20 נובמבר 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

פתיחה חגיגית לתערוכה: "שעתו של הטמבל"

Share
תערוכה: "שעתו של הטמבל"
משה קסירר
פתיחה חגיגית: ביום שישי  20/11/2015 שישי
גלריית מוניו, קיבוץ כפר מסריק
אוצרת: אפרת פלד-שדה
משה קסירר (יודפת) הוא צייר ארצישראלי, מתכתב עם הציירים הארצישראליים של שנות ה-30 עד ה-50 של המאה הקודמת, כמו: ראובן רובין, משה קסטל, נחום גוטמן, ויחד עם זה מושפע גם מסגנונות בינלאומיים לרבות האימפרסיוניסטי, הסימבוליסטי והנאיבי. קסירר משלב סגנונות ומטעין לתוכם את התכנים הארצישראליים, תכנים שכמעט ולא ניתן לפגוש בשדה האמנות הישראלית של היום.
התערוכה מציגה את יצירותיו של קסירר הנוגעות בקשר שבין אדם-אדמה-רוח ובקשר המורכב המקומי-יהודי-ערבי-ישראלי.
דמויותיו המצוירות עוטות לראשיהן את כובע הטמבל. אותו כובע חלוצי שהיה נפוץ בתקופת קום המדינה. אותו חלוץ שהגיע מאירופה, הקים יישוב ועסק לעיתים בעל כורחו בחקלאות.
דמויותיו של קסירר מחברות כבחוט השני את דמותו של היהודי התנ"כי עם דמות הישראלי החלוץ, כמו ביצירה "אברהם", יצירה שבה הוא מחזיק בידיו את השה לעולה, הקורבן התנ"כי אל מול אברהם החלוץ, עם כובע הטמבל, אשר נאלץ להקריב חיים למען המולדת. גם בדיוקן העצמי "המאהב", קסירר מגיש לאהובתו זר של 6 כלניות, הזר כסימבול ל-6 המיליונים שנרצחו בשואה. המאהב לוקח על עצמו את תפקיד החלוץ, האחראי להמשכיות ולבנייה של העם היהודי שנחלץ מתוך ההרס הגדול.
ההקרבה באה לידי ביטוי גם ביצירה "האחים", אשר מנסים לאחוז האחד בשני, כאשר אח אחד עומד מעט לא יציב על האדמה ואילו אחיו התיאום מרחף באוויר. האחיזה כמעט ואינה אפשרית, שכן ידו האחת של האח קטועה. הסביבה הגלילית של מטעי הזיתים וברקע הכפר הערבי, מסגירות לנו במעט את המורכבות הפוליטית בה אנו חיים, אותו חיבור-תלישה מהמציאות המקומית, אותה אחיזה לא שלמה המתקיימת במציאות היום יומית שלנו.
ביצירה "עת לטעת ועט לעקור נטוע" דמותו של היהודי החלוץ נוטע או עוקר את שתיל העץ, הוא אינו מתכופף על ברכיו, כבעבודת אדמה המחברת את האדם אל האדמה, אלא כמו קד קידה מרוחקת מהאדמה, רגליו על השביל, אינו "מתלכלך" בבוץ, אלא שומר על מרחק פיזי-רגשי מאותו שתיל, ששורשיו עטופים הילה זוהרת המביאה אותנו הצופים לבחון את הקשר המנטלי של החלוץ לאדמה אותה הוא "גואל". מעניין להתבונן בדמות היהודי החלוץ אל מול דמותו של הערבי, השורשי, המהלך בין עצי הזיתים, פועל וקוטף, נח במטעו, וחובש לעיתים גם כן את כובע הטמבל על ראשו. ובכך מקבל כובע הטמבל משמעויות נוספות וטעון ברבדים רבים של חלוציות-יהדות- מקומיות והמקשר בינהם – ארצישראליות. המקום, האדמה והרוח החלוצית אשר מהווה את מקורות ההשראה עבור משה קסירר על כל מורכבותה ורגישותה ההיסטורית והפוליטית.
בתערוכה יצירות נוספות. הציבור הרחב מוזמן!
גלרית מוניו, קיבוץ כפר מסריק, שעות פתיחה – ימים ג', ו' ושבת 14.00-10.00, ובתיאום מראש 052-5557271 אפרת
 
IMG_N8725
תאריך: 
שישי, נובמבר 20, 2015 - 14:00