15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

qtgvryvt
qtgvryvt
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1
NG-Bar&Kitchen-2-Big_0_1

החירות אינה מובנת מאליה

Share

החירות אינה מובנת מאליה

עו"ד עופר הבר, יובלים (דרך פורטל משגב)
 
בכל אחד מאיתנו קיימת תחושה כלשהי של חופש.
חלקנו קמים בבוקר עם הרגשה שכל העולם פרוס לפניהם וחלקנו קמים עם תחושה של שלשלאות כבדות על רגליהם.
חלקנו מודעים יותר לחופש שניתן להם וחלקנו פחות.
חלקנו מעריך מאד את החירות לבחור וחלקנו מתעלם מקיומה, כאילו היא דבר המובן מאליו.
בחיי המקצועיים, יוצא לי מפעם לפעם להיות ה"מוציא לאור", תרתי משמע, של אזרחים שכך לפתע פתאום, כרעם ביום בהיר, נשללת מהם הזכות לחופש, נשללת מהם הזכות לבחור ולחיות כראות עיניהם, נשללת מהם הזכות לשלוט מתי יוכלו לראות את אור היום.
לפני מספר שנים, בעיצומן של ההכנות לחג הפסח, צלצל הטלפון הנייד שלי בשעות הבוקר המאוד מוקדמות, כשבצדו השני של הקו, שמעתי קול של אישה מבוהלת ולחוצה כשסיפרה לי שהיא מעוניינת לשכור את שירותיי כעו"ד עבור בעלה. בעלה נמצא במעצר מזה יומיים, בפעם הראשונה בחייו מזה יומיים. לבני הזוג 4 ילדים.
אני מניח שמרבית הקוראים לא ראו בית מעצר במדינת ישראל וכולי תקווה, כמובן, שאף לא אחד מאיתנו יזכה "לחוויה" כגון זאת. שהייה במעצר היא חוויה קשה מנשוא ואיננה מזכירה אפילו במעט את הסצנות בסרטים, סצנות שאנו רגילים לראות מעל המסך הגדול.
מדובר היה באדם שנעצר מספר ימים קודם לכן בגין חשדות לעבירות מרמה, זיוף, התחזות והוצאת שיקים ללא כיסוי, בסך כולל של כמה מאות אלפי שקלים.
מניסיוני בחשדות כגון אלה, אף שופט לא ינסה לשחרר חשוד לאחר 2 ימי מעצר בלבד. זאת על מנת לתת למשטרה אפשרות להשלים את הליכי החקירה בתיק ולנסות להגיע לחקר האמת.
תוך זמן קצר הגעתי לבית המעצר בבית המשפט בחיפה תוך שאני ממתין באחד מהחדרים המיועדים לעורכי דין המבקרים את לקוחותיהם טרם הבאתם לדיון בפני שופט. השופט אמור להחליט האם להשאירם במעצר או לשחררם.
כאשר הביאו אנשי יחידת נחשון (אשר אחראים על הבאתם של העצורים אל החדר) את הלקוח שלי, ראיתי אדם שבור וכפוף האזוק בידיו וברגליו, על פי ההוראות הקיימות.
בדרך כלל חשודים הנמצאים במעצר שואלים אותי מיד, ברגעים הראשונים למפגש בינינו, האם בני משפחתם נמצאים באולם בית המשפט. הסיבה לכך כפולה: האחת, המובנת מאליה – הגעגועים העזים, והשנייה – החשש שמא יראו אותם במצוקתם הגדולה, אזוקים ומושפלים.
לקוח זה פנה אליי וממש התחנן: "בבקשה, תעשה הכול כדי לשחרר אותי על מנת שאוכל לחגוג את ליל הסדר בביתי, זהו החג החשוב לי ביותר להיות בחיק משפחתי".
ברשותכם, לא אלאה אתכם בנבכי התיק המשפטי אלא אפנה ישירות לסופו של יום. לאחר מאמצים כבירים בשילוב הבאת ראיות חדשות של בני המשפחה התברר כי אותו אדם איבד לפני מספר שנים את תיקו. התיק כלל תעודות אישיות ומספר פנקסי המחאות, ובמקום לדווח לרשויות על כך, בחר הלקוח שלי להתעלם מכך ללא הגשת תלונה במשטרה וללא תיעוד העניין.
התיק האבוד הגיע ככל הנראה לידיים זרות. האדם שמצא את התיק בחר לעשות שימוש בהמחאות האבודות, ואלה הגיעו בדרך לא דרך לגורמי השוק האפור, עם שמו של הלקוח שלי. שם נצברו לחובתו ריביות והצמדה בהיקפים עצומים.
אני חוזר למשפטי הפתיחה של מאמרי זה, בנוגע לקבלת חירותנו כמובנת מאליה.
לא אשכח את החיבוק העז של בני המשפחה, לאחר שהלקוח שלי שוחרר למעצר בית כבר באותו היום. לא אשכח את ריצת ילדיו אל אביהם, ולא אשכח, כמובן, את המבט העמוק שנעץ בי הלקוח, האומר תודה על כך שהחזרתי לו את חייו בכל מובן אפשרי.
עד היום, בכל שנה לפני ליל הסדר, מתקשר אליי אותו אדם לומר לי תודה על החופש והחירות להיות עם יקיריו, דבר שכאמור לא היה מובן מאליו עבורו..
לסיום להלן ציטוט מאחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון:
" אחת מזכויות היסוד החשובות של האדם, זו הנמצאת בקצה העליון של פירמידת הזכויות, היא הזכות לחירות. מאז ומעולם, מקדמת דנא, לחמו אנשים לחופש. פגיעה בזכות לחירות היא מהפגיעות הקשות שניתן לחשוב עליהן".

הוסף תגובה