כמאמן וכמורה, אני נתקל בכל יום בחוסר תשומת לב של הורים, של מחנכים ושל סבים וסבתות שמרעיפים על ילדיהם מזונות ומשקאות מתוקים למיניהם, ללא כל גבול או ללא עיקרון מנחה בנושא. באחד האימונים האחרונים שהעברתי לגיל הרך, שמתי לב שאחד הילדים אינו עוזב את הבקבוק השתייה – לכל מקום הוא לוקח אותו ומתעקש על כך. לאחר שביררתי את העניין, הבנתי שאלו מים ממותקים. טעים לא? המים הממותקים הסבו את תשומת הלב של שאר הילדים בקבוצה, זה הגיע למצב שילד אחר הרגיש צורך עז לטעום מן הבקבוק המתוק והוא טעם ללא קבלת רשות, דבר שגרם לריב בין הילדים ולקח זמן עד שהכול נרגע. במקרים אחרים ראיתי ילדים שמגיעים לחוג עם בקבוק שוקו מכובד או עם שקית מלאה בשוקולדים טעימים. ילדים אלה מחכים להפסקת המים ומקפידים לעשות הפסקות יזומות לשתייה, רק בכדי לטעום את החטיף או את המשקה. לפעמים אני מתלבט אם לגשת להורה ולהעיר לו או לשתוק ולקוות שהתופעה תחלוף. בדרך כלל אני אוזר אומץ, ומוצא את הזמן המתאים לרמוז להורה, ולפעמים גם לרענן את זכרונו בנושאי תזונה בכלל, ובתזונת ילדים בפרט.
סוכר בביה"ס הסוכר נמצא בכל מקום! והכי כואב, לראות את הסוכר שמגיע מהמחנכים, ותהיה כך הסיבה המוצדקת ביותר! למחנך יש השפעה רבה על הילדים דרך תקשורת בונה, עידוד ומשוב, אלו הכלים הנכונים לתגמול. אין מקום לסוכר בביה"ס, נקודה! לא במסיבות סיום ולא בהכנה לקראת ימי הורים שבהם הילדים מכינים ״סנדוויצ'ים״ ולידם קינוחים מפוארים. הילדים תמיד יחפשו את הפרצה איך להיות עם הסוכר ביד, הסוכר שהם מקבלים כבר מספיק, בתזונה הרגילה. במסיבות סיום כיתתיות יש תמיד ממתקים למיניהםם. גם המורה מחלקת ממתקים, ובאחד האירועים שנכחתי בהם היא אפילו טרחה לקנות פרחי שוקולד מיוחדים לסיום השנה. מעבר למורים ומחנכים (ואין במאמר זה הכללה על הכלל) הילדים עצמם מגיעים עם מטען של סוכר יומי מהבית: שוקו, לחמנייה עם שוקולד, תרכיז פטל מהול במים בבקבוק במקום מים, חטיף מתוק להפסקה, נשנוש מתוק להסעה ועוד, מגוון מתוקים שסובבים אותנו כמו מקל בתוך מערבולת סוכר.
סוכר בימי הולדת
הזדמנות נהדרת לתגמל את הילדים שמגיעים ליום ההולדת! הם כל כך מתוקים, טרחו והגיעו לחגיגת יום ההולדת של הילד שלנו, מגיע להם פינוק מיוחד לא? עוגת שוקולד מצופה בבצק סוכר חובה! מרשמלו? רצוי! סוכריות גומי? בטח כל הילדים אוהבים! בקבוקי שתייה מוגזים בטעמים? ברור אחרת הילדים לא ישתו!
אז אני שמח לחדש לכם, שבימי הולדת האחרונים שהפעלתי התחילו הורים להכניס פירות וירקות חתוכים לתפריט הכיבוד, במקום סוכר ישר לווריד. את העוגה לא ציפו באופן מיוחד ועדיין כולם אכלו והטקס היה מרגש. במקום מיצים מתוקים היו מים קרים! כולם שתו, ושתו הרבה! אז הנה דוגמה להורים שלוקחים אחריות על הילדים שלהם, וגם על ילדים אחרים. לכל ההורים שחוששים מהתפרעויות ומהשתוללויות בימי ההולדת של ילדיהם, ושיש להם חשש שלא תהיה להם סבלנות להקשיב למפעיל – תורידו את רמת הסוכר ביום ההולדת שלכם והילדים יתנהגו בצורה יותר רגועה ויהיו הרבה יותר קשובים!
סוכר בחסות הממשלה
הטעיית הסוכר הישראלי נחשפת לאט לאט והגורמים הממשלתיים מתחילים להבין את גודל המצוקה בקרב ילדים ונוער, ובכלל. בגלל חוסר השקיפות בנושא ״מסבנים״ אותנו בסיסמאות יפות כגון: ״ללא תוספת סוכר״ ״מופחת סוכר״ ״ממתיק טבעי״, וכד'. כל התחפושות של הסוכר (ויש לו הרבה תחפושות) מצליחות לבלבל אותנו ובצדק. אין אכיפה בארץ בנושא הסוכר בכלל! לצערי ההיפך הוא הנכון – אנחנו מדינה שמעודדת שימוש בסוכר. זה מתחיל בישיבות ממשלה, כאשר בבירור ניתן לראות על השולחן מיני מתוקים ומשקאות ממותקים, ומסתיים באוזלת ידו של החוק מול חברות שמרעילות אותנו בפרסום מגמתי ללא גבולות. באנגליה, לדוגמה, יש מס על סוכר במאכלים ובמשקאות – ככל שהוספת סוכר למצרכים כך גם תשלם יותר. בנוסף, באנגליה הוכנה אפליקציה בשיתוף משרד הבריאות שמעדכנת אותך באופן ישיר בחנות כמה קוביות סוכר יש בכל מוצר מזון שאתה מעוניין לרכוש. מאוד פשוט, סורקים את קוד המוצר והאמת מתגלה לעיני הצרכן. אפילו בארה״ב שבה מתגוררים האנשים הכי ״גדולים״ בעולם השכילו להחיל תוספת מס על שימוש בסוכר במוצרים, ויש פרסומות חדשות בעלות תכנים בריאותיים. והנה לאט לאט, מתחילה דרך חדשה שתרפא ותציל מיליונים ממחלות קשות שנגרמות עקב הסוכר.
סוכר בספורט תחרותי
אחד השחקנים המפורסמים ששיחקו בארץ התראיין בתוכנית ״חמישיות״ בערוץ הספורט. במהלך הריאיון הוא סיפר על סוכריות מיוחדות שהוא מביא במיוחד מארה״ב כי הן נותנות לו אנרגיה לפני המשחק ובמהלכו – ״בלי הסוכריות האלו אני לא זז״, אמר בריאיון. אני מכיר את החברה הזו והסוכריות האלו מכילות סוכר נטו. איך זה נותן לו אנרגיה כל הזמן? כנראה הוא צורך אותן בכל 5 דקות...
לסיכום: כולנו אוהבים סוכר ונהנים לפעמים מקינוח או ממשקה מתוק. לכולנו יש קושי להתאפק ולשלוט בעצמנו מול הסוכר. אבל אם נחשוב על הילדים לדוגמה, הקושי שלהם הרבה יותר גדול והיכולת להתאפק מול הסוכר היא נמוכה מאוד. רצוי מאוד לשלב את צריכת הסוכר של הילדים (וכמה שפחות) בזמן המתאים כגון: אחרי האוכל, לא לפני. לא לפני השינה ולא בזמן פעילות גופנית.
באו נשמור על עצמנו ועל עתיד ילדינו ונגביל את צריכת הסוכר עבור עתיד מתוק יותר.
