17 דצמבר 2018,יום שני

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

ציפור הנפש - עונשים ו"תוצאות הגיוניות"

Share

ציפור הנפש - עונשים ו"תוצאות הגיוניות"

מאת אורלי שהם
למרות שרבים מאיתנו מנסים להימנע מכך, עונשים הם כלי סמכותני שנמצא בידי ההורים על מנת לעצב את התנהגותם הרצויה של הילדים. קיים ויכוח לגבי היעילות של שימוש בעונשים, ולגבי הפגיעה האפשרית שלהם בהתפתחות של הילדים. כמו בכל כלי אחר, אפשר לעשות שימוש בעונשים, אך חשוב ששימוש זה יעשה בצורה נכונה ככל האפשר. אתייחס כאן למספר אלמנטים בענישה של ילדים. כדאי לחשוב עליהם בפעם הבאה שהילד לא מוריד מהשולחן או כאשר הוא סוטר לאחותו...
מתי להעניש?
כתבתי כאן פעם על הבטחות ואיומים, והדגשתי את החשיבות שבקיומם. ואכן, אם איימתם על ילדכם בעונש והתנהגותו המשיכה לחרוג מהמצופה ממנו, הקפידו על מתן העונש. חשבו מראש האם המצב מצדיק ענישה, האם יש דרך התמודדות אחרת, ואל תאיימו אם לא נראה לכם הגיוני לקיים. בנוסף, חשוב לא להגזים בענישה. כאשר הילד נענש על כל דבר שאינו מוצא חן בעיניכם, העונש הופך להיות חסר ערך בעיניו. הוא מפסיק להבין מה מאוד חשוב לכם ומה לא, ומונע רק על טווח של חשש מול אדישות לענישה. הענישו רק לאחר שדיברתם, הסברתם וביקשתם, ורק כאשר התנהגותו של הילד באמת חריפה ומצדיקה בעיניכם שימוש בכלי עוצמתי.
 
את מי להעניש?
הרבה פעמים ילדים מעלים את הטיעון האלמותי: "אבל הוא התחיל!" את מי מענישים כאשר שני ילדים רבים זה עם זה? אז כאמור, לא תמיד צריך להעניש... לפעמים צריך לתת לילדים לפתור את ענייניהם בעצמם. גם הניסיון לבחור מי מהילדים "ראוי" יותר לעונש עלול לגרום לשמחה לאיד אצל הצד השני, שגם הוא אינו בהכרח טלית שכולה תכלת. נסו לא להפוך לשופטים במריבה, אלא להתייחס להתנהגויות הלא רצויות של שני הצדדים. אם אין צורך – אל תענישו אף אחד (המריבה היא העונש עצמו), ואם יש צורך – אפשר גם להעניש את כולם.
 
איך להעניש
לפני מספר שבועות נפגשתי עם ילדה, ושאלתי אותה מה קורה כאשר היא אינה מתנהגת על פי ציפיותיה של אמה. הילדה ענתה לי כך: "אם אני לא קמה בזמן בבוקר, למשל, אז אני מקבלת תוצאה הגיונית. למשל, שאסור לי לאכול ממתקים במשך שבועיים". המונח "תוצאה הגיונית" הוא מונח אדלרייני, אשר מחליף לעיתים קרובות (בעיקר בקרב מדריכי הורים) את מושג ה"עונש".
עונש הוא כל אקט שלילי שיוטל על ילד לאחר התנהגות לא רצויה. לא צריך להיות לו שום קשר עם ההתנהגות עצמה, כפי שאין קשר בין זמן ההשכמה בבוקר לבין אכילת ממתקים. תוצאה הגיונית היא למעשה מה שקורה באופן טבעי כאשר ילד אינו מתנהג כצפוי ממנו. היתרון של תוצאה הגיונית על פני עונש, הוא שהיא מלמדת את הילדים את התוצאות של מעשיהם, הם מבינים למה אסור או צריך לעשות משהו, ומה קורה כאשר לא מתנהגים כפי שמצופה. עונש גורם, בעצם, רק להרתעה ולפחד, ולא מלמד את הילדים להכליל על התנהגויותיהם, ולחשוב על מעשיהם באופן מעמיק.
בדוגמה הנ"ל, נעשה שימוש לא נכון במונח "תוצאה הגיונית". למעשה אמה של אותה ילדה מענישה אותה, אך קוראת לעונש "תוצאה הגיונית" כפי שלמדה בהדרכת הורים שעברה. קראו לילד בשמו – כאשר אתם מאפשרים לתוצאה הגיונית לקרות, שקפו זאת והסבירו לילד. לדוגמה: "אם לא תקומי בבוקר בזמן, תצטרכי להתארגן לבד, ללא עזרתי, משום שאני צריכה לצאת לעבודה". כאשר תגובה מסוג זה אפשרית, היא יעילה לטווח ארוך הרבה יותר מעונש, ולכן מומלצת. גם במקרה של התערבות שלכם כהורים, ההתערבות יכולה להיחשב לתוצאה הגיונית: "אם תכה את אחיך, לא תוכל להיות בקרבתו, משום שאתה מסכן אותו. לכן תיאלץ להישאר בחדר שלך".
חשוב להקפיד שגם עונשים יהיו בעלי קשר משמעותי להתנהגות. אין קשר בין השכמה לבין ממתקים, ולכן העונש יהיה פחות יעיל. אפשר לחשוב על דברים שכן משפיעים על שעת ההשכמה, כמו, למשל, שעת כיבוי אורות: "אם לא תקומי בזמן, לא תוכלי לראות טלוויזיה עד שעה מאוחרת".
  
מתי לא להעניש
בעיקרון, כדאי להשתמש בעונש כמה שפחות. ישנם גם מצבים שבהם בכלל לא כדאי כלל להעניש, וזה כאשר הילד בעצם נענש בעצמו מעצם התנהגותו. במקרים כאלה כדאי לשקף את המעשה ואת התוצאה, להסביר את הקשר ביניהם, ואין צורך להוסיף עוד...
 
קטגוריה: 

הוסף תגובה