18 נובמבר 2018,יום ראשון

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דת בקהילה

במשגב והסביבה

חיי שרה: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

Share

חיי שרה: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

מאת יהונתן גרילק
אימרה שבועית:
האדם חכם בעודנו מבקש החכמה. וכאשר יחשוב שהגיע אל תכליתה - הוא סכל. {רבי שלמה אבן גבירול}

סטטוס שבועי:
יותר מ-50% מהנוער היהודי בעולם אינו מקבל חינוך יהודי כלשהו. החינוך היהודי בתפוצות ממלא תפקיד מרכזי חשוב וגורלי בשימור העם היהודי ובבלימת הסחף של ההתבוללות וההינתקות של יהודים צעירים בתפוצות מהקשר לישראל.
 
ציטוט שבועי:
היהודים הם העם הנבחר לשנאת העולם כולו. {אחד העם}
 
סיפור שבועי:
חווית ילדות!
באתי פעם, כילד קטן, לבית-ספר גוי. וההתרחשות הראשונה באותו יום, שלא אשכחנה לעולם, הייתה קשורה בניסיון של תלמידים אחרים להאכילני את הבשר הזה, או למרוח שפתותי בשומן שלו. הייתי ילד, והם היו רבים. ואני זוכר את המלחמה, את ההיאבקות, את כל מה שהתרחש באותו רגע בתוכי; את הניסיון למנוע את הדבר הזה; את הזעזוע הנפשי. בן עשר הייתי. ואני סובר שכל ילד, שעבר עליו ניסיון כזה, כמוני נהג.
באנו מבתים יהודיים. קיבלנו חינוך מסוים. בתים אלה נחרבו. אבותינו הושמדו. אנו למדנו צו נצחי: 'כבד את אביך ואת אמך'. נתאר לנו, חברי הכנסת, מיליוני יהודים בכל רחבי אירופה שעדיין לא יכולים להגיע למדינת ישראל - ואליהם מגיעה הבשורה שבמדינת היהודים שזכינו להקימה בדם בנינו - דירי חזירים בדרך בין תל-אביב וירושלים. אני סובר שהם היו שמים אפר על ראשיהם, היו קוראים אבל על מה שמתרחש במדינת ישראל שדרים בה בניהם ובני בניהם.
{מנחם בגין בנאום בכנסת במסגרת הצעת חוק החזיר}
 
 
פרשה שבועית:
פרשת חיי שרה / 'אדמה קשה'
"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה" {בראשית כ"ג, א'}
 
שרה נפטרה "בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען" (שם כ"ג, ב'). זהו הרגע המתאים לסקור את חייה ולסכם את גדולתה. התורה עושה זאת בדרכה שלה: בפסוק קצר, במילים בודדות האוצרות בקרבן הכל.
בבוא התורה לספוד לאם העבריה הראשונה, אין היא מעלה על נס פועל זה או אחר מכלל מעשיה הכבירים. השבח שהיא משמיעה על קברה, גדול בהרבה, והוא ניתן למיצוי במילה אחת: שלמות.
כל מאה עשרים ושבע שנות חייה מתייצבות ברגע המוות כיחידה הרמונית אחת, ללא סדק, חולשה או ניגוד. הדעת, האמונה וגודל הלבב שבורכה בהם, שלטו בכל מעשיה כבר מגיל צעיר, והם ניכרו היטב גם בימי הזיקנה. מעולם לא נגררה אישיותה אחרי המאורעות, קשים ככל שיהיו. חיי רוחה עצמאיים היו, נחים בחיק האמונה הגדולה. כל הסערות שפקדו את חייה, לא פגעו בה. שרה שנפלה בשבי פרעה החמדן, היתה אותה שרה שנדדה עם בעלה לארץ כנען, אל תקוות עלומות בעתיד. אין כל הבדל בין שרה העורגת לבן, הרואה את זקנתה הקופצת עליה, כשזיק התקווה האחרון כבה והולך, לבין שרה הזוכה בסוף לבן, משאת נפשה.
אברהם העשיר ונשוא הפנים, המכובד על הכל, כפי שנאמר: "נשיא אלוקים אתה בתוכנו" (שם ו'), עמד כעני בפתח. אברהם, שאלוקים הבטיח לו את ארץ כנען, לא היתה לו בארצו שלו אף פיסת קרקע אחת לקבור בה את אשתו.
משום כך, חייב היה אדון הארץ לעתיד, לבוא בדברים עם שליטיה הנוכחיים. להכנס איתם למשא ומתן ולשטוח לפניהם את בקשתו לאחוזת קבר בארץ מגוריו (שם ג'-כ').
מציאות החיים כפתה עליו את העימות מול הבטחת האלוקים, שהבטיח לו בעלות על ארץ זו. האיש שאמונתו עמדה במבחנים קשים ביותר, עדיין לא זוכה לנוח על זרי הדפנה של נצחונותיו הרוחניים, וברגע לא צפוי בא עליו נסיון נוסף. פטירת רעייתו הפכה לשעת מבחן.
אברהם עמד גם בניסיון זה:
'בוא וראה ענוותנותו של אברהם אבינו! שהבטיחו הקב"ה לו ולזרעו את הארץ, ועכשיו לא מצא קבורה, אלא בדמים מרובים, ולא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה' (מדרש הגדול).
ממעמקי הניסיון עצמו, בקעה גם תחילת מימוש הבטחת ארץ הבחירה: "כי לך אתננה" (בראשית י"ג, י"ז). קניית מערת המכפלה בכסף מלא היתה פעולת ההשתרשות המעשית הראשונה באדמת המולדת. למרבה האירוניה, הקבר הראשון יצר את הקשר החי הראשון עם האדמה. קשר שמאז לא נותק לעולם.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ופשרה'}
 
שבת שלום - יהונתן גרילק

קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness