15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

דת בקהילה

במשגב והסביבה

ירושלים ללא הפסקה

Share

ירושלים ללא הפסקה

יהודה אבקסיס, מורשת (דרך פורטל משגב)
 
שבת שירה בירושלים
חודש האביב המפציע בפריחותיו המרנינות מבשר גם על סיומה של  עונת "שירת הבקשות" שירה הנאמרת בשבתות החורף. כמו בא לומר, עד כאן שירתכם להרנין לבבות בתקופת החורף המדכא, כעת שירת הצמחים וניגון זרימת המעיינות יביעו את שירתם לשמח לב אלוקים ואדם.
מנהג זה של "שירת הבקשות" שיסדוהו מקובלי צפת במאה ה-16 עדיין משתמר בקהילות שונות ומיוחדות בארץ. אחד מהמקומות המרכזיים בעולם לשימור שירה מיוחדת זו הוא בית הכנסת "עדס" שבשכונת נחלאות בירושלים. בית כנסת זה שנבנה בשנת 1901 ע"י האחים עדס, ידוע ביופיו המשמר את ההדר ואת הסגנון של בתי הכנסת המפוארים של קהילת חלב שבסוריה.    
יצאנו, 3 זוגות מהיישוב מורשת לטעום את טעמה של "שירת הבקשות" היישר מהמקור. החוויה נרשמה כסיפור התרשמותי והרי הוא לפניכם חברינו, תושבי משגב.
ערב שבת קדש פרשת "בשלח", מלון ירושלמי צנוע השמור ל"דוסים" בדרך כלל, היה מלא עד אפס מקום. כבר בארוחת ליל שבת נצפה חדר האוכל כבית יהודי. לא הפוליטי, האמיתי.
ליטאים וחסידים, ש"סניקים וסרוגים, עולים זה מכבר ותיירים, מזרחיים ואשכנזים וגם שומרי מסורת "בכיפות קידוש" מגוהצות, לבנות ומעוטרות. הכול התקבצו לסעוד ארוחת שבת תחת קורת בית מלון אחד, ירושלמי, כבר הזכרנו. 
שבת פרשת "בשלח" נקראת שבת שירה, ונהגו להרבות בה בשמחה, שירה, ניגון ופיוט כזכר לשירת בני ישראל על הים ולשירת מרים הנביאה ונשות דורה. איך מתחילים לשיר? איזה שיר? הבחירה האולטימטיבית נפלה כמו בטבעיות על "יה ריבון". מי לא מכיר את המילים שנכתבו בקולמוסו של רבי ישראל נג'ארה המשורר המקובל בכל עדות ישראל. אנו, 3 זוגות, בעלים ונשותיהם, נחלצנו חרישית, לפתוח בלחן יהודי בבל ושוב אותו פיוט בלחן "אנריקו מסיאס" וכן על זה הדרך... השירה החרישית הלכה ונתגברה עם הצטרפות אורחים נוספים למקהלה.
 
הראשון להצטרף היה עקיבא. עקיבא זה, חסיד קרלין הוא בעל עיניים מאירות שוחקות, מקפיד לפקוד עם משפחתו את ירושלים בכל שנה בשבת שירה. כך שח לי וחתם, בלי נדר, כמובן. לבושו כמסורת חסידי קרלין, מעיל ארוך חגור באבנט בד, ולראשו שטריימל לפאר ולהדר. מפאת שלום בית כלל ישראלי, נניח ונקווה שסינתטי היה ואם לא, מחילה מ-"תנו לשועלים לחיות".
אחריו החיש להצטרף חתנו הצעיר בלבוש קרלין תואם לגילו, והפליא לשורר מזמרת המזרח כאילו קרלין מחוז היא בעמק הנילוס או פרבר נודע בארם צובא. אט אט הצטרפו אורחים נוספים מהמגוון המתואר, ושוררו בצוותא נעימות ופיוטים מ-"קה אכסוף" ועד הפיוט המטאפורי, חוצה המגזרים על אודות הבת "היושבת בכלא", כי שירה מידבקת היא ומבלי לרצות לרגליה תפיל מחיצות.
בניגון החסידי שפצח עקיבא נעמדה הקבוצה לחולל בדבוקה מעגלית לפניהם המחויכות-תמהות של כל הסועדים, ובמיוחד של צוות המלצרים המשתאים לפלא. עוד פיוט ועוד ניגון וסיימנו עם "נגילה הללויה" של המשורר אשר מזרחי (תוניס) בלחן של רחמים עמר (ירושלים). מי רצה משיח ולא אמר? או אם תרצו, שבת היא, אין מפלגות אין דאגות.
 
השעה 2:30 לפנות בקר, צינת קור ירושלמי סבירה. סמטאותיה של שכונת נחלאות התעוררו לקול צעדיהם החרישיים אך הבוטחים של משכימי אמירת ה-"בקשות". אותו מנהג הנשמר זה מאות שנים בקהילות קדם בישראל, לקום ולשורר בשבח השבת הבורא, הבריאה והגאולה. פני ההולכים היה ליעדם, בית הכנסת "עדס" שבסמטת הרחובות שילה-באר שבע. בית כנסת זה ידוע כאחד המרכזים החשובים והבולטים להפצת החזנות הירושלמית ושירת הבקשות בנוסח אר"צ (ארם צובא) לכלל ישראל בארץ ובעולם.
יש האומרים בהלצה (עבדכם) שמשכימי קום אלה, אינם מכירים בראשי התיבות הידועים במגזר: שב"ת – שינה בשבת תענוג. לשיטתם יש להמיר את האות ש' ב-ב' על פי צופן אתב"ש ודורשים בב"ת – ראשי תיבות, בקשות בשבת תענוג.
 
בשעה 2:55 לפנות בוקר היה כבר בית הכנסת מלא עד אפס מקום, זולת מקומות שמורים לפייטני הבית ולפייטנים נכבדים מחוץ. וזאת לדעת, שמקום של כבוד להם ב"עדס" לחזנים פייטנים ובעלי שירה. יושבים הם בכותל המזרח בשורת הרבנים ומנהיגי הקהילה. ככה זה בקהילה שהנחילה לכל בית ישראל את מסורת "שירת הבקשות" של יהדות חאלב שבסוריה.
"שירת הבקשות" התנהלה כפי המסורת על ידי חלוקה לשתי קבוצות, כשבכל קבוצה מספר פייטנים ובראשם "מנהיג הקבוצה" המנתב בסדר מופתי את ביצוע שירת הסולו בין פייטני קבוצתו.
"שירת הבקשות" נמשכה עד השעה 7:00 ברצף, למעט הפוגה קצרה לדרשתו השנתית של המקובל הרב שמואל בניהו – ראש ישיבת המקובלים נהר שלום שבנחלאות. 
 
אורח השבת המרכזי ב"עדס" היה החזן חיים ג'רבי, שהוזמן במיוחד לשבת זו. ג'רבי, כפי שהוא מכונה בקיצור, הוא חזן פייטן ומוסיקאי צעיר וברוך כישרונות. בעולם החזנות והפיוט, נחשב הוא כבר מספר שנים ככוכב עולה בעל ידע מעמיק בתיאוריה וביכולת ביצוע מדויק ומגוון של קטעי תפילה וזמרה, תוך מעברי מקאמים (סולמות מוסיקליים) המעוררים את הלב ואת ההתפעלות. לרבים מקטעי התפילה שידך ג'רבי לחנים של עבדל ווהב אום כלת'ום ועוד, לקולות אנחת שמחה ונחת של שומעיו בבית הכנסת. ניסיונו של ג'רבי וידיעותיו במוסיקה הקלאסית הערבית הם כשל זמר זקן ושבע ימים ומקאמים. נכתב בעבר ועוד ייכתב רבות מן הסתם, על העדנה, השימור והתחייה של המוסיקה הערבית של הדור הקודם, דווקא בבתי התפילה של יהודי ארצות המזרח.
זה המעט שבמעט לספר מכלי ראשון על אחת משבתות השיא של  מנהג שירת הבקשות בירושלים תשע"ה. עיר ללא הפסקה בשירתה ובקדושתה.
    
בית הכנסת "עדס" בירושלים
ב1901  עקרו האחים עובדיה ויוסף עַ‏דֶ‏ס מביתם המפואר בעיר חאלב שבסוריה, ועלו לירושלים. מבעוד מועד הכינו עימם שי לעיר הקודש: ריהוט מושלם עשוי עץ משובץ בצדף עבור בית כנסת לבני העדה. משפחת עַ‏דֶ‏ס השתכנה בנחלאות, בשכונת נחלת ציון, ובמשך שנים ארוכות עמלה על בנייתו ועיטורו של בית כנסת, שהפך לאחת מהפנינות האדריכליות בירושלים בכלל, ובנחלאות בפרט.
קיר המזרח של בית הכנסת מעוטר בארון קודש ייחודי בעיצוב אותנטי, הארון הובא בחלקים על גבי גמלים וחמורים מסוריה. בארון משובצים פסוקים מהתנ"ך ובראשו מתנוסס סמל לוחות הברית. במרכז בית הכנסת הוקמה בימה מפוארת, משובצת אף היא בעבודת צדף קפדנית, והריהוט כולו נעשה בטוב טעם ומתאם.
עיטור קירות בית הכנסת הופקד בידי אמנים מביה"ס לאמנות הסמוך"בצלאל". שרביט התכנון ניתן ליעקב שְטָרק, אמן מביה"ס. שטרק התלהב מאד מהעבודה וביצע אותה חינם אין כסף. חתימתו של שְטָ‏רק מתנוססת עד היום על הקיר בפינה הצפון-מזרחית של בית הכנסת.
שְטָרק בחר בסמלים קלאסיים: סמלי השבטים מעוטרים במדליונים, וביניהם מוטיבים יהודיים כמו שבעת המינים, מנורות, שופרות ומגיני דוד. את העיטורים עשה בבית הכנסת בשנת 1912. 3 שנים לאחר מכן נפטר בגיל 35 ממחלה.
בשנת 2009 עבר בית הכנסת שיפוץ. השיפוץ כלל שחזור וחידוש ציורי הקיר. האמן שהובא במיוחד מצרפת לצורך מלאכה עדינה זו עשה עבודה נאה, אך שגה בשימור הטכניקה והאופי של הציורים המקוריים.בעקבות לחץ ציבורי הופסקה עבודת השימור עד למציאת דרך לשמר את הציורים באופן הראוי ביותר.
בית הכנסת המפואר הפך לגאוות קהילת חאלב כולה והיה למרכז התרבותה עיקרי של הקהילה בירושלים. חזנים נבחרים מנהלים בו את התפילות, את שירת הבקשות בשבתות החורף ואת פיוטי הסליחות, על פי סדר ולחן מדויקים ומוקפדים, שהובאו מחאלב. בקיר הדרומי של בית הכנסת, בתוך ויטרינה, מוצג העתק של כתב היד העתיק ביותר של התנ''ך הקיים בשלמותו, הלוא הוא "כתר ארם צובה", שנשמר במשך שנים בבית הכנסת המרכזי בחאלב עד להגיעו בשנות ה-60 למוזיאון ישראל.
המידע על בית כנסת "עדס" ערוך מתוך אתר: All about jerusalem
קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness