17 נובמבר 2018,יום שבת

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דת בקהילה

במשגב והסביבה

דברים - יהונתן גרילק על פרשת השבוע

Share

דברים - יהונתן גרילק על פרשת השבוע

מאת יהונתן גרילק
אימרה שבועית:
צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה. {ישעיהו א' כ"ז}
סטטוס שבועי:

בתשעה באב בעודינו מקוננים על ההיסטוריה שלנו הרוויה בדם מימי חורבן הבית דרך מסעי הצלב וגירוש ספרד כלה בשואה האיומה, נחשוב לעצמנו, מדוע אנו כל כך שנואים? כנראה, אנחנו מייצגים משהו שהרוע בעולם לא מסוגל להתמודד מולו, ועל כך גאוותנו להיות שייכים לעם שתמיד נרדף על לא עוול בכפו. אנחנו מתעקשים לחיות, וממשיכים לשרוד על אפם וחמתם של שונאינו.

 
ציטוט שבועי:
לא אשכח, לא אוכל שכוח את יום החורבן, היום האיום מכל הימים, יום גורלנו . {ברל כצנלסון}
 
סיפור שבועי:
בכי תמרורים...
במלחמת ששת הימים, כאשר הצבא הישראלי שיחרר את הכותל המערבי, החיילים היהודים פרצו בבכי. הם עברו זה עתה קרב עקוב מדם, בו איבדו חללים רבים וזכו להיות היהודים הראשונים שנגעו בכותל, לאחר 20 שנות פירוד בקירוב. מספרים על שניים מהחיילים, שלא הצליחו להבין על מה כולם בוכים. כן, הכותל הוא מבנה היסטורי חשוב, אבל האם שמעתם פעם מישהו בוכה על החומה הסינית? פתאום התחיל אחד מהם לבכות בצורה בלתי נשלטת. על מה אתה בוכה? שאל אותו חברו. והוא ענה: אני בוכה על זה, שאני לא מסוגל להבין על מה כולם בוכים!
 
אבלות שבועית:

'מגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב'. {מסכת תענית דף כ"ט}

במשך כל שנות הגלות, רבות מצרותינו התרחשו דוקא ביום זה:

גירוש היהודים מאנגליה בשנת 192גירוש יהודי צרפת בשנת 1306

גירוש יהודי ספרד בשנצ 1492

גירוש פורטוגל 1498

גירוש יהודי וינה 1670

בט' באב תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה בה ניספו כחצי מליון יהודים.

בימי השואה הנאצית, פעולות השמדה רבות כוונו ע"י כיונו הגרמנים ימ"ש לתשעה באב. תשעה באב תש"ב זכור כיום השחור בתולדות גיטו ורשא בו נשמדו מאות אלפי יהודים.

 

פרשה שבועית:

פרשת דברים / 'מלחמה ושלום'

 

"אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה" {דברים ב', ט'}.

 

לא יאמן. העם שרצה להשמיד את עם ישראל, זוכה ל'מטריה' אלוקית. הפסוק מגן עליו מפני כל רצון נקמה אפשרי, העלול להתעורר בלב בני ישראל.

למעשה, עד כמה שהדבר נראה מוזר במבט ראשון, הוא הופך לשיעור אלוקי מאלף לאחר העיון המעמיק. בדיקת הרקע בכל היקפו, מעניקה מימד אחר לצו התורה.

מואב, כזכור לנו מפרשת בלק שבספר במדבר, ניסה באמצעות בלעם בן בעור, להביא כליה על עם ישראל. בלק, מלכו של עם זה, שכר בכסף רב את שירותיו של שתום העין כדי שיבוא לקלל את העם שיצא ממצרים. הוא קיווה שהקללה תשמיד את בני ישראל החונים על גבול ארצו. מואב הוא, איפוא, אויב המחפש בכל מחיר את רעתנו.

בניגוד להגיון, אוסרת התורה את המלחמה בו. מוטלת עלינו חובה לנצור הן את האש והן את הטינה הטבעית והכל כך צודקת כלפי העם שכמעט והביא עלינו שואה.

לכאורה, ניתן היה להבין מצו זה שהתורה מעוניינת שעם ישראל בארצו יפתח דף חדש עם שכניו מסביב. מה שהיה היה. את השלום של היום עושים עם האויבים של אתמול. אך, אם זו הכוונה, אנו עומדים בפני קושי מעניין. אחרי פרשת בלעם בן בעור מצווה התורה למשה לצאת ולהכות את המדיינים: "צרור את המדיינים והכיתם אותם. כי צוררים הם לכם בנבליהם אשר נבלו לכם על דבר פעור" (במדבר כ"ה, ט"ז-י"ח).

מצד אחד נדרש משה להעניש, במלוא חומרת הדין, את המדיינים אשר רק סייעו למואבים, בעוד האוייב עצמו, מואב, שעשה הכל כדי להוציא אל הפועל את התוכנית השטנית והנפשעת – זוכה לחסד אלוקי.

בקושי זה התלבט משה עצמו. הדבר הביא אותו למחשבה, לפני שה' אסר מלחמה זו, שאכן מותר לו ואולי הוא אפילו חייב להלחם נגד מואב כפי שלחם נגד המדיינים:

'נשא משה קל וחומר: ומה מדיינים שלא באו אלא לעזור למואב אמרה תורה : 'צרור את המדיינים', מואבים עצמן לא כל שכן' (ילקוט שמעוני דברים תת"ח).

'אמר לו הקב"ה: לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי. שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן, רות המואביה ונעמה העמונית'.

הרי לנו שיעור לדוגמא. שיעור, המלמד את האדם עד כמה מבטו מצומצם. החשבונות של מעלה כוללים גם את המבט ההיסטורי העתידי, הנעלם מעין כל חי. היקף ראייתו של המבט האלוקי מקיף דורות רבים, והוא מחייב התייחסות שונה לחלוטין. בעוד שלוש מאות שנה עתידה לצאת רות המואביה מעם מואב – זו רות אם מלכות בית דוד, הכוללת בקרבה גם את תקוות המשיח באחרית הימים – הרי שכבר עתה היא מזכה את המואבים.

המסקנה המוסרית מפרשה זו הינה מרחיקת לכת. האדם, אין בידו את הכלים למדוד את עוצמת השפעת מעשיו על העתיד. המלחמה הצודקת נגד מואב עכשיו, היתה עלולה, חלילה, להרוס את אפשרות לידתה של מלכות בית דוד. כל ההיסטוריה היתה נראית אחרת, ולא לחיוב, אם משה היה נלחם נגד המואבים ומכניע אותם.

המסקנה ההגיונית והעקבית הינה ברורה: אם אכן רוצים לפעול לאורו של הצדק המוחלט, לטובתה האמיתית של האנושות, שומה עלינו להטות אוזן לדבר ה'.

{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ולקחה"}

 

 
שבת שלום - צום קל ומועיל - יהונתן גרילק מליקווד ניו ג'רסי

קטגוריה: 

הוסף תגובה