המעבר מזוג למשפחה – משנה את התמונהיחד עם זאת, כאשר הופכים מזוג למשפחה, עם ילד, שניים או 4, השאלה הופכת להיות דיון של ממש, ובהרבה מקרים היא גורם מרכזי לחילוקי דעות ולוויכוחים. לרוב, בשלב שבו הופכים למשפחה, שני בני הזוג נהיים עסוקים מאוד. נטל הפרנסה הופך כבד יותר, וההורים עסוקים בפרנסה. עם זאת הבית ממשיך לחיות ולנשום, בקצב מטורף. מה שהיה פעם כביסה או שתיים בשבוע, הפך למכונה כל יום. מה שהיה פעם ארוחת ערב קטנה, הפך לארוחת צהריים רצינית כל יום בנוסף לזו שבערב, עם הרבה כלים, הרבה ניקיון, והמון סדר, ארגון וטיפול בילדים. אין ספק כי עבודות הבית הן משרה מלאה וגדושה.
כששני בני הזוג מצליחים להגיע לעמק השווה בנושא של חלקות תפקידים בבית, אזי כל אחד מבני הזוג מרגיש כי התרומה של השני שווה, וכי כל המשימות חולקו באופן הגון. אין חלוקה אובייקטיבית או רשימה להעביר שתפתור את העניין. החלוקה היא מאוד סובייקטיבית, ותלויה בהרבה גורמים – העדפות אישיות, זמן פנוי מעבר לשעות העבודה, וגם תפיסות עולם בנוגע לתפקידי מגדר. למתבונן מבחוץ חלוקת התפקידים לא תמיד נראית הוגנת, אך מבחן התוצאה הוא החשוב – האם בני הזוג מרוצים מחלוקת התפקידים, כן או לא?
מה עושים כאשר אחד מבני הזוג או שניהם אינם מרוצים?
ראשית חשוב לראות שיש בעיה ועוד יותר חשוב להפנים כי חשוב לפתור את הקושי לפני שהוא מועצם ומקרין על הזוגיות כולה. במקרים רבים סיוע פשוט יכול לפתור את הקושי בקלות יחסית. לעיתים אפשר להציע סיוע מבחוץ, עוזרת או מבשלת שתגיע פעם או פעמיים בשבוע. גם אם היא עולה כסף ייתכן שזה יהיה זול יותר מאשר להגיע לרבנות.
יחד עם זאת, בדרך כלל כאשר אחד מבני הזוג לפחות מרגיש כי חלוקת התפקידים בבית אינה הוגנת, הדבר עשוי להעיד על קושי בתקשורת בין בני הזוג, ועל חוסר הבנה של הצרכים הנובע מכך. הרבה פעמים אני נתקלת בנשים שמרגישות שהן נושאות בכל נטל העבודה בבית, למרות שהן תורמות רבות לפרנסת המשפחה. מצד שני – הרבה גברים מרגישים כי נטל הפרנסה חל עליהם וכי הם זקוקים לזמן של שקט כאשר הם חוזרים הביתה. התנגשות של רגשות אלו בבית עשויה ליצור מריבות על מי עושה מה בזמן "הפנוי" המעט שנותר ביממה. במקרים קשים הדבר עלול לגרום לגברים שלא להגיע הביתה, אלא להמשיך "לעבוד" עוד ועוד מחוץ לבית, ולאישה להיות מתוסכלת מנטל העבודה הכפול. כל אחד מבני הזוג עשוי למצוא עצמו מתבצר בעמדה של "המנוצל" ולהטיל אשמה על בן הזוג. התבצרות תוביל לעקשנות והפתרון ירחק עוד ועוד.
חשוב להדגיש כי הפתרון, בסופו של דבר, יגיע מבני הזוג בלבד. אין "מתכון" לחלוקת תפקידים מוצלחת במשפחה. אך על מנת להכין "מתכון אישי" לחלוקה כזו זקוקים בני הזוג להקשבה מלאה לצרכים של כל אחד, להבין מהן המשימות שצריך לבצע, לחשוב יחד כיצד יכולים השניים לתרום למאמץ המשפחתי, ולא כיצד כל אחד יכול לנצל את השני.
האווירה הנכונה היא אווירה שבה כל אחד מוכן לוותר עוד קצת, וזה יקרה כאשר אף אחד לא ירגיש מנוצל. כאשר כל אחד יצליח לראות את הקשיים ואת סדר היום האמיתי של בן הזוג, עם כל התחושות הנלוות לכך, אזי יהיה קל יותר להגיע לעמק השווה.
מיכל בלאושטיין (M.A), מטפלת זוגית- משפחתית, מאמנת, ומנחת קבוצות מוסמכת. בעלת קליניקה בכמון ובכברי. יצירת קשר: 0526-787898, micmic678@gmail.com
