם בספרד, באותה עת, חיו כ-600,000-500,000 נפש, מתוך כ-1.8-1.5 מיליון יהודים בעולם כולו. יהדות ספרד הייתה החזקה ביותר מבין כל הריכוזים היהודיים בעולם באותה עת, מכל בחינה שניתן להעלות על הדעת. משקלה דומה, מבחינת המציאות כיום, למשקלה של מדינת ישראל או ליהדות ארה"ב. מטבע הדברים, השלכות הגירוש דומות, מבחינת העם היהודי, לאלו של המפץ הגדול, שבעקבותיו התפזרו הכוכבים לכל עבר.
יצחק נבון (בפתח דבר, ממזרח ועד סוף מערב) מציין 3 תכונות ייחודיות של יהדות ספרד: שילוב של מדע ואמונה; דבקות ב"שביל הזהב" בענייני דת; גאווה לאומית וזיקה לשפה העברית. כך, למשל, אדם יכול היה להיות רב ובקיא בהלכה ועם זאת לעסוק במדעים, כדוגמת שמואל הנגיד, שהיה משורר ופוסק הלכות ועם זאת גם מדינאי ומצביא.
ראשיתו של המרכז היהודי בספרד מיוחסת למאה הראשונה לספירה. ראשוני המתיישבים היהודים באיבריה (היא אספמיה בספרות חז"ל) הגיעו ישירות מארץ ישראל, או לאחר שהתעכבו ברומא. הם הביאו איתם מסורת ארצישראלית ולימים גם הושפעו מהמרכז היהודי הגדול בבבל. מבחינתם של היהודים בספרד, ארץ זו הייתה עבורם ציון האחרת, ירושלים זמנית חדשה שבה האל אפשר ליהודים להמתין במנוחה לבוא המשיח. בימי הביניים רווחה בספרד האגדה שאדונירם, גובה המיסים של שלמה המלך ושליחו במערב, הגיע לספרד ואף הראו את קברו שם. יהודים שהמירו את דתם לנצרות בספרד השתמשו במוצא הקדום המיוחס לקהילה כדי להסיר מעליהם את האחריות למותו של ישוע, מוות שהנצרות ייחסה ליהודים, היות שכביכול, אבותיהם הגיעו לספרד לפני שישוע נצלב. בכל מקרה, ברור שראשיתה של הקהילה היהודית בספרד נעוצה בימיה הראשונים של הנצרות ואולי אף לפני כן.
הכנסייה הקתולית, בראשיתה, הייתה במבוכה לגבי הדרך שבה עליה לנהוג כלפי היהודים. עצם הידיעה על הקשר  בין ישוע לבין היהדות גרמה מבוכה. היהודים נחשבו כמי שעמדו במריים נגד הבשורה ועקשנותם נחשבה שטנית ממש. הכנסייה יכלה לכפות על היהודים להמיר את דתם או לבזות ולהשפיל אותם, ופעמים רבות העדיפה לכפות עליהם את ההמרה. אולם עם הזמן השתלטה בכנסייה הקתולית התפיסה שיש להשפיל את היהודים ולבזות אותם אך אין לכפות עליהם את ההמרה. דווקא בספרד הפכו מעשי הניצור האלימים לתו היכר בזמן שבצרפת השתנתה הגישה כלפי היהודים.
בשנת 416 נפלה ספרד בידי הוויזיגותים והם שלטו בה כ-300 שנים, עד הכיבוש המוסלמי בשנת 711. בתחילה, כל עוד שמרו על תרבותם הנפרדת, הם שמרו על מעמדם המשפטי של היהודים. אולם משנת 589, כאשר החליטו לוותר על תרבותם ולקבל את הנצרות ואת התרבות הרומית, החלו לרדוף את היהודים. בשנת 613 החליט המלך סיזבוט לפתור את בעיית היהודים על ידי כפיית ההמרה לנצרות וגירוש כל מי שיסרב. רבים מהם חצו את מיצר גיבלרטר לצפון אפריקה והאחרים המירו את דתם והפכו לקהילת האנוסים (קונברסוס) הראשונה בספרד. ב-200 השנים האחרונות של השלטון הוויזיגותי ניצבו היהודים בפני 3 ברירות: גירוש, המרה או מוות. ילדיהם נמסרו למשפחות נוצריות כדי שיתחנכו כנוצרים.
כך נוצרה לראשונה קבוצת המומרים, הקונברסוס (conversos). הדוקטרינה הנוצרית החמירה יותר עם מומרים מאשר עם היהודים "הרגילים". לגבי היהודים, הגיעה הנצרות למסקנה שהיהודים, גם אם הם אויביו של ישוע, רשאים לקיים את פולחנם בלי להתבלט. אך מי שהמיר את דתו לנצרות והוסיף לקיים את מצוות היהדות בסתר נחשב לבוגד ולמי שמחלל את עיקרי הנצרות (הסקרמנטים), מכיוון שעבר את הטבילה. בעשורים האחרונים של השלטון הוויזיגותי אף נחשדו היהודים בשיתוף פעולה עם המוסלמים. היהודים הפכו לשעיר לעזאזל והם נרדפו עד תום שלטונם של הוויזיגותים כאשר ספרד נכבשה על ידי המוסלמים.
המשך יבוא.
 
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness