בשנים האחרונות, המילה "גישור" נשמעת יותר ויותר בשיח הציבורי והפרטי. אנשים רבים חוו גישור או שמעו עליו – בין אם מדובר בגישור עסקי, משפחתי, קהילתי או בחינוך, ובוודאי שלכל אחד דעה בנושא. המילה "גישור" נובעת כמובן מהמילה "גשר", ולא בכדי בחרתי במשפט הכותרת המפורסם, משפט שאליו אתייחס מאוחר יותר.הרשו לי להציג לכם את עולם הגישור על קצה המזלג: הגדרת המושג מבדילה את הגישור מתחומים כמו בוררות או פשרה שיפוטית, תחומים שבהם נקבע צד זוכה או פשרה ע"י צד שלישי ממונה. הגישור הינו תהליך שבו הצדדים בסכסוך מגיעים לפתרון – פתרון שמקובל על שניהם, בעזרתו של אדם שלישי ניטרלי, "המגשר" – אדם אשר מאומן בהובלת התהליך.
אז תשאלו – ובצדק: מה החוכמה? אנשים הסתכסכו והגיעו לעמק השווה...בשביל זה גישור?
אז זהו – שגישור הוא יותר מרק תהליך של יישוב סכסוכים. הגישור מביא את הצדדים בסכסוך לכדי פתרון שמוסכם עליהם ושמהווה מבחינתם Win-Win. בתהליך הגישור, המגשר מביא את הצדדים לכדי פתרון הסכסוך תוך שמירה על קיומו, או תוך אפשור קיומו של המשך מערכת יחסים בין הצדדים. זאת, בשל ייחודו של התהליך אשר מביא את הצדדים להגדיר את הפתרון המיטבי להם.
חלק אחד ממסתורין הגישור, שעליו ארחיב מעט בטור הנוכחי, מביא בחשבון את העובדה עתיקת היומין שבכל סכסוך מצויים צדדים שיודעים להגדיר את המרכיבים הבאים: הדרך אל הסכסוך, העוול שנעשה, הזלזול שננקט כלפיהם, אי כיבוד החוק, ועוד סיבות שלשמן התכנסו הצדדים אל שולחן הגישור. כל צד בסכסוך מתאר את השתלשלות העניינים, מציג את המאורעות ואת עמדותיו להמשך.
אתם יכולים בוודאי לדמיין בנפשכם את השיח סביב השולחן: הכעס, ה"שרירים" שעושה כל צד, תחושת ה"אני צודק" המלווה כל צד, "פשעו לי, לקחו לי" וכו'.
עכשיו דמיינו את המילים שרוחשות בשקט, מתחת לשולחן ובתוכו של כל צד: נפגעתי, נעלבתי, התאכזבתי, הושפלתי וכד'.
בתוך תהליך הגישור, המגשר יודע לצאת מהשיח הברור מאליו ולהביא את הצדדים, ביחד או לחוד, לכדי הבנה עמוקה של הצרכים האמיתיים שלהם – וממקום זה מתחיל תהליך ההבראה לקראת יישוב הסכסוך.
המעבר מהשיח הברור מאליו, המכונה שיח עמדות, שבו האדם יכול בקלות להבהיר מה הוא צריך ומה הוא רוצה לכדי שיח צרכים, שבו האדם יכול לגעת בצורך הרגשי שלו ולתקשר אותו לזולתו – מכונה "השפה הגישורית" ואף שהוא מהווה רק נדבך אחד מעולם הגישור, בחרתי בטור זה להתעכב עליו ולהרחיב בו.
בשנים האחרונות מייבאים מגשרים את השפה הגישורית לתוך מערכות החינוך ומלמדים את הילדים להרחיב את סגנונות השיח שבהם הורגלו, ולאפשר לעצמם לתווך את הפגיעה בצרכיהם הרגשיים – עוד בטרם מחריף הסכסוך. שיח בשפה הגישורית מביא לילדים כלי התמודדות נוסף בחוויות היומיומיות ובטווח הארוך, מאפשר להם לגדול ולקיים שיח בונה ומעצים – הלוא דרושים אומץ גדול וכבוד הדדי רב בכדי לקיים דיאלוג שמכבד את הפגיעה בזולת, מוקיר את ההתנצלות ואת בקשת הסליחה ומייצר פתרון סכסוכים אמיתי ומנצח לכל הצדדים.
בהיבט זה, השיח בשפה הגישורית בהחלט מייצר גשר בין המשיחין, היכן שאין פחד להתבטא ועל כן הוא בבחינת "כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל".
בימים אלו עמלים במועצה על בניית תוכנית גישור שתהיה אמונה על מתן שירותי גישור לאוכלוסיית משגב ושתביא גם את השפה הגישורית כחלק מתהווה בעולם השיח שלנו, כתושבים, כהורים, כילדים, כאזרחים וכפרטים.
שותפים לבניית התוכנית – מתנדבים מקהילת משגב, מגשרים ואנשים ששפת הגישור חשובה להם, וכן האגף לשירותים חברתיים, היחידה להתנדבות והאגף לפיתוח יישובים.
מעת לעת נעדכן אתכם בטור זה על התקדמותנו בנושא, ונשמח לקבל מכם תגובות ושאלות שעליהן נוכל להגיב בערוצים המתאימים.
כמו כן, נגיש לכם טעימות מרזי הגישור כדי שנתעצם יחד ונבנה קהילה מתגשרת לתפארת.
בברכת אומץ ושלווה.
הכותבת מגשרת, בעלת תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת.
ronithoch1@gmail.com
