כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

מעיין טל מספרת על ספר הביכורים שלה

משגב | פורטל משגב תרבות ופנאיפורסם: 10.06.16 , 08:00ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.אזכיר קצת עליי – שמי מעיין טל, למדתי משחק בבית צבי, וכיום אני מורה לפיתוח קול ומחזאית.
לאחרונה קיבלה כל העשייה שלי בתחום פיתוח קול תפנית הוליסטית – התחלתי לשלב בשיעורים עם התלמידים מדיטציה ויוגה, לשלב תרפיה דרך כלי נגינה, ולהשתעשע עם שילוב של רייקי ושירה יחד.
עשיתי את השינוי הזה רק בחודשים האחרונים, למרות שהתחום ההוליסטי היה חלק גדול מחיי כבר 5 שנים לפני כן.
חששתי שאנשים ייבהלו מהשם המוזר – "פיתוח קול הוליסטי" – אבל דווקא התל אביבים ההרפתקנים שלומדים אצלי שיתפו פעולה והיו מוכנים לכל תפנית משונה שפתאום הכנסתי לשיעורים שלי.
ובכל זאת...הצורך בשינוי זלג לעוד תחומים בחיי, ופתאום עלה בי הצורך להתנדב.
לא מצאתי מקום שהרגשתי שיתאים לי, אז החלטתי ליזום משהו משלי ופתחתי סדנה שעשיתי בחינם ל-5 צעירים בני גילי בערך. בסדנה שילבתי שיחות, הנחייה של מדיטציה בשירה וגם תרגילים שונים שאמורים לאתגר את המחשבה ולהוציא את המשתתפים מתחומי הנוחות שלהם – עבודה עם צבע על הגוף, כתיבה, יצירה, התנזרות ממסכים (כן כן – להעביר שבוע בלי פייסבוק, וואטסאפ, טלוויזיה.. זה היה בהחלט שבוע מאתגר לכולם). 
המטרה הייתה לעורר בהם מודעות לעצמם, לשאול את עצמם שאלות, להכיר להם קצת את העולם הרוחני ולאתגר אותם לשנות דפוסי חשיבה שיש להם ושהם מונעים מהם, להשיג את הרווחה האישית שהם שואפים לה.
תוך כדי התהליך הזה התחלתי גם לכתוב עליו – בסיום כל מפגש כתבתי פרק ושלחתי אותו לחברי הסדנה.
לא משנה באיזה אופן משונה בחרתי להעביר נושא מסוים במפגש בסדנה – תמיד הפרק שכתבתי ביום שלמחרת התמקד בדבר אחד: דפוסי חשיבה ותפיסות עולם.
ועל זה כתבתי ספר.
מהם דפוסי חשיבה בעצם, ולמה צריך לחקור אותם?
אז חשבתי לספר לכם כאן בעצמי, ואז נזכרתי שהפרק הראשון של הספר שלי מסביר בדיוק את זה. אז הנה אני משתפת חלק ממנו כאן. הפרק עסק בנושא: "שאלות".
 
(מתוך הספר "התבוננות\ מעיין טל")
"יש לנו אינסוף תפיסות עולם בראש שמנהלות את חיינו. טובות, רעות, כאלה שמכשילות אותנו, מפחידות אותנו ומעוורות אותנו – וכאלה שעוזרות לנו ומנתבות אותנו למקומות שמתאימים לנו.
כל תפיסת עולם שלילית או אשלייתית היא כמו ארמון חול ענק שנמצא בראשנו וחוסם לנו את שדה הראייה או את יכולת התזוזה.
כשאני שואלת מישהו שאלה שנוגע לארמון החול הזה – הוא מתפרק והאדם יכול להתחיל לנוע – או להחליט לבנות אותו מחדש ולכן – לדעתי המפתח לשינוי בחיינו הוא שאלות.
הרבה תפיסות עולם שלנו התקבעו בגלל כישלונות שחווינו, חסכים שהיו לנו, פחדים, חוסרים, כאבים, ואנחנו רואים אותם כמציאות מוחלטת שאין לערער עליה. וחבל.
אם מישהו אומר לכם, למשל, שאתם לא יכולים לעשות משהו – במקום למהר ולהאמין לו תוכלו לשאול את עצמכם כמה שאלות:
-למה אני לא יכול לעשות את זה?
-האם יש אפילו אדם אחד בעולם שכן הצליח?
-האם, אפילו אם אף אחד לא עשה זאת לפני כן, אולי יש דרך להיות הראשון שיעשה זאת? (הרי כל המצאה או תגלית חדשה שקרתה בתולדות האנושות הגיעה מתוך תפיסת העולם: 'אולי הפעם- כן יהיה אפשר')
'אי אפשר' – היא תפיסת העולם הכי פופולארית. אני מאמינה – שאין לנו מושג מה אפשר, אנחנו רק יכולים לחשוב מה כדאי. וגם בזה רצוי להרהר קצת.
חיים בהם אנו שואלים את עצמנו שאלות הם חיים עם בחירה".
 
אז כך נולד לי ספר חדש. סיפרתי עליו השבוע בתוכנית רדיו שנקראת "השעה המיוחדת", "מהות החיים", ואני עומדת לקבל בתחנת הרדיו הזו פינה שבה אקריא כבל פעם קטע אחר מהספר שלי.
עדיין איני יודעת מה יהיה הפרויקט הבא שלי, אבל אני מתרגשת כרגע מהפרויקט הזה. אתרגש עוד יותר אם תרצו לקרוא את הספר הזה בעצמכם ולספר לי מה חשבתם.
שם הספר: "התבוננות" ואפשר לקנות אותו דרך אתר Amazon או להוריד דרך אפליקציית Kindel למי שמכיר (זה פורמט שיותר מוכר בעולם מאשר בארץ, אבל בחרתי לעבוד איתו כי הוא יותר ידידותי לסופרים מתחילים וגם מאוד נוח לאנשים עסוקים שאין להם זמן לרוץ לסטימצקי).
מי שרוצה לשתף אותי בדעתו על הספר מוזמן לשלוח לי מייל לכתובת הזאת: maayan.tal87@gmail.com
חג שמח, מלא ביצירות חדשות לכולנו!
אולי יעניין אותך גם
תערוכת "מסע אופטימי"
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
התערוכה "זוויות וחיבורים"
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
צבעי הסוואה חומר|יופי|רגש
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
תערוכת "מסע אופטימי"
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
התערוכה "זוויות וחיבורים"
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
צבעי הסוואה חומר|יופי|רגש
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
"אור בחושך" - תערוכה מתפתחת של אופירה ורה אבישר
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
"מארגים" – האמנית עליזה בורשק בתערוכת יחיד
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
תערוכה זוגית "אלף צבע ורגש"
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
תערוכת יחיד לאמנית טלי פרחי
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
חנוכה חנוכה חג יפה כל כך
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.
קסטיליה עם 4 הופעות מוזיקה במתחם התחנה, נשר
מפה לשם כתבתי ספר. זה לקח לי 3 חודשים. איך זה קרה פתאום? גם אני תוהה עדיין.
מי שיצא לו לקרוא את המדור הקודם שלי בוודאי יודע שבכל תהליך החיפוש העצמי-האמנותי שלי – לכתוב ספר אפילו לא היה על הכוונת. מחזות? כן. מוסיקה? לגמרי. ספר? על מה אני אכתוב ספר? אפשר לחשוב שיש לי משהו מעניין להגיד.