13 דצמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

נדל"ן וכלכלה

במשגב והסביבה

shahaf-lawyer-big_0
qtgvryvt
remax-karmiel-big_3
shahaf-lawyer-big_0
qtgvryvt

עו"ד עופר הבר על "אחרי החגים" וזכויותינו במקום העבודה

Share

עו"ד עופר הבר על "אחרי החגים" וזכויותינו במקום העבודה

מאת עו"ד עופר הבר
​מי אינו מכיר את המונח "אחרי החגים"?
אחרי החגים אנו חוזרים לביה"ס, למקומות העבודה ולשגרה שרובנו משתוקקים לה, למרות החופש.
לפני מספר ימים התקשר אליי אדם וביקש להיפגש עמי. לטענתנו הוא נאלץ לעבוד בתקופת החגים, בניגוד לחוק, ויתרה מזו – הוא לא קיבל את השכר המגיע לו בהתאם לחוק.
למי מבין אלה שנאלצו לעבוד בתקופת החגים, להלן מאמר הסוקר את זכויות העובדים בימי החג.
 
האם חלה חובה לעבוד בימי החג
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, עובדים זכאים להיעדר מעבודתם בימי חג ואף לקבל תשלום בגין כך. חריגים בהקשר זה הם מעבידים אשר קיבלו היתר מפורש ממשרד הכלכלה להעסיק עובדים בימי חג. אם לא כן – העסקת העובדים בחג מנוגדת לחוק.

תשלום שכר בימי חג – כאשר המועסק אינו עובד
בנוגע לתשלום שכר בימי החג, ימים שבהם העובד נעדר ממקום עבודתו, יש להבחין בין שני סוגי עובדים:
1.       עובדים המקבלים שכר חודשי כמשכורת – אלו יקבלו את שכרם באופן רגיל, גם בחודש שבו חלים ימי החג. מטרת המחוקק בעניין זה היא כי עובד חודשי, אשר עובד פחות ימים בשל ימי חג, לא יקבל שכר מופחת בשל כך.
2.       עובדים המקבלים שכר יומי - עובד מסוג זה יהיה זכאי לתשלום בגין יום החג בהתקיים מספר תנאים:
-          לעובד ישנו וותק של 3 חודשי עבודה
-          העובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחרי החג
-          העובד לא יהיה זכאי לתשלום עבור ימי חג החלים בשבת.
 
גובה השכר בגין עבודה ביום חג
גם בהיבט זה, עלינו להבחין בין שני מצבים: האחד – עובד אשר בחר מבחירתו שלו לעבוד ביום החג. עובד זה זכאי הוא לתשלום בשיעור של 150% כפי שנהוג, למשל, ביום השבת. השני – עובד יומי אשר חויב לעבוד ביום חג. עובד זה יהיה זכאי לתשלום בנוסף גם לדמי החגים, קרי, שיעור של  250%.
יובהר, כי ימי העבודה החלים בחול המועד הנם ימי עבודה רגילים הן לעניין שעות העבודה והן לעניין תשלום השכר, ללא כל תוספת בגין כך.
 
ימי חופשה החלים בזמן החג
בהתאם לחוק חופשה שנתית, ימי החג שבגינם אין המועסק עובד אינם כלולים בסך ימי החופשה השנתיים של העובד.

חופשה מרוכזת בחול המועד
רבים ממקומות העבודה, לפחות הגדולים שבהם, מחליטים להורות על יציאה לחופשה מרוכזת של מרבית העובדים, על מנת לחסוך בעלויות שוטפות, כאשר למעסיק ישנה סמכות לקבוע את מועד יציאה לחופשה, אך עליו לעשות זאת תוך תיאום עם העובד ולא באופן שרירותי.
החוק קובע כי על החופשה שנתית להיות רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעביד אפשר לחלקה ובמידה ואורך החופשה הנו למעלה מ-7 ימים, על המעביד לקבוע את מועד תחילתה 14 יום מראש.
בכפוף לתנאים האמורים לעיל, ימי חופשה מרוכזת בחול המועד שעליה יחליט המעסיק, יהיו על חשבון מכסת החופשה השנתית. אולם, עובד אשר לא נותרו לו ימי חופשה בלתי מנוצלים והוא מוכן לבוא ולעבוד באותם ימים, המעסיק אינו יכול לאלצו להיות בחופשה שלא מרצונו, ואינו יכול שלא לשלם לו שכר בגין אותה התקופה.
 
ומה עם העצמאיים שבינינו
לעניות דעתי, יש במשגב מאות תושבים המוגדרים כעצמאיים, אם מבחירה אישית ואם מתוך חוסר ברירה, כתוצאה מהמצב התעסוקתי השורר באזורנו.
בשונה לכל האמור לעיל במאמר זה, עצמאי אינו זכאי לתשלום עבור ימי חג או ימי חופש.
עצמאיים אכן זכאים לקחת לעצמם ימי חופש כאוות נפשם, אולם כל יום שכזה, יוגדר כיום הפסד מבחינת העסק, ללא כל גיבוי או פיצוי מהמדינה.
אני מתכוון להרחיב במאמר עתידי על חוסר זכויות העצמאים במדינת ישראל ועל הניסיון לחוקק חוקים שמטרתם לסייע לסקטור כה גדול, סקטור שמחד גיסא נושא על כתפיו תשלום מיסים, ומאידך גיסא אינו מקבל על עזרה או סיוע מהמדינה בשעת צרה.
 
לקבלת ייעוץ משפטי, לשאלות או לפניות,ניתן לפנות אל עו"ד עופר הבר באמצעות הטלפון הנייד  054-3552544 ו/או דואר אלקטרוני  .law@ohaber.co.il
אין בכתבה זו משום ייעוץ משפטי אישי והאמור בה אינו מהווה תחליף לכך והסתמכות על המידע כאן הִנה באחריות הקורא בלבד.
יובהר, כי זכויות היוצרים במאמר זה הנן של עו"ד עופר הבר וכי אין להעתיק ו/או לעשות במאמר כל שימוש ללא הסכמתו.
 
 
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness