13 דצמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

חוק ומשפט

במשגב והסביבה

החטא ועונשו

Share

החטא ועונשו

עו"ד עופר הבר
סוגיות משפטיות בחיי היום-יום
הכותב הנו תושב משגב, עורך דין המתמחה בתחומי המשפט דיני התעבורה והמשפט פלילי, בעל משרד בכרמיאל ובחיפה. מידע נוסף ניתן לקרוא בהרחבה באתר האינטרנט של המשרד: www.ohaber.co.il
יום הכיפורים בפתח, יש כאלו שיאמרו יום לסלוח, או יותר מכך, יום שיש בו הזדמנות לתקן את דרכנו לקראת השנה החדשה.
מכיוון שזהו מדור משפטי, אנסה לקשר את היום הקדוש לתחום המשפטי. האם מוטל עלינו, כחברה, להעניש אדם שמעד או שמא לסלוח לו ולנסות לשקם אותו?
האם אדם שעבר עבירה בפעם ראשונה בחייו, זכאי לשיקום או לענישה, בדיוק כמו אדם אחר שעבר את אותה עבירה בפעם השלישית?
 
החטא ועונשו
כאמור, אנחנו לקראת יום כיפור, יום שבו אנחנו מבקשים סליחה ומחילה על כל חטאינו בשנה שחלפה. במקורות המקרא, למשל, ניתן ללמוד על מהות הסליחה שבין אדם לחברו בתפילה שנשא שלמה המלך בספר מלכים: 
"בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ לָךְ וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם" (מלכים א ח 33–34).
בתפילת שלמה מסופר על חטא שבעקבותיו מגיע עונש אלוהי, כאשר פניית העם לאלוהיו לסלוח ולבטל את העונש מגיעה בליווי חרטה ובקשה לסליחה ותיקון דרכיו של הפוגע, על מנת להשיב את פני הדברים לקדמותם. האם גם בימינו ניתן להקל ולהשיב את פני הדברים לקדמותם, גם אם אדם ביצע עבירה חמורה?
 
שיקולי ענישה
תתארו לכם, עולם ללא עונשים מכל סוג שהוא? לא במסגרות החינוך, לא בבתינו, לא בצבא, ולא בחיים בכלל... האם הדבר אפשרי ?
מטרת העונש היא בדרך כלל לחנך, לשנות דפוסי התנהגות ולעיתים אף בדרך זו, אולי גם לסייע לאדם שנענש. מעבר לכך, מטרה נוספת היא לספק לחברה ולציבור בכלל, תחושת ביטחון ויציבות. אין ספק שמטרה נוספת היא ההרתעה, כי הרי כל עוד אדם המתכנן לבצע עבירה זו או אחרת יידע מראש כי קיים סיכוי שהוא לא ייענש, אזי ייתכן שסדר חיינו ישתבש לחלוטין. לכן ברור כי כל חברה מתוקנת זקוקה לסדרי עולם המרכיבים שיקולי ענישה, הכול בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבותיה.
 
תפקידה של מערכת המשפט בהיבט העונש והשיקום
שופטי בתי המשפט בישראל פועלים בראש ובראשונה על פי חוק וכפועל יוצא מכך,  גזר דינם של העבריינים שביצעו עבירה מתבסס בעיקרו על סעיפי חוקי מדינת ישראל.
אולם יחד עם זאת, לשופטים ניתנת הזכות להפעיל שיקול דעת בהתייחס לעונשו של מבצע העבירה, קרי האם להחמיר בעונש או שמא להקל בו, או אפילו יותר מכך – לבטלו.
אם נניח בצד את הרכיבים הבסיסיים של ההליך המשפטי, כגון נסיבות העבירה, ראיות וכו', לתשובתו של מבצע העבירה ולגילוי החרטה מצדו יש משקל רב באם ניתן להקל בעונש, על מנת לשקם ולהחזיר את חייו למסלולם זאת בתנאי, כמובן, כי בית המשפט אכן השתכנע שהחרטה היא כנה ואמיתית.
 
בקשת סליחה – אימתי ?
כולנו מכירים, בעיקר מילדינו הקטנים, כי לא תמיד אמרת המילה "סליחה" אכן מכילה את הכוונה האמיתית וכי אין ערבות לכך כי המעשה אינו יחזור בשנית 5 דקות לאחר מכן.
כך גם בעולם המבוגרים ובמיוחד בעולם המשפט הפלילי – מרבית העבריינים מבקשים מבית המשפט את רחמיו, תוך גילוי חרטה ובקשת סליחה.
לכן על החברה ועל רשויות המדינה האמונות על החוק, לבחון בפינצטה כל מקרה לגופו ואל לנו להשליך את מקרי הכלל על היחיד.
יחד עם זאת ברור כי לא ניתן יהיה לוותר כליל על מהות כללי הענישה על מבצעי העבירות, וככל הנראה גם בשנה הבאה עלינו לטובה ימשיכו אנשים לבצע מעשים המוגדרים כחטא, מחד גיסא, ומאידך גיסא נמשיך במתן עונשים הולמים בגין העבירות. זה סדרו של עולם מאז ומתמיד וכך גם כנראה יישאר בעינו.
אני מאחל לכולנו חתימה טובה!
 
לקבלת ייעוץ משפטי, שאלות או פניות מצד הקוראים, ניתן לפנות אל עו"ד עופר הבר באמצעות הטלפון הנייד  054-3552544 ו/או דואר אלקטרוני  .law@ohaber.co.il


אין בכתבה זו משום ייעוץ משפטי אישי והאמור בה אינו מהווה תחליף לכך והסתמכות על המידע כאן הִנה באחריות הקורא בלבד.
יובהר, כי זכויות היוצרים במאמר זה הנן של עו"ד עופר הבר וכי אין להעתיק ו/או לעשות במאמר כל שימוש ללא הסכמתו.
 
 
קטגוריה: 

הוסף תגובה