למה אני טורח לספר לכם זאת? סבלנות... הסיבה תתברר עוד מעט... יום אחד, לפני כ-8 חודשים, צלצל הטלפון במשרדי. הדובר בצדו השני של הקו הזדהה כעורך דין. אחרי שווידא כי הוא מדבר עם גידי אהרוני, אמר לי כי הוא מעוניין להתייעץ אתי בנושא בנייה ירוקה. לשאלתי במה מדובר, נעניתי כי תחילה עליו לבדוק אתי האם עבדתי בעבר עבור חברת בנייה מסוימת, שבשמה נקב. כאשר אמרתי לו שמעולם לא עבדתי או הייתי בקשר עם חברה זו, הסביר לי שמדובר בבניין מגורים שנבנה בכפר סבא, על ידי חברה מסוימת זו, כבניין "ירוק". רוכשי הדירות בבניין זה שילמו מיטב כספם כדי לגור בבניין "ירוק". לאחר האכלוס, התעורר בחלקם ספק באשר לעמידת הבניין בדרישות תקן בנייה ירוקה. הם פנו לעורך דין כדי שיבחן את האפשרות לתבוע את החברה הזו והוא פנה אליי.אירוע זה התרחש בהמשך לסדרת מאמרים שהתפרסמה ב"א-לה גוש". שמו של המאמר הראשון בסדרה זו היה "תקן שכונות ירוקות" והוא נפתח במשפטים הבאים:
בשנים האחרונות, מתהדרות שכונות הצצות כפטריות אחרי גשם, בשמות הכוללים דימויים כמו "הירוקה", "הנחל", "הפרחים" ועוד...
"כרמי אלון הירוקה" ואחיותיה, משתמשות בטבע ובירוק, בדרך כלל כמהלך שיווקי. לעיתים קרובות מדי, הירוק העיקרי בהן מצוי בשמן. לחלק מהשכונות הקוראות לעצמן ירוקות, נכון היה לקרוא "מתיירקקות"... רוב הבתים הנבנים בהן אינם עומדים (לכאורה, בדרך כלל...) בדרישות התקן, אינם בעלי תו בניין ירוק והתכנון השכונתי שלהן רחוק מלהיות ירוק".
עד כאן, תחילת המאמר ההוא, שמסתבר כי הגיע עד כפר סבא... כדי לא לערב בפרשה חברות אחרות הבונות בכפר סבא, אוסיף כי על פי הפרסום ב"קול ישראל" מאותו בוקר, אחד מעצורי הפרשה שפתחה את מהדורת הבוקר, היה מנכ"ל החברה שלגביה פנה אליי עורך הדין משיחת הטלפון ההיא.
מה במשגב?
יישובי המועצה האזורית משגב מתפתחים. בכל שנה נבנות בחלק מיישובי משגב שכונות חדשות. המודעות ל"בנייה ירוקה" במשגב מתפתחת אף היא. לעיתים מבקשים משתכני אחת השכונות לבנות אותה בבנייה ירוקה, לפעמים זו יוזמה של היישוב. חלק משכונות אלה אכן מוכרזות כ"ירוקות" והבתים הנבנים בהן אמורים להיות "ירוקים". גם בשכונות "רגילות" נבנים מדי פעם בתים "ירוקים". אלא שגם כאן וגם כאן, התוצאה המתקבלת לעיתים, אינה תואמת את ציפיות חלק מהמשתכנים. מדי פעם אני מוזמן לבקר בבית "ירוק", כיוון שלמרות שההסקה בו פועלת, "הבית קר", או שלדעת הפונה אליי, "השכונה אינה מספיק 'ירוקה'"...
במשגב הסיבות לכך אחרות. חוסר מודעות או ידע של מתכנן, קבלן או מפקח, או לעיתים, ניסיון להפחתת עלויות. הוזלה שולית של עלויות הבנייה שעליה משלמים ביוקר, בהמשך.
אנחנו חיים באזור שבחורף קר בו ובקיץ חם. כדי לעבור את החורף ואת הקיץ בנוחות, עלינו לדאוג לבידוד טוב של בתינו על כל חלקיהם. תוספת העלות הנדרשת לצורך בידוד טוב של הקירות, הרצפה והגגות, אינה גבוהה. אלא שבידוד אינו מטבח, אינו נראה לעין ואי אפשר להתגאות בו. לכן, לעיתים קרובות מסתפקים המתכנן/הקבלן/המפקח (בחרו את הרצוי...) או המשתכן, בבידוד המינימלי הנדרש על פי תקנות חוק התכנון והבנייה. אין בכך די.
גם סוג החלונות בבית וגודלם משפיע לטובה או לרעה על יכולת הבית לשמר את החום שמפיקים בבית אמצעי החימום. שטח חלונות הבית אמור להיות אופטימלי. עליהם לאפשר אוורור ולהכניס הביתה חום שמש מרבי בימי החורף הבהירים, אך גם למנוע מחום רב מדי "לברוח" מהבית החוצה. גם בכך עוסקת הבנייה הירוקה. מי שבונה או שמשפץ את ביתו, ראוי שייתן לכך דעתו. תוספת העלות שולית ביחס לעלות הבית אבל הרווח הכספי שהיא מניבה לאורך שנות החיים בבית, גדול פי כמה וכמה!
תכנון שכונות ירוקות במשגב
בשנתיים האחרונות הוביל מנהל היחידה הסביבתית במועצה פעילות מתמשכת לגיבוש הנחיות לתכנון "ירוק" של שכונות חדשות במשגב.
פעילות זו, שבוצעה בהתנדבות על ידי צוות היגוי מקומי עם יועץ חיצוני (ד"ר אדריכל נועם אוסטרליץ) ששכרה המועצה, הניבה מסמך מנחה בשם "תכנון ביישובי משגב על פי עקרונות הקיימות".
במסמך זה יעסוק המאמר הבא.
